ישראל ביתנו

67,406 ( +6.75% בחודש האחרון)

טוען נתונים נוספים...

אורלי לוי-אבקסיס / ישראל ביתנו באתר כנסת פתוחה

  אורלי לוי-אבקסיס בפייסבוק

  סטאטוס אחרון נאסף בתאריך: 26 ביוני 2017 18:25. מידע אודות העמוד נאסף בתאריך: 28 ביוני 2017 07:05


היום בוועדת כספים דנו בהצעת החוק שלי והצעות נוספות בנוגע לעדכון גיל פרישה לנשים. הסכמנו שלא נסכים: לא נסכים להעלאה אוטומטית של גיל הפרישה ללא דיון ברשות המחוקקת, כאילו פקידי האוצר הם קובעי המדיניות ולא אנחנו. אם שר האוצר רוצה להעלות את גיל הפרישה - שיבוא ויגיד. שלא יתמהמה בהתלבטויות ויתן בינתיים יד להעלאה אוטומטית. גם שר האוצר יודע שבמקרה הזה גם אי-החלטה היא החלטה. החלטה רעה וקשה לנשים רבות.
אנחנו מקדמים הצעת חוק משותפת לפיה לא תהיה שום העלאה של גיל הפרישה לנשים עד דצמבר, ועד אז נקיים משא ומתן עם נציגי האוצר כדי למצוא דרך לאפשר את העלאת גיל הפרישה מבלי לפגוע בעובדות מוחלשות ובעצמאיות. למה? צפו בדברים שאמרתי בוועדה.


אהבו: 994. הגיבו: 109. שיתפו: 126.
{% trans 'Tags' %}:

לאט אבל בטוח משנים את הדיסקט...

מאבק הנכים לא הסתיים, אבל הושג הישג חשוב וגדול מאד: הסכמה מקצה לקצה שחייבים להעלות את הקצבאות באופן דרסטי, אחרי שנים שהזעקה אינה נשמעת. שנים של אטימות, שסוף סוף נסדקה; כי כמה אפשר לומר שהכלכלה חזקה ואין כסף לקצבאות?

כלכלה אינה חזקה באמת אם אנשיה קורסים.

גם במאבק על גיל פרישה לנשים רשמנו השבוע הישג, כשהצעת החוק שלי לעצירת עליית גיל פרישה עברה בקריאה טרומית. ההצעה נועדה לבטל את הדחייה האוטומטית של קצבת הזקנה שהחלה, ולאפשר לכן, נשים יקרות שפנו אלי, קצת יותר וודאות בנוגע למועד פרישתכן. פירוש הדבר שבינתיים, עד אשר תתקבל החלטה אחרת באופן מסודר, גיל פרישה, כלומר הגיל בו מתחילות לקבל קצבת זקנה, נשאר על 62 שנים, וששינוי חייב להיעשות בהחלטה אקטיבית ולא כתוצאה מהימנעות מהחלטה. זאת כדי להקל על נשים במקצועות שוחקים או נשים שכבר פוטרו מעבודתן להתקיים בכבוד.

שתהיה שבת שלום, מזמינה אתכם ואתכן לקרוא את הראיון שלי עם דיאנה בחור ניר בכלכליסט (לינק בתגובה הראשונה)

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 556. הגיבו: 52. שיתפו: 33.
{% trans 'Tags' %}:

כמה מילים מהלב לפני שאספר לכם על הדיון שהיה לנו היום בבג"צ:

אני מתרגשת בשביל ארגוני הנכים. מגיע לכם שאפו ענק על שהצלחתם לא רק להשפיע על סדר היום הציבורי, אלא להגיע ממש אל לבבות האנשים. מזה גם הממסד וגם כל חברי הכנסת לא היינו יכולים להתעלם. השיתוף פעולה בין ארגוני הנכים הוביל גם לשיתוף פעולה חוצה מפלגות וחוצה מחנות פוליטיים.

היום הוא מסוג הימים שגורמים לי להאמין שזה אפשרי. שאפשר להוביל מהלכים בסולידריות עם ציבור שלם ולטובת הכלל, מבלי להתבצר בחלוקת קואליציה-אופוזיציה. המאבק הזה, והניצחון עם המתווה שגובש, הם הסדק בקיר האטימות והפירוד.

אילן גילאון עם קצת סייעתא דשמיא התחיל את זה כשהצליח להשיג רוב בהצבעה בקריאה טרומית להעלאת הקצבאות, וגם ל David Bitan - דוד ביטן מגיעות ברכות על הצלחתו להגיע למתווה שמוסכם על כולם. זה לא קו הסיום, אבל נעשתה כאן התקדמות אדירה.

בינתיים, בדיון בבג"צ השגנו שני הישגים חשובים: עיגנו את חובת תשלום המס של הבנקים ובתי ההשקעות על מכירת המניות - מס שיציל בין עשרות למאות מיליונים של שקלים לקופה הציבורית, והבהרנו, במילות שופטי העליון, כי "חלה החובה החוקתית למסור לכנסת ולוועדותיה מידע על פי דרישה במטרה לאפשר לחברי הכנסת לגבש עמדתם בצורה מושכלת ויסודית". לא ייתכן שהרשות המחוקקת תהיה למריונטה בידי פקידים, שלא נבחרו על ידי הציבור, ושהאינטרס הציבורי אינו בהכרח לנגד עיניהם. נבחרנו כדי לחוקק וכדי לבקר את פעילות הממשלה – ואני אמשיך לעמוד על הזכות לממש תפקיד זה.
אני חייבת תודה גדולה ל Hadar Jabotinsky, אלעד מן, שרון רמון וברק ירקוני, עורכי הדין שייצגו אותנו בכישרון רב.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 743. הגיבו: 42. שיתפו: 45.
{% trans 'Tags' %}:

ממש תכף ידונו בבג"צ בעתירה שהגשתי להגנה על החסכונות שלנו יחד עם חברת הכנסת שרן השכל.

יש לכם קרן פנסיה? קרן השתלמות? חסכונות? כל הכספים האלה שלכם מושקעים בבורסה. בזכות הכספים הללו היא הוקמה ופעלה במשך שנים. ועכשיו – תחת כותרת יפה של "תכנית להבראת הבורסה", יש מי שמנסים להעביר את הנכסים והערך של הבורסה, ששוויים בין מאות מיליונים למיליארדים של שקלים – לידי הבנקים ובתי השקעות, על הגב של הציבור.

ומה יותר חמור? שמישהו שם כנראה הבין שאנחנו, שליחי הציבור, חברי הכנסת, לא נוכל להסכים לכזו תכנית הזויה, אז טרחו להסתיר מאיתנו חלקים חשובים מהמידע שעליו התבססה התכנית הזו, כדי שלא נבין ולא נרצה להתנגד.

אתמול ב #כנסהרצליה דיברתי על כך שיש את קובעי המדיניות ויש את מבצעיה – ושיותר מדי פעמים יש פקידים שמתבלבלים וחושבים שהם אלה שצריכים לקבוע. החוק לשינוי מבנה הבורסה הוא דוגמא מובהקת לבעייתיות הזו ולהשלכותיה.

לשמחתי עוד לפני תחילת הדיון כבר הרווחנו הישג חשוב מאד – המדינה בתגובתה לעתירה התחייבה להכניס לחוק הבהרה לפיה כל מניה שתמומש על ידי חברי הבורסה (הבנקים ובתי ההשקעות) תחויב במס ריווח הון – מאחר והמהלך מזניק את הערך שלה. אין מתנות חינם.

אבל עזבו, אל תקשיבו לי, פשוט תקראו את מה שעו"ד דון סוסונוב, שעבד ברשות לניירות ערך (שאנו עותרות כנגד הממונה עליה), אומר. "השורה התחתונה: יש לפסול את הרפורמה בבורסה או להחזירה לדיון בכנסת ולהעמיד לרשות חברי הכנסת את כל המסמכים הרלבנטיים. כל תוצאה אחרת עלולה לגרום נזק בלתי הפיך".

תחזיקו אצבעות.

הכתבה בתגובה הראשונה.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 819. הגיבו: 78. שיתפו: 146.
{% trans 'Tags' %}:

חיבקתם את הילדים שלכם היום?

הידיים שלכם יישלחו לחבקם מאליהן אחרי שתקראו את זה. הבוקר שמעתי את מה שאני הולכת לכתוב כאן אצל סדר יום עם קרן נויבך, ומאז אני לא מפסיקה לחשוב על הילדים שלי. מחכה להגיע אליהם הביתה.

לפני זמן לא מספיק רב, עשו כאן ניסויים בילדים. לקחו ילדים והזריקו להם לדם תמיסות שונות כדי לראות איך הם יגיבו. כדי לראות איך זה משפיע להם על הכבד.

