הטרור מרים ראש. לפני כשבוע נרצח רב"ט דביר שורק ז"ל מעפרה, ובמהלך 24 השעות האחרונות בוצעו שני פיגועים: פיגוע דקירה בירושלים, שבו נפצע שוטר ופיגוע דריסה בגוש עציון, שבו נפצעו אח ואחות.
אני מחזק את ידי צה"ל וכוחות הביטחון הפועלים בכל הגזרות ושולח איחולי החלמה מהירה לפצועים.

מדיניות הכניעה לטרור של ממשלת ישראל גורמת לשחיקה מתמשכת בהרתעה הישראלית. כמו במקרה של רצח החייל, גם היום חמאס בירך על הפיגוע ולמרות זאת בסוף החודש שוב עשרות מיליוני דולרים של דמי פרוטקשן יועברו לארגון הטרור ברצועת עזה. במקום לטפל במקורות הטרור ממשלת ישראל מזינה אותם.

Error loading photo. Click the small Facebook-Logo to the right, to see original status.

likes: 1,360. comments: 438. shares: 101.
{% trans 'Tags' %}:

על יוסי פאייר שמעתם?
זכיתי להפתיע אותו ביום הולדתו ה-101.
יוסי הוא ווטרן שלחם בנאצים בקרבות בקווקז ועבר לא מעט בחייו.
גיבורים כמו יוסי הם מופת לדורות הבאים, זכינו אנו לחיות במדינה יהודית ועצמאית המסוגלת להגן על אזרחיה בכוחות עצמה ומהווה בית לאומי וארץ קולטת עליה לכל יהודי מכל נקודה על פני הגלובוס.
רוצים לאחל גם אתם משהו ליוסי ובני משפחתו?
כתבו בתגובות ואדאג להעביר לו את הדברים
מזל טוב יוסי! !С днем ​​рождения Йоси


likes: 1,203. comments: 127. shares: 152.
{% trans 'Tags' %}:

الشبان والشابات اقرأوا هذا المنشور بتمعّن وفكّروا به. احنا بحاجة لهمتكم.

القائمة المشتركة قائمة شعب. قائمة النا كلنا.
كوادر الأحزاب والأعضاء الرسميين لحالهن بقدروش يوصلوا لكل الناس. بدنا همتكوا.

كل شاب أو شابة مستعد يتطوّع بنفع يكتب اسمه بالتعقيب أو بالانبوكس، وأنا التزم أن اتصل به شخصيًا لنتفق على مجال تطوعه وعطائه.
بحاجة لهمتكم يا شباب

Error loading photo. Click the small Facebook-Logo to the right, to see original status.

likes: 1,155. comments: 233. shares: 21.
{% trans 'Tags' %}:

התדמית של ביבי כמנהיג עולמי עובדת רק בישראל, בעולם אוהבים אותו הרבה פחות.
---
בואו ניקח לרגע, רק לרגע, כמה שנים אחורה: היום האחרון של מבצע "עופרת יצוקה". צה"ל מפציץ בעזה ללא רחם. ראש הממשלה הוא אהוד אולמרט. לבית בבלפור מגיעים אורחים לארוחת הערב: נשיא צרפת, ראש ממשלת בריטניה, ראש ממשלת ספרד, ראש ממשלת איטליה, ראש ממשלת צ'כיה והקנצלרית של גרמניה. באו, אכלו, נעמדו מול המצלמות והודיעו על תמיכה מוחלטת במדינת ישראל ובראש ממשלתה. במקביל נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש שלח גם הוא הבעת תמיכה מוקלטת ששודרה בכל הערוצים. כל זה לא היה קורה היום. אתם יודעים שזה לא היה קורה היום. אם ביבי היה מצלצל אליהם ביום ש-700 טילים נחתו על ישובי הדרום ומבקש שהם יבואו, הם לא היו באים. אבל למה?

מפני שלביבי יש הרבה פחות חברים בעולם ממה שנדמה לכם. האגדה על "המנהיג שכל מנהיגי העולם אוהבים" היא רק אגדה. הוא מפיץ אותה בכל כוחו. הוא עושה מסיבות עתונאים בכל הזדמנות. הוא מצטלם ללא הרף. ועדיין – זו רק אגדה. הם לא באמת מחבבים אותו. לביבי אין קשרים יוצאי דופן עם מנהיגי העולם. מול שורה של מדינות וגופים שחשובים לבטחוננו ולסחר שלנו – אירופה, המפלגה הדמוקרטית, רוב רובה של יהדות ארה״ב, המוסדות הבינלאומיים - ביבי דירדר את היחסים לנקודת שפל. לקודמיו אולי היתה אנגלית פחות מצוחצחת, אבל היו להם קשרים אישיים ויחסי חוץ טובים בהרבה.

אנשיו של נתניהו מיד יצוצו כאן ויגידו בתגובה, "אבל מה עם טראמפ? תסתכל על היחסים שלו עם טראמפ!" בואו נשים את הדברים בפרופורציה: ליצחק רבין היו יחסים הרבה יותר קרובים עם קלינטון. לאולמרט היו יחסים הרבה-הרבה יותר קרובים עם ג'ורג' בוש. טראמפ הוא ידיד ישראל גדול (כולנו חייבים לו תודה גדולה על העברת השגרירות לירושלים ועל ההכרה ברמת הגולן), אבל יחסיו עם ביבי רחוקים מלהיות יוצאי דופן. הוא קורא לביבי "ידידי הטוב", כי זה מה שאמריקאים אומרים על כל מי שהם פגשו יותר מפעמיים. אם מחר בני גנץ יהיה ראש הממשלה, גם הוא יהיה "ידידי הטוב". היחסים של טראמפ איתו יהיו טובים לפחות באותה מידה. קרוב לוודאי שטובים יותר.

גם יחסיו של ביבי עם פוטין הם לא מה שאתם רואים בתמונות המביכות שנתלו בירושלים (ביבי גבוה מפוטין בראש, אבל בתמונות הוא נמוך ממנו. אפילו הרוסים הכי פטריוטים התכווצו ממבוכה מול החנופה הגלויה). היחסים עם הרוסים מבוססים קודם כל על אינטרסים. פוטין תמיד מוכן לעשות עם נתניהו מסיבות עתונאים, אבל אחר כך הוא ממשיך לעשות מה שבא לו. אם היחסים עם פוטין כל כך טובים, איך זה שהאיראנים נכנסו לסוריה? איך זה שהרוסים סיפקו מערכות נשק מתקדמות לאיראן וטורקיה? איך זה שהם מטרפדים את הסנקציות על איראן? איך זה שהם הפילו באו"ם אפילו את הצעת הגינוי לטרור של החמאס? אם אלה החברים של ביבי, אז החברים של ביבי לא סופרים אותו ממטר. אפילו נרדרה מודי, ראש ממשלת הודו, רק גמר להצטלם עם ביבי וכבר רץ להקים עם איראן נמל משותף במיליארדי דולרים.

כי יש הבדל בין צילומים לבין יחסי חוץ אמיתיים, שפועלים לטובתה של מדינת ישראל. למדיניות חוץ אמיתית, עקבית ונחושה יש שלוש מטרות:

1. לייצר לישראל בריתות מדיניות ולהקשות על אוייביה ליצור בריתות כאלה.
2. לקדם את סחר החוץ הישראלי.
3. לבנות את תדמיתה של ישראל כמדינה מתקדמת, תחרותית וידידותית.

למזלה של ישראל, המטרה השניה – קידום סחר החוץ – מתנהלת כמעט מעצמה בזכות הישגי ההיי-טק הישראלי. ביבי אוהב מאוד לזקוף את ההישגים האלה לזכות עצמו, אבל האמת היא שהוא לא קשור אליהם. מכל התעשיות הישראליות, ההיי-טק הוא התעשייה שבה יש לממשלה הכי פחות מעורבות. זוהי תעשייה גלובלית, זריזה, שאינה זקוקה לתמיכה ממשלתית. כשאתה מדבר עם ראשי התעשיה ושואל מה הם רוצים מהממשלה, התשובה תמיד אחת: ״שיעזבו אותנו במנוחה. אנחנו לא צריכים אותם.״ הסיבה לכך שמספר גדול כל כך של בכירי ההיי-טק הישראלי הביעו בנו תמיכה בכחול-לבן בבחירות האחרונות היא לא בגלל שהם סמולנים – הם לא – אלא בגלל שהם מרגישים שביבי עושה עליהם סיבוב של יחסי-ציבור. אף אחד לא אוהב שעושים עליו סיבוב, בטח לא החבורה המבריקה הזו.

בשני התחומים האחרים – הבריתות המדיניות ובניית תדמיתה של ישראל – שלוש השנים האחרונות של ביבי הן כשלון גמור. בשביל להבין את זה לא צריך התמחות ביחסים-בינלאומיים. כל מי שנכנס בשנים האחרונות למסעדה בחו״ל ואמר ״אני ישראלי״ יכול לספר לכם על הפגיעה במעמדה של ישראל. במקום לעסוק בתדמיתה של המדינה, ביבי עסק בתדמית של עצמו. אני לא מזלזל חלילה בנסיעות מתוקשרות למדינות כמו צ׳אד, אבל שוק הסחר העיקרי של ישראל הוא באירופה (למעלה מ-30% מהסחר שלנו). המאמץ צריך להיות בצרפת וגרמניה ומדינות סקנדינביה. הוא צריך להיות ביפן ובקוריאה. הוא צריך להיות בשיפור מעמדה של ישראל במוסדות הבינלאומיים ובראשם האו״ם. הוא צריך להיות בתוך המפלגה הדמוקרטית בארה״ב ובקהילות היהודיות שנפגעו מהזילזול הבוטה של ביבי בהן. אלה קרבות קשים, מפרכים, בלי תוצאות מיידיות. בדיוק בגלל זה צריך לנהל אותם. בדיוק בגלל זה ביבי לא מנהל אותם.

השנים האחרונות התאפיינו בעוד דבר – ריסוק מוחלט של משרד החוץ הישראלי. שגרירויות נסגרות, תקציבים קוצצו, במשך שלוש שנים לא היה לישראל שר חוץ. תחומי סמכות קריטיים הועברו בגלל פוליטיקה פנימית של הליכוד. המאבק ב-BDS, אחת המטרות המרכזיות של מערך ההסברה, הועבר משום מה לידיו של השר לבטחון-פנים. למה? ככה. הטיפול ביהדות העולם הוצא מן המשרד והועבר לידו של שר החינוך ומשם נדד לשר לאיכות הסביבה. מערך ההסברה הלאומי יושב בכלל במשרד ראש הממשלה ומנותק משירות החוץ. כאוס גמור, מבולגן, מזיק.

הפיאסקו שנוצר השבוע אחרי שנאסרה (ואז אושרה) כניסתן של שתי חברות הקונגרס לישראל הוא דוגמא מובהקת לכל ההתנהלות. בהתחלה החליטו להכניס אותן, אחר כך התחרטו. אחר כך שוב התחרטו. איש לא ישב ושאל את עצמו מה עושים מול התקשורת הבינלאומית. הכל מהמותן, הכל בגלל הפוליטיקה הפנימית מול סמוטריץ׳.

ומעל לכל - בשנתיים וחצי האחרונות ישראל החמיצה הזדמנות היסטורית לשינוי. בבית הלבן יושב נשיא שהיה נותן גיבוי לכל מהלך מדיני שהיינו מניחים על השולחן. הרשות הפלשתינית חלשה מאי פעם. יכולנו להתחיל מהלך של היפרדות מן הפלשתינים בתנאים שלנו. לקבוע את סידורי הבטחון. להתחיל לשרטט גבול שמתאים לשאיפות הלאומיות שלנו. להשאיר בידינו את הבקעה, את גושי הישובים וכמובן את ירושלים המאוחדת. כל עוצמתה של ארה״ב היתה יכולה להתייצב מאחורי המהלך הזה. הקהילה הבינלאומית היתה חורקת שיניים ומצטרפת.

אלא שלא נעשתה עבודה נכונה. לא נעשתה עבודה בכלל. במקום זה, ביבי הצטלם, והצטלם, והצטלם. העתונאים נוהגים לגחך על תאוות ההצטלמות האינסופית שלו, אבל מאחוריה עומד שיקול פוליטי קר. קהל היעד של ביבי הוא לא בדאונינג 10, לא בארמון האליזה ולא בבניין האו״ם בניו יורק. המטרה שלו היא המצביעים בישראל. מנהיגי העולם עלו על זה מזמן, ומדברים על כך בטינה גלויה. גם ראשי ממשלות ונשיאים לא אוהבים לגלות שעושים עליהם סיבוב. לפוליטיקאים מותר כמובן לחשוב על המצביעים, אבל אסור להם להקריב את המדיניות בשביל יחסי הציבור. זה בדיוק מה שביבי עושה בשנים האחרונות.

מה שאנחנו צריכים במקום זה הוא תהליך שיקום מהיר של שירות החוץ הישראלי. ריכוז של ההסברה והמאבק ב-BDS במקום אחד עם תקציבים ותוכנית עבודה מסודרת. אנחנו צריכים תוכנית סדורה לעידוד הייצוא הישראלי לא רק בתחומי ההייטק. אנחנו צריכים להחזיר לישראל את מעמדה העל-מפלגתי בארה״ב. אנחנו צריכים לשפר את היחסים עם אירופה במקום רק להגיד ״הם אנטישמים״. מעל לכל, אנחנו צריכים להגדיר לעצמנו מה אנחנו רוצים בזירה הבינלאומית מלבד צילומים ונאומים.


likes: 1,140. comments: 155. shares: 207.
{% trans 'Tags' %}:

עברית ↡
تحية للنائب المناضل د. عوفر كسيف الذي واجه شرطة الاحتلال في الشيخ جرّاح واعتقال مستشاره بعدما انهالوا عليه بالضرب.

د. عوفر هو أوَّل رافض للخدمة العسكرية في الانتفاضة الأولى، لأنه صاحب ضمير حيّ، وهو صوت الضمير في كل الميادين، ومرشحنا الذي نعتزّ به في القائمة المشتركة.

אני מברך את ח״כ ד״ר עופר כסיף שעמד מול משטרת הכיבוש בשיח׳ ג׳ראח, ומעצר יועצו לאחר שהותקף ע״י השוטרים.

ד״ר כסיף הוא הסרבן הראשון באינתיפאדה הראשונה, ומאז הולך אחר המצפון שלו בכל זירה פוליטית. אנחנו רוכשים לו כבוד עצום ברשימה המשותפת.

Error loading photo. Click the small Facebook-Logo to the right, to see original status.

likes: 1,125. comments: 52. shares: 31.
{% trans 'Tags' %}: