מוטי יוגב, שלום.
הבוקר שוב תקפת אותי ברדיו (בראיון לשרון גל ב״גלי ישראל״) והבהרת במילותיך ש״לא ראוי שנקבל את בנט אלינו״.
״ככלב השב אל קיאו״ אמרת עליי.
״בנט בגד בנו״ הטחת בי הבוקר שוב. בפעם ה100.
אז לאחר חצי שנה ששתקתי והבלגתי אל מול כל המתקפות שלך ושל חלק מחבריך, הגיע הזמן שאגיב.
**
מוטי, אולי התבלבלת. אינני רוצה לחזור אליך, ואינני מתחרט על המהלך להקמת הימין החדש.
למעשה, איני רוצה ממך דבר.
**
כל התבטאות שלך ושל אחרים (״בנט רפורמי״, ״בנט בגד״) רק מזכירה לי מדוע יצאתי לדרכי.
**
לו הייתי רוצה לרוץ איתך הייתי פשוט נשאר בבית היהודי.
הלוא נבחרתי ליו"ר הבית היהודי ברוב של למעלה מ80% מהחברים הנפלאים באמת והכי קל היה לי להישאר.
עשיתי את המעשה הקשה, הלא נוח.
**
עשיתי זאת כי אתה ואחרים בסיעה ומחוצה לה חטפתם את מפלגת הבית היהודי לדרך שרחוקה מכל מה שאני ורבים אחרים—כולל מתוך המפלגה—מאמינים בו.
הפכת את הבית היהודי למקום שממש איננו מרגיש כמו בית, והוא רחוק מאד מערכי הציבור הציוני דתי, והציוני חילוני.
**
יצאנו לימין החדש כי אנו מאמינים ביהדות מקרבת ולא ביהדות מתנשאת, זועמת ומרחיקה.
**
אנו מאמינים בגיוס בנות דתיות לצה"ל (לצד שירות לאומי נפלא).
אך ב״בית היהודי״ של היום מחרימים (!) בנות דתיות שבחרו לשרת בצה״ל.
אתם פוחדים להעביר שיחה לבנות אלו, כאילו שהן בזויות או טמאות.
אתם תוקפים אותן כאילו שהן חוטאות, במקום לשבח אותן על שירות אדיר למען המדינה וקידוש השם עצום תוך שמירה על הזהות הדתית שלהן.
אני כל כך גאה בכן בנות גיבורות.
אתן גאוותנו!
**
אנו מאמינים ברב ציוני ראשי לישראל (מוזר, הא? שיהיה רב ציוני במדינה הציונית??), ולצערי דווקא היו אלו מתוכנו שמנעו זאת בכל מאודם.
**
סילקתם מישיבת סיעה בבושת פנים רב נפלא מארגון צוהר, כאילו שהוא האויב של דורנו.
זה היה מחזה מביש, ואני רק יכול להתנצל בפני אותו הרב.
**
אני מאמין בשיפוט ענייני של נתניהו ולא בציות אוטומטי לנתניהו כשבטחון אזרחינו מופקר או כשהוא סוטה מן הדרך בה אנו מאמינים.
אגב, אתה תלמד על בשרך שרק תפסיד מהתפיסה החלושה.
**
לא אשכח כמה חוסר גיבוי קיבלתי מכם כאשר דרשתי את תיק המשפטים מנתניהו ב2015 עבור איילת שקד (״אתה קורע את החבל!״, ״ביבי בחיים לא ייתן לנו את המשפטים! אתה תמנע הקמת ממשלת ימין!״).
השגנו את זה למרות ההתנהלות הגמדית הזו שלכם.
גישה חלושה זו אל מול הליכוד איפשרה את הגירוש מגוש קטיף.
כאשר לא סופרים אותך, לא סופרים אותך.
**
כן, אני מאמין שעלינו לשאוף להשפעה על כלל תחומי המדינה: ביטחון, כלכלה, מדיניות לאומית, חברה וחינוך, ולא רק בעניינים המגזריים.
אני לא מתנצל על כך!
״הוא לא מציית לרבנים ולא אכפת לו מהמגזר״, אתה תוקף ללא הרף.
**
אתה ואחרים משום מה חרטתם על דגלכם לתקוף יומם ולילה כל מי ששונה מכם.
כאילו שתפארתה וליבתה של הציונות הדתית היא במלחמה נגד להט״בים.
ההלכה היא ההלכה ואינני מתיימר לגעת בה, אך ממתי, למען השם, זה הפך להיות ה-דגל המרכזי של הציונות הדתית?
למה, מוטי, אתה הופך את זה לסמל של הבית היהודי?
זה לב הזהות של הציונות הדתית? מתקפה אישית ומעליבה על מי ששונה?
אני ורבבות מחבריי גדלנו בבני עקיבא שיצר גאווה בלב שלנו.
״כיפה סרוגה״ או חצאית היו סמל להתנדבות, ליישוב ארץ ישראל, לתורה, לשירות קרבי בצה״ל, למסירות למאור-פנים.
וזה כך גם היום בקרב רבבות הבנות והבנים שלנו ברחבי הארץ.
אלא שהנציגים הפוליטיים הנוכחיים מקרינים תמונה הפוכה לחלוטין!
תמונה יהירה, שחצנית, מתנשאת, כועסת, תחושת ״כל האמת בכיס שלנו״.
זה לא הוגן כלפי הציבור הנפלא הזה.
איזה חילול השם!
זה לא הבית היהודי שחלמנו עליו, ולכן ציבור ענק מתנתק ממך.
**
פעם אחר פעם, מוטי, בכל הזדמנות שיכולת, ארגנת מרידות והצקות.
התגאית כל כך שהצלחת לארגן מספיק חברי מרכז כדי לבלום את כוונתי להוסיף עוד שיריון אחד בעשירייה (בנוסף לאחר שקיים), כדי לגוון במעט את הרשימה.
אולי נכניס שומו שמיים אשה מסורתית?
או מישהו שאינו גר ביישוב על טהרת הדתיים.
(אגב, תבדוק את צמרת רשימתך.
לא תמצא אחד (!) שגר ביישוב עם חילוניים. ככה ״נתחבר אל העם״?)
״ניצחנו את בנט!״ צרחתם בשמחה.
אכן, ניצחתם.
**
פעם אחר פעם, אתה תקפת אותי שדרכי ״אינה דרך הציונות הדתית האמיתית״, כאילו שיש לך מונופול על מהי הציונות הדתית האמיתית.
**
הנה סיפור שמעולם לא חשפתי:
מספר חודשים לפני הקדמת הבחירות, הגיעו אליי כמה רבנים מובילים מאד בציונות הדתית, ואמרו לי: ״אם אתה מתכוון להמשיך בדרכך זו, אנא צא ממפלגת הבית היהודי!״.
אז יצאתי.
ואז, אחד הרבנים, זה שהוביל את הלחץ כדי שאעזוב, החל מסע צלב נגדי דקה אחרי עזיבתי: ״בוגד! איך נטשת אותנו! איזו צורה!״
רב זה יודע בדיוק על מה אני מדבר.
אגב, כאשר שר הביטחון ליברמן החליט לסגור את המכינה של אותו רב בגלל התבטאויותת אומללות של אחד מרבניו, ונתניהו ״נעלם״, היחיד שממש נלחם בגופו למנוע את סגירת המכינה (למרות שהציטוטים היו דוחים ומתנשאים בעיניי) היה אני.
כן, נפתלי בנט ״החילוני״ ש״אין לו ריח של ישיבה״ הציל את המכינה.
**
דרכנו היא של דתיים וחילוניים טובים, שרוצים ביהדות ישראלית, בימין ברור ובאחדות.
כמו בביתי הפרטי, שכל כך אוהבים לתקוף.
אגב, מוטי, לא זכור לי שפעם אחת יצאת להגנתי כאשר נתניהו תקף את אשתי על ״חילוניותה״, על עברה או על לבושה, או כשתקף את אבא שלי ז״ל.
אבל כל אימת שעמדתי חזק מול נתניהו, תמיד היה מי שילחש לתקשורת: ״בנט סתם מחרחר ריב עם ביבי.
המריבות הללו פוגעות בציונות הדתית״.
**
מוטי, בדרך הזו, של הימין החדש, הצביעו 138,000 ישראלים. ועוד רבים התחרטו שלא הצביעו לה.
הם האמינו לקריאות הגוועלד שלכם ושל נתניהו.
יש לי תחושה שאנחנו מייצגים הרבה יותר טוב את הציונות הדתית והחילונית מאשר אתה.
**
אינני משתלח בך כפי שאתה עושה כלפיי כבר חצי שנה, ואיני מבקש ממך דבר.
אתה ואחרים מטיחים עוד ועוד ביטויים מזעזעים (שריפת בית, רפורמי, בגידה, כלב ששב אל קיאו) ואני מעולם לא דיברתי בשפה זו כלפייך או כלפי אף אחד.
**
אז מוטי, אתה יכול לחדול מהעיסוק האם תואיל בטובך לקבל אותי אליך.
אינני מעוניין בך.
**
ובפעם הבאה, רגע לפני שאתה מוציא מפיך את המילה ״בוגד״, תברר עם עצמך מי ביננו באמת בגד בדרך הציונות הדתית.
ישפוט הציבור.
**
אני מאחל לך הצלחה.
פתרנו את המשבר וסיכמתי יחד עם שר האוצר משה כחלון על המשך סבסוד הצהרונים לשנת הלימודים הבאה. יהיו צהרונים גם בשנה הבאה וגם בשנים הבאות. תמיד נמשיך לדאוג לילדי ישראל!
משה כחלון
הי זאת שלי, לכבוד מצעד הגאווה התל אביבי, שהוא מהמדהימים, המרגשים והעוצמתיים שבמצעדי הגאווה בעולם, בואו נדבר קצת על ימין ושמאל ולהטב"קים.
מה עשו פוליטיקאים שמאלנים מקוללים בפי הימין, ובכירי מערכת המשפט המושמצים ובראשם שופטי העליון, לטובת להטב"קים ימנים ושמאלנים כאחד, ומה עשה בשבילם הימין.
הפוסט הזה נכתב בהשראתו של העיתונאי דב גיל-הר, שפתח את יומן הבוקר של כאן ב' בטקסט מדוייק מאוד על מינויו של אמיר אוחנה לשר משפטים. אני אביא כאן, ברשותו, את עיקר דבריו, ולאחר מכן אוסיף משלי:
"הליכוד בהחלט עשה היסטוריה כשמינה את חבר הקהילה הגאה אמיר אוחנה לשר בממשלת ישראל. הומו מוצהר ראשון בממשלה.
אז מי הביא את אמיר אוחנה עד הלום, חוץ מהוריו ומראש הממשלה מיטיבו? למי תודה?
כן – דווקא לשמאל ולבית המשפט העליון אותם הוא מרבה לנגח.
תודה לאהרון ברק, שכשרק נולד אוחנה ב 1976 כבר דן עם אנשי האגודה לזכויות האזרח, כיועץ המשפטי לממשלה, בביטול האיסור על משכב זכר.
תודה לשולמית אלוני ומרדכי וירשובסקי – סמולנים! – שכשאוחנה היה בן 10 מחקו את החרפה ההיא מספר החוקים של מדינת ישראל.
תודה לשופטת אסנת אלון לאופר שב 2001 (בלי שנבחרה בידי הציבור) אישרה לראשונה הסכם זוגיות בין שתי נשים לסביות.
ושוב תודה לשופט ברק שבניגוד לעמדת המדינה פסק ב 2006 שחובה עליה לרשום כנשואים זוגות חד מיניים שנישאו בחו"ל.
וכך – עוד ועוד פסיקות וחקיקות פורצות דרך של אותם אנשים שעליהם אמר אמיר אוחנה כי 'התרגלו לשלוט מבלי להיבחר – המשפטנים והשמאל'.
אז אדוני שר המשפטים אמיר אוחנה – כשאתה אוחז בידו של בן זוגך אהובך אלון חדד, וחובק את ילדיך המקסימים אלה ודוד, ובעודך פוסע אל תוך לשכת שר המשפטים – זכור, למי, ולמה – אתה חייב תודה."
עד כאן דב גיל-הר, ואני אוסיף עוד כמה תודות, כדי שלא נשכח את פורצי הדרך.
תודה לח"כ יעל דיין, אשר בצעד שנראה אז ממש תמוה, הקימה בכנסת ב – 1993 את תת הועדה לקידום זכויות ההומואים והלסביות, כשהיתה יו"ר הועדה לקידום מעמד האשה.
תודה לראה"מ ושר הבטחון יצחק רבין, אשר הזדעזע מעדותו של סא"ל פרופ' עוזי אבן באותה ועדה של יעל דיין, וחולל מפנה בינלאומי ביחס של צבאות לקהילה הגאה. סא"ל אבן העיד שאחרי שרות של 15 שנים בצה"ל הוכרז "סיכון בטחוני" כי היה הומו.
רבין שינה את הפקודה הצה"לית כך שהשוותה את מעמדם של הומואים ולסביות בצה"ל לאלה של חבריהם ההטרו – וכך הפך צה"ל לצבא הראשון בעולם שעשה זאת!
תודה לשופטת בית המשפט לענייני משפחה, עליסה מילר, שב – 2009 אפשרה לבני הזוג עוזי אבן ועמית קמה לאמץ באופן רשמי את יוסי, ילד האומנה שגידלו.
ותודה לשרת העבודה והרווחה אורה נמיר שעוד קודם לכן, אפשרה להם לשמש ליוסי משפחת אומנה.
תודה לשר הבינוי והשיכון יצחק בוז'י הרצוג, שבשנת 2005 הורה להעניק הטבות בדיור לחסרי דיור גם למשפחות גאות.
תודה למשנה ליועמ"ש דינה זילבר (ששרת המשפטים שקד בקשה להכחיד) על שורת החלטות מקלות ופורצות דרך למען הטראנסג'נדרים בעת האחרונה.
ושוב תודה, למה לא, כשמגיע, לאהרן ברק, על בג"ץ דנילוביץ (1994), בתמיכת עמיתתו דליה דורנר, שבו נקבע לראשונה כי אין להפלות עובדים מהקהילה. הם פסקו שיש להעניק לבן זוגו של דנילוביץ' , דייל באל על, את אותה הטבה – כרטיס טיסה חינם – שקיבלו בני זוג של דיילים הטרו.
ועוד פעם תודה לברק על בג"ץ קלפים פתוחים (1997), תוכנית של החינוכית שפרק ממנה שעסק בזהות מינית ובלהט"ב, ושר החינוך דאז זבולון המר ביקש לפסול אך ברק (פה אחד עם דורנר וקדמי) קבע שיש לשדר את הפרק כמתוכנן.
ושוב תודה לברק. ולנאור, ולחשין, ולטירקל, ולביניש, ולרבלין, ולגרוניס – על פס"ד ירוס-חקק (2005), שבו אפשרו לבנות הזוג ד"ר טל ירוס-חקק וד"ר אביטל ירוס-חקק לאמץ זו את ילדה של זו.
ותודה לשופט בימ"ש העליון סלים ג'ובראן (ולחברי ההרכב נאור, רובינשטיין, חיות ומלצר) על בג"ץ ארד-פנקס משנת 2017. ג'ובראן אמנם לא שינה את חוק הפונדקאות, מהסיבה שהיה בהליכי חקיקה מתקדמים בכנסת, אבל פסק קביעה עקרונית משמעותית בעתירתם של בני הזוג איתי פנקס ויואב ארד. חוק המתיר פונדקאות להטרו שאינם יכולים להביא ילדים לעולם, שאינו כולל הומואים, כך קבע, אינו שוויוני ולא צריך להיות במדינה מתוקנת.
ואתם יודעים מה? במיוחד לכבוד המצעד, אבל בהחלט לא רק בגללו - בואו נוסיף לרשימה את רון חולדאי. ראש עיר שהתייצב לימין הקהילה והעניק כל משאב אפשרי כדי להפוך את תל אביב לדוגמא ולמופת לסובלנות, ולאחת הערים הכי גיי פרנדלי בעולם.
בחלק ניכר מהמאבקים שלנו (המאבק הזה, המאבק הפמיניסטי, המאבק לחלוקה הוגנת של משאבי הטבע, ועוד ועוד) - אנחנו מתפללים לכך שימין ושמאל כאחד ירתמו למאבק.
שהרי בסופו של יום אלה מאבקים שבאופן אותנטי נועדו לכולם ומשרתים את כולם, בלי קשר לאיזה פתק אנחנו שמים בקלפי.
אבל לפעמים צריך לעצור ולשאול, מי באמת נלחם בשבילנו? בפוסט הזה הובאה התשובה המלאה.
וזכרו עוד דבר חשוב: מי שפרצו גבולות למען אחרים מעולם לא היו שמרנים ימנים. הם תמיד היו מהפכנים, מתירנים, שוחרי חופש וצדק. בלי מהפכנים כאלה לא היתה לנו הציונות ולא היתה לנו מדינה, בלעדיהם לא היו זכויות לנשים, בלעדיהם היתה עדיין עבדות. בלי כל אלה שכעת מנינו ברשימת התודות, הצועדים במצעד הגאווה היו נחשבים פושעים פליליים.
אחר כך, מפירות המהפכה ומפועלם של המהפכנים, שתמיד חטפו ביקורת ארסית - נהנו כולם.
אז גם אני אומרת היום תודה, כי פריצות הדרך האלה הן לא רק בשביל הקהילה. הן בשביל כולנו. בשביל כל מי שמבקש לחיות בעולם טוב, סובלני, נאור ושוויוני.
אבל אחרי שאמרתי את כל זה, התודה העמוקה ביותר שאני חשה היא כלפי חברי הקהילה עצמה, מי שהיו רדופים ומעונים, מגורשים ומופלים, אך אמיצים ונועזים כדי לנהל קרבות קשים בכל מקום שבו דרכה כף רגלם.
למפורסמים ולאנונימיים, לאלה שלא ויתרו והוזכרו כאן כעותרים, לאלה שסללו את הדרך לבאים אחריהם, ולאלה שעכשיו ממשיכים במאבק בראש מורם, בשביל כולנו. תודה. אוהבת אתכם.
דב גיל-הר כאן ב מרכז יצחק רבין רון חולדאי יצחק (בוז'י) הרצוג - Isaac Herzog Yael Dayan עיריית תל-אביב-יפו איתי פנקס ארד - Etai Pinkas Arad המרכז הגאה, גן מאיר החוג הגאה - מפלגת העבודה האגודה למען הלהטב בישראל IGY - ארגון נוער גאה - איגי יום בהיסטוריה להט"בית גאווה מעברים - שינוי בר קיימא לקהילה הטרנסית חוש"ן - Hoshen הבית הפתוח בירושלים פרויקט גילה להעצמה טרנסית ברית הלביאות Yoav Arad Pinkas Etai Pinkas Amit Kama
הגיע הזמן לקחת את המושכות לידיים.
אתמודד לראשות מפלגת העבודה ואוביל אותה לפרק חדש ומלא תקווה.
זה הזמן שלנו להחזיר את האמון של רבים שאיבדנו בדרך, לחזק את הערכים עליהם גדלנו, לרקום שותפויות חדשות ולפרוץ יחד את גבולות המחנה כדי להגדיל את הסיכוי לשינוי עבור המדינה.
אני מודע לגודל האתגר ויודע שאני האדם המתאים ביותר למשימה, אבל כדי שזה יקרה אני צריך אתכם איתי.
היכנסו לקישור המצורף בתגובה הראשונה, התפקדו והצטרפו אליי:
הסוגיה היחידה הנמצאת על השולחן בבחירות הקרובות היא מה יהיה ההרכב של הממשלה הבאה.
בליכוד חוזרים ואומרים שהם רוצים להיות בקואליציה בלי ״ישראל ביתנו״. קרי, ממשלה חרדית חרדל"ית עם גפני, ליצמן, דרעי, סמוטריץ' ובן גביר.
אני רוצה שתקום ממשלה ימנית, לאומית ליברלית עם "ישראל ביתנו" כגורם מרכזי, מרסן ומאזן. זה ההבדל בינינו והוא מהותי. כל מי שמתנגד לממשלת הלכה יש לו רק אופציה אחת - "ישראל ביתנו".
זה הויכוח היחיד, שיוכרע ב-17 בספטמבר וכל השאר הסחת דעת ומניפולציות בתקשורת ובדעת הקהל.
מיניתי את עו"ד אריאל בולשטיין ליועץ מיוחד שלי לענייני יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר.
העלייה ממדינות אלה תרמה רבות להצלחת ישראל בעשורים אחרונים, אך ישנם סוגיות רבות שדורשות טיפול מיוחד. ביחד נצליח לקדם פתרונות של פנסיות, דיור ציבורי ונושאים חשובים אחרים.
Сегодня я назначил известного политолога и общественного деятеля, члена центра партии Ликуд, адвоката Ариэля Бульштена своим советником по делам выходцев из стран б.СССР. Вклад алии в успех Израиля грандиозен, но нам предстоит решить многое. Я поручил ему в первую очередь продолжить продвижение вопросов пенсионного обеспечения и социального жилья. Вместе мы сможем добиться значимых успехов.
אנו מגיבים בתקיפות ובעוצמה לכל התקפה נגדנו. אבל איננו פועלים רק לאחר מעשה, אנחנו שוללים יכולות של האויב לפני מעשה.
באופן שיטתי ועקבי אנחנו פועלים למנוע מאויבנו להקים בסיסי תקיפה נגדנו בקרבתנו.
(וידאו: עומר מירון, לע"מ. סאונד: ניר שרף, לע"מ)
תושבי הדרום היקרים,
תרשו לי להביע את צערי העמוק על הליכתה ללא עת של תחושת הביטחון שלכם. זו בדיוק הסיבה שהתפטרתי מתפקיד שר הביטחון.
חייבים לקבור קבורת חמור את "תהליך ההסדרה" ולהחיות מחדש את ההרתעה הישראלית. יש להנחית מכה קשה על החמאס, ולהביא להפסקת שיגורי בלוני תבערה ונפץ, רקטות וייצור נשק, התפרעויות על הגדר, וכמובן לעצור את העברת דמי הפרוטקשן. רק כך נוכל להשיב לכם את תחושת הביטחון מחדש ואת יכולת ההרתעה של מדינת ישראל.
רוצים לנצח? שתפו. הכל.
وفاة مؤلمة داخل السجن.
رحم الله الرئيس المصري السابق والمنتخب محمد مرسي.