לפני לא יותר מדי זמן, עשו כאן ניסויים בילדים. לקחו ילדים מההורים שלהם והזריקו להם חומר לעיניים. ובלי הרדמה. אני אומרת לכם – כואב לי בכל הגוף כשאני כותבת את זה.

הם היו פרופסורים מכובדים. הם תרמו מאד למדע. הם הבינו – וזה במילים שלהם, ש"יש חומר פתולוגי בעל ערך מדעי רב בין העולים.... מבחינה מדעית אין בכל העולם ריכוז של חומר חשוב כמו במחנות העולים מתימן ושאי אפשר ליצור במעבדה... חומר דומה לו..." . ולכן הם החליטו לחקור, "המחקר הראה כי *כמה* מבין חולים אלה ממשיכים לחיות כל זמן ששיווי המשקל הפתו-פיזיולוגי אינו מפריע ו*הם מתים מיד* לכשמנסים להחזירו לנורמלי".

החומר הפתולוגי הזה, כלומר, מושאי המחקר, סליחה – הילדים האלה – אלו מהם שנשארו בחיים – יישארו עם הצלקות האלה כל החיים שלהם. ההורים שלהם – היו שמתו מצער. והיו שהמשיכו לחיות ומתו מבפנים. והיו שבכו על זה כל החיים הארוכים שלהם.

הם לא היו רק פרופסורים. היו גם אחיות. ומזכירות. ופקידים. ואולי גם סטודנטים. היתה מערכת שלמה שנתנה לזה יד. שעזרה לזוועה הזו לקרות. איך אותם אנשים שעבדו בזה חזרו הביתה לילדים שלהם? הם חיבקו אותם? הם נשמו את הריח שלהם? ואחר-כך, הם חזרו "לעבודה", "למחקר", הרסו ילדים של אחרים ולא הנידו עפעף? ולא פתחו פה?

אומרים שלא כדאי להתעמק בזה. שלא צריך לחטט בפצעים ישנים.
אז יש לי חדשות בשבילכם. צריך ועוד איך. צריך לחטט כל כך עמוק, שתישאר צלקת כזו גדולה ומכוערת שלא נעז אפילו לחשוב על לעשות משהו כזה שוב. ושנתבייש.

מחר, 21/6, יום המודעות לחטיפת ילדי תימן, מזרח והבלקן. הגיע הזמן להקים ועדת חקירה אחת רצינית, אמיתית, שתפסיק לטייח ותתמודד עם האמת הנוראה.

צילומי ההתכתבות מתוכה ציטטתי מופיעים אצל נעמה קטיעי מעמותת Amram - עמר"ם - חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן: https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10155398516017603&id=744782602

הראיון של פעילי עמר"ם אצל קרן נויבך מהיום: http://www.kan.org.il/Radio/program.aspx/?progId=1142

תמונה מאוסף התצלומים הלאומי, צולמה על ידי פריץ כהן (כולי תקווה שאין למצולמות קשר למתואר כאן).

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 1,211. הגיבו: 198. שיתפו: 620.
{% trans 'Tags' %}:

שתי נשים. משתי ערים שונות. מרקעים שונים לחלוטין.
הן אינן מכירות זו את זו.
כל אחת מהן סיפרה לי שבן זוגה לשעבר ניסה לרצוח אותה.
אצל שתיהן התקיפה נעשתה לעיני ילדיהן. אצל שתיהן התקיפה הופסקה בעקבות אנשים שעצרו את התוקף מלהמשיך באלימות.
שתיהן הגישו תלונה במשטרה, שהובילה לחקירת התוקפים, ולשחרורם. עם צו הרחקה כמובן. כנראה מצפים מהקורבנות לנופף בו להרתעה כשיבואו התוקפים להשלים את שהתחילו.

האחת עם שבר בגפיים וביקורים חוזרים אצל הרופא בעקבות התקיפה – זה לא הפריע למשטרה להכריז על התקיפה כ"סכסוך משמורת". התוקף של האחרת נושא מאסר על תנאי על שתקף את בת זוגו הקודמת – זה לא הפריע למשטרה לשחרר אותו מבלי ליידע אותה אפילו.

האחת סגורה במקלט לנשים נפגעות אלימות, האחרת מבוצרת אצל קרובי משפחתה. הן חוששות לחייהן. הן אינן יוצאות לרחוב.

שתיהן – ולו לרגע, האשימו עצמן שהן לא שמרו על עצמן מספיק. אבל הן לא האשמות. אשמים מי שאמונים על ביטחונן, על ביטחון כולנו, שנותנים לתוקפים מסוכנים ואלימים להסתובב חופשי ברחובות.

שלחתי לגלעד ארדן מכתבים חריפים בעקבות הפניות הללו, ואני מחכה לתשובותיו.
אנחנו לא נקבל את זה. חיי נשים אינם הפקר.
המשטרה חייבת לעשות את כל שביכולתה כדי להגן על ביטחוננו. המשטרה צריכה לתת דין וחשבון על ההתנהלות הרשלנית במקרים הללו, שמי יודע כמה כאלו עוד ישנם.

הכתבה המלאה של דנה ירקצי בוואלה! חדשות בתגובה הראשונה.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 907. הגיבו: 70. שיתפו: 147.
{% trans 'Tags' %}:

הלחץ עובד! בעקבות הפנייה שלי לסלינגר בנוגע לתספורת ללבייב: סלינגר ביקשה לקבל את פרטי הסדר החוב ולבחון אותם. שמחה להיות קריאת ההשכמה. די לקיצוץ החובות על חשבון הציבור!

גם אני אהיה עם היד על הדופק ואמתין לתוצאות.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 975. הגיבו: 74. שיתפו: 108.
{% trans 'Tags' %}:

די! אי אפשר כל בוקר להתעורר ולגלות מי נרצחה או נאנסה היום, איזו ילדה הוטרדה, הופחדה, הושתקה ואיבדה את אמונתה בסביבתה הקרובה, במשטרה, במדינה הבוקר.

השבועות האחרונים היו עמוסים באירועים מזוויעים, שהוכיחו שוב ושוב ששלומנו, ביטחוננו וקיומנו מופקרים, משום שהמערכת נכשלת בהגנה על נשים. תיקי אונס קבוצתי שנסגרים מסיבות תמוהות, נשים שנרצחות ברחבי הארץ על ידי בני משפחתן או בני זוגן או בני הזוג לשעבר, ילדות שמוטרדות מינית על ידי המורה שלהן, נפגעות שמוטרדות ומאוימות שוב ושוב על ידי האנשים נגדם הגישו תלונה, מקרים שאינם ידועים לרווחה, או ידועים ולא מטופלים, או שהוגשה תלונה ונסגרה, או שהפוגע נמצא אשם ושוחרר ---

כל אלו מבהירים שזה לא צירוף מקרים, אלו לא סיפורי זוועות אישיים, מדובר פה בכשל חברתי. שמסכן את כולנו.

נשים רבות חשות אבדן אמון מוחלט במערכת ומחפשות פתרונות אלטרנטיביים לטיפול בבעיה ולהבטחת הגנתן. מכל רחבי הארץ פונות אלי נשים המחפשות להבין איך אפשר ליצור מציאות בה התוקפים מחונכים אחרת, נרתעים מחמת ענישה מחמירה, והממסד והחברה שומרים על כבודן של הנפגעות ומסייעים להן להשתקם.

הבעיות בכל הנוגע לאלימות כלפי נשים לצערנו חוצות את כל הרמות והמרחבים בחיי הנפגעות - הן במשטרה, בפרקליטות, בבתי המשפט, בבתי החולים, וגם במועדונים, בבתי הספר, בתוך הבתים. הן אף אצלנו כאן בכנסת ובממשלה, וגם בתקשורת.

אנחנו לא יכולות לשתוק יותר, לא יכולות להבליג יותר, לא יכולות להדחיק את האימה שאנחנו חשות עם כל כותרת בעיתון. פניתי ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, עאידה תומא סולימאן, ולח"כיות ממגוון סיעות הבית, במטרה לכנס כינוס חירום ולדרוש תכנית ממשלתית לשיפור ביטחונן ושלומן של נשים.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 1,985. הגיבו: 77. שיתפו: 298.
{% trans 'Tags' %}:

היום בכנסת הובלתי את "הבליינדיי", היום להזדהות עם קהילת העיוורים ולקויי הראייה בישראל. בסיכום הדיונים, התערוכה, הדוכנים והדיאלוג בחשיכה המרתק (תמונות בהמשך:) – אני עם הפנים למחר: כי מחר תעלה הצעת החוק שלי להדרכה שיקומית לעיוורים.

"הדרכה שיקומית היא העיניים של אדם עיוור, פשוטו כמשמעו", כך שמעתי מאדם עם עיוורון שקיבל הדרכה שיקומית. ההדרכה השיקומית מלמדת את הילד שאיבד כתוצאה מאסון את מאור עיניו איך ללכת לבית הספר. מלמדת צעירה שהתעוורה איך להשתמש במזלג. מלמדת את האימא איך לקפל בגדים, את האבא איך לקלח את הילדה לבד. דמיינו לכם יום שלם שאתם צריכים להתנהל כרגיל רק עם עיניים מכוסות! איך תקחו את הילד לגן? איך תבשלו? איך תלכו לשירותים לבד? זה בלתי אפשרי!

עיוורים ללא הדרכה שיקומית אינם מסוגלים לעשות שום דבר לבד. זה מפחיד ומתסכל. ואנחנו יכולים לפתור את זה מאד מאד בקלות.

כיום התקציב להדרכה שיקומית לעיוורים הוא השארית של תקציב שירותי ההדרכה השיקומית לבעלי מוגבלויות אחרים. הוא עומד על בערך 8 מיליון ש"ח בשנה. הצעת החוק שלי מציעה לעגן בחקיקה את התקציב הזה ולהגדיל אותו ב-2 מיליון ש"ח – וכך להצליח להעניק ליותר עיוורים ולקויי ראייה את השירות הבסיסי הזה.

החוק הזה יעלה להצבעה מחר. רוצים ורוצות לדאוג שהוא יעבור? פנו לח"כים, לשר הרווחה חיים כץ ולשר האוצר משה כחלון ותספרו להם כמה החוק חשוב.

ותודה לחברתי Karine Elharrar- קארין אלהרר שהובילה בשנים האחרונות את הבליינדיי!


אהבו: 1,155. הגיבו: 64. שיתפו: 177.
{% trans 'Tags' %}:

התנהלות המדינה ביחס למזונות ילדים מזיקה לילדים, לאמהות, לאבות ולקופת המדינה.

היום נערך דיון שיזמתי בוועדת חוקה על הירידה בגביית מזונות ילדים. מסתבר שבין השנים 2013-2015 היתה ירידה חדה בגביית מזונות ילדים, וב-2015 הגענו לשפל של 38% גבייה. אוזלת היד של המדינה עולה לה כ-300 מיליון ₪ בשנה (מעבירה מזונות ילדים בגובה 437 מיליון - וגובה כ-165 מיליון ש"ח מההורה החייב) מבלי שחישבנו גם הוצאות על הליכי גבייה ועבודה של נשים וגברים בשחור.

אי הגבייה פוגע בכולם!

הוא פוגע קודם כל בילדים, שאינם זוכים לקיום מינימלי בכבוד, תנאי המחיה שלהם מידרדרים, ולעתים חלילה זה מגיע עד כדי הוצאה מהבית לפנימיות (שחוץ מהנזק למשפחה, גם עולה למדינה עוד כסף).

הוא פוגע בהורה המשמורן, לרוב האם, שנאלצת להסתפק בחלק קטן מהמזונות, נאבקת לתת לילדיה את מה שמגיע להם, ובקושי מצליחה להישאר עם הראש מעל המים.

הוא פוגע בהורה החייב, לרוב האב, שמתקשה לעמוד בתשלום המזונות, ולכן נאלץ לעבוד בשחור, תוך רגשות אשם על שהוא פוגע בילדיו, או תוך פגיעה בקיום שלו עצמו בכבוד ואולי של משפחתו החדשה.

העובדה שבשנת 2017 ישנם אלפים ועשרות אלפים שעוברים על פסק דין חלוט של בית המשפט מעידה על כשל רב מערכתי.

הפיתרון הנכון הוא כזה שרגיש למצוקות של כולם. עלינו לבחון כיצד ניתן ליצור דרכים שיתמרצו את החייבים לשלם מזונות ולא לוותר על להיות יצרניים - דבר שיטיב עמם, עם הילדים, ועם המשק כולו. בימים אלו אני עובדת על הצעת חוק שמטרתה להעניק הקלות במס לעומדים בתשלום מזונות מתוך הבנה שההכנסה נטו שעומדת לרשותם לאחר תשלום המזונות קטנה בהרבה. אעדכן.

קרדיט לתמונה: Hashem Al-Nasser from Dhahran, KSA

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 443. הגיבו: 150. שיתפו: 46.
{% trans 'Tags' %}: