Haavoda

54,343 (0.00% last month)

Loading additional data...

עמר בר-לב / At Open Knesset

  עמר בר-לב On Facebook

  Last Collected Status at: June 9, 2019, 5:24 p.m.. Page details updated at March 30, 2019, 7:04 p.m.. This is probably a problem, and we'd love to hear about it!


העבודה סיימה את תפקידה ההיסטורי - ? או !
מי שיבחר או תיבחר לראשות העבודה בשניים ביולי יקבע האם יהיה זה סימן שאלה או סימן קריאה בסוף המשפט הנ"ל. כבר עתה ברור שמי שיבחר אינו/ה מועמד לראשות הממשלה. אך הוא/היא יקבע את תדמיתה ואת יעודה של המפלגה – האם תתמודד ותפעל על פני כל המגרש הלאומי או תתמקד בעיקר בנושאים חברתיים כלכליים?
מפלגת עבודה שתתמקד בנושאים חברתיים כלכליים תהיה מפלגה ערכית ביותר, חשובה ביותר, אך בסופו של יום תהיה דומה למפלגות חברתיות אחרות שהתמודדו בבחירות הקודמות כמו כולנו של כחלון, גשר של אורלי לוי ומרצ של תמר זנדברג. כולן מפלגות שדגלן העיקרי הוא חברתי – צדק חברתי – עם זוויות ראיה שונות ובעלות גוונים שונים בהתייחס למה שקרוי בפוליטיקה הישראלית ימין ושמאל.
למרות שכל אחד מאתנו חווה על בשרו יום יום את הנושאים החברתיים כלכליים, כאשר מגיע העת ללכת לקלפי, הנושאים הללו לצערי מתגמדים לנוכח הנושאים המדיניים/ביטחוניים. לכן אין זה מקרה שבבחירות האחרונות המפלגות שנתפסו כחברתיות ומפלגת העבודה ביניהן נחלו כישלון כולל, בעוד מפלגה שהעמידה בראשה שלושה רמטכ"לים גרפה במחי יד את קופת הקולות של מה שמכונה מרכז/שמאל.
לפני יומיים הכריזה חברתי חברת הכנסת סתיו שפיר על התמודדותה לראשות מפלגת העבודה. סתיו חברת כנסת ערכית, לוחמת שפעלה בנחישות בשש השנים האחרונות למען השקיפות השלטונית כשמטרת העל – צדק חברתי – מנחה אותה. גם ידידי חבר הכנסת איציק שמולי מתלבט האם להתמודד לראשות, לוחם נועז למען החלשים, מחוקק מוביל בכנסת ה-19 ובכנסת ה-20 של חוקים סוציאליים חשובים. שני מנהיגים חברתיים שהוכיחו את יכולתם להנהיג ולהוביל מהלכים חברתיים מחוץ לכנסת ובתוכה. לשניהם תפיסת עולם מגובשת וראויה גם בתחומים מדיניים/ביטחוניים, אך לא מתוקף כך נקבע מעמדם הציבורי וביום הבחירות לכנסת הוא הקובע! האם המועמד/ת ישמור על ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל? האם אפשר לבטוח בו/בה בנושאים אלו? ועוד.
לכן על חברי מפלגת העבודה בבואם לבחור בשניים ביולי את העומד/ת בראשם מוטלת אחריות כפולה. לא רק לבחור מועמד/ת ראוי כי אם גם לקבוע האם מפלגת העבודה תמשיך או תסיים את תפקידה הלאומי ההיסטורי.

Error loading photo. Click the small Facebook-Logo to the right, to see original status.

likes: 464. comments: 112. shares: 42.
{% trans 'Tags' %}:

מאמר שפרסמתי ב"הארץ"

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.7331767?utm_source=App_Share&utm_medium=Android_Native&utm_campaign=Share

כשהעניינים שולטים בך "בצע תפנית!"
לפני מספר ימים ערכנו את האזכרה השנתית לאבא, רא"ל חיים בר-לב ובה הקראתי דברים שכתבתי לי לפני 25 שנה, באחד מימי השבעה. באותו שבוע בתוכניתו בגל"צ סיפר דורון נשר האקס של אחותי זהר על שיחה שהייתה לו עם אבא: "פעם סיפרתי [דורון] לחיים שאיני בטוח אם אני שולט בעניינים או אולי יותר נכון העניינים שולטים בי? וחיים השיב לי "דורון בצע תפנית!".
ובקפיצה ענקית לשבוע החולף ערב האזכרה לאבא שהיה גם מזכ"ל מפלגת העבודה ופעמיים שר מטעמה, זה הזכיר לי את מצבה העגום של מפלגת העבודה. מפלגה שמזמן כבר אינה "שולטת בענינים" ומיטלטלת בין התרחשויות אותן קובעים אחרים. מכאן על משקל אותה אמירה של אבא, הדרך היחידה לצאת מהמבוך ששולט בה במפלגת העבודה ולנסות להיות שוב רלוונטית היא רק בביצוע תפנית.
לנוכח המצב הלאומי הנוכחי, מטרת העל של המרכז שמאל בישראל היא לעצור את התפרקות הדמוקרטיה, את התדרדרותה של הממלכתיות הישראלית ולהביא לידי סיום את שלטונו של נתניהו. והשאלה היא האם כניסתה של מפלגת העבודה לממשלה בהנחה שהמהלכים לחקיקת חוק החסינות ופסקת ההתגברות יבוטלו ובנוסף משרד המשפטים יופקד בידיה של ח"כ שלי יחימוביץ' היו מקרבים את ישראל אל עבר המטרה הנ"ל או מרחיקים אותנו ממנה? בחינה הנעשית בחלל ריק הינה חסרת משמעות ועל כל בחינה להיעשות לנוכח אלטרנטיבה סבירה. להערכתי, גם לאחר הבחירות הבאות הרכת הממשלה תוטל על נתניהו וגוש הימין יתחזק עוד יותר מאותם 300,000 מצביעי ימין שבסיבוב הקודם לא עברו את אחוז החסימה. בנוסף לוין או סמוטריץ' ימונו לשר המשפטים, השימוע יתכן וידחה שוב ובעקבות כך חוק החסינות ופסקת ההתגברות יחוקקו. בכל מקרה, במצב כזה בו נתניהו מוביל ממשלת ימין גם במידה והשימוע לא ידחה ימשיך נתניהו לכהן כראש ממשלה במקביל לניהול הגנתו בבית המשפט.
לנוכח אפשרויות אלו השאלה הנשאלת היא האם מפלגת העבודה לו הייתה אכן "מבצעת תפנית" הייתה בוגדת בבוחריה? התשובה הפשוטה היא "כן", הרי זו הייתה הבטחת הבחירות של המפלגה אך המציאות מורכבת יותר והבטחתה של מפלגת העבודה לבוחריה הייתה מורכבת יותר ורב ממדית. באותה מידה הבטיחה מפלגת העבודה לבוחריה כי תאבק על הגנת הדמוקרטיה, תפעל להבאתו של נתניהו לדין (בכפוף לשימוע) ועוד ועוד. ולכן התשובה הראויה איננה כה חד משמעית ופשוטה.
שאלה שניה והיא היא החשובה והעיקרית - במידה והעבודה אכן הייתה "מבצעת תפנית" ומצטרפת לממשלה כיצד הייתה מונעת מנתניהו לבצע בה את "מעשה מופז"? בכך היה אמור להתמקד המו"מ מטעמה של העבודה ורק במידה וניתן היה ברמת וודאות גבוהה למנוע זאת היה טעם לשקול את ביצוע התפנית ולהצטרף לממשלה – וכל זאת במטרה לעצור את התפרקות הדמוקרטיה ולהביא את נתניהו לבית המשפט ולגזר דין.
מכיוון שלא הייתי בסוד המגעים באותן שעות ארוכות, אינני יודע כיצד נוהל המו"מ, סביב מה נסוב ומדוע באמת הסתיים כפי שהסתיים? דבר אחד אני יודע - הרבה יותר קל לצבוע את המציאות בצבעי שחור ולבן ולצאת בהכרזות חד משמעיות של בגידה בבוחרים מאשר לדון ולקבל החלטה קשה. החלטות קלות כל אחד יכול לקבל ולשם כך אין צורך במנהיגות, אך לבחור מבין שתי אפשרויות רעות את הגרועה פחות, לשם כך דרוש אומץ לב ומנהיגות. ורק דבר אחד הוא גרוע יותר – הפחד - להימנע מבחינה מתוך חשש של "מה יגידו".

Error loading photo. Click the small Facebook-Logo to the right, to see original status.

likes: 472. comments: 44. shares: 26.
{% trans 'Tags' %}:

ירידה לצורך.....?


likes: 254. comments: 25. shares: 7.
{% trans 'Tags' %}:

לקראת הבחירות יצאתי לזחול במערת המלח בהר סדום

Error loading photo. Click the small Facebook-Logo to the right, to see original status.

likes: 854. comments: 69. shares: 11.
{% trans 'Tags' %}:

ללא מילים

Error loading photo. Click the small Facebook-Logo to the right, to see original status.

likes: 496. comments: 44. shares: 13.
{% trans 'Tags' %}:

'מעבר לרעלה' וידיאוארט של תמי בתערוכה לצד הבינאלה בונציה


likes: 29. comments: 3. shares: 1.
{% trans 'Tags' %}:

הפעם מוצאי יום העצמאות בעקבות תמי בונציה בפתיחה של תערוכה בנושא "מעבר לרעלה" של אומניות מכל העולם. האימג' על ההזמנה חלק מהוידיוארט שתמי מציגה

Error loading photo. Click the small Facebook-Logo to the right, to see original status.

likes: 48. comments: 2. shares: 3.
{% trans 'Tags' %}:

אילן יצוק מרוך
אנחנו הדור שגדל בין ששת הימים ליום כיפור, בשש שנים הפכנו מילדים בכיתה ח' ללוחמים כבר שנתיים בצבא. גדלנו בשכונת נווה מגן במושבה של אז רמת-השרון, בשכונה של אנשי צבא קבע.
סוף שנות השישים, ראשית שנות השבעים, מרד צעירים בעולם וגם אצלנו. מוזיקת רוק רועשת, שיער ארוך, סמים.
את אילן הכרתי בכיתה ב' כשעברנו לנוה-מגן ומיד הפכנו להיות החברים "הכי טובים", כך קראנו לזה אז. ככל שהתבגרנו השוני ביננו "החברה" לבין אילן, הלך וגדל. אנחנו התפרענו והשתוללנו, שמענו מוזיקת רוק כבד, זרקו אותנו מבית ספר בגלל השער הארוך שלנו, רבנו עם ההורים והחלפנו חברות והן החליפו אותנו, ואילן לא.
בדיוק כפי שהוא נראה בצילומים – יפה, עדין ומסודר כך הוא היה.
אנחנו גידלנו קוצים והוא היה נעים ורך. וכולם אהבו אתו,
אנחנו הבנים שאיזן אותנו, המבוגרים, ההורים שלנו שרצו שגם הילדים שלהם, אנחנו, נהיה כמוהו, רגועים ומחייכים ואוהבים,
ובעיקר בעיקר הבנות. אילן היה אהובן של הבנות, החבר הכי-טוב שלהן, עליו הן יכלו לסמוך – בוודאי לא עלינו.
ואז התגייסנו לצבא/ כל החברה חוץ ממני הלכו לשריון, וערב מלחמת יוה"כ הם היו מ"מים צעירים בשריון – למעשה הם היו "בשר התותחים" של עם ישראל, הם אלו שבלמו על גופם את הצבא הסורי והמצרי. והעולם שלנו התהפך. תיאר את זאת הסופר יורם קניוק במסה שכתב לזכרו של אילן "אילן יצוק מרוך":
"איך נהפך רוך אנושי כזה לכוח. אינני יודע. בבוקר נודע שנער נבלע באדמה. איזו חוקיות בלתי מתקבלת על הדעת.
הילדים הללו גדלו נכלמים מעט. מעליהם סכך הצל של דורות אפלי-תהודה. גיבורים ענקיים קדמו להם וסככו עליהם. הם נפלו בין המיטות: בין האור האחר, הזר, מלא שובבות נעורים של פופ ושער ארוך, חופש ענקי ונעורים המבקשים להיות נצחיים. לבין השבועה הנחרצת שאחרים נשבעו בשמם. הם קיבלו דברים במין אלם. איש לא שאל אותם. הם לא הרימו קול הם לא תבעו תביעות. הם הביטו בך כאילו אתה התשובה לשאלה שהם לא שאלו... ציפו מהם שהם יהיו משהו... איש לא אמר להם מה.
הנער היה רך וענוג. היה לו החיוך המדהים שיש לפעמים לתינוק ישן. כאילו צריבה פנימית עם אושר תהומי חבורים יחד.
ואז פתאום נהפך הרוך הזה לאיזה הולם בלתי מובן; לאגרוף בלתי מתקבל על הדעת..... כמו פרפר מכה אויב ואיני מבין מנין הנביעה הזאת?".

סיפור המלחמה של אילן מצמרר ומדהים. בשישי לאוקטובר הוא נשלח עם מחלקת הטנקים שלו לתעלה הגיע, נלחם, נפצע, המשיך, הטנק נפגע, נטש למעוז הסמוך "מילאנו". בלילה השני הם החליטו לפנות את המעוז ועם מי שנשאר בחיים לצאת במסע לילי רגלי מזרחה אל עבר כוחותינו. עם אור ראשון הם זיהו טנקים שלנו שפתחו עליהם באש כי היו משוכנעים שמדובר בחיילים במצרים. אילן חטף טלית של אחד מהחיילים ועם גיל אופיר פרש אותה, ורץ חשוף בין הכדורים מול הטנקים היורים שלבסוף זיהו אותם כישראלים
על כך הוענקה לו לאחר המלחמה אות המופת,

לאורך כל המלחמה דאגתי לחברים, חששתי להם, חשבתי עליהם, כיצד הם שורדים? האם הם שורדים? אבל אילן היה בטוח אצלי!
הוא כל כך עדין שלא "מתאים" למלחמה, הוא לא יכול להיפגע,
התחושה הזו התחזקה אצלי לאחר שקיבלתי בתחילת המלחמה דרישת שלום עקיפה ממנו ושמעתי את הסיפור שלו על הפציעה, מוצב מילאנו והטלית. זהו, אילן בטוח, אדם לא יכול להכיל יותר – בוודאי לא אילן.

אבל אצלו זו הייתה רק ההתחלה, הוא מצא טנק אחר, ארגן צוות והמשיך, וכך במהלך המלחמה הוא החליף ששה טנקים שנפגעו זה אחר זה חצה את התעלה מערבה ושם במצרים נפגע מכדור של צלף מצרי, התמוטט בצריח, ונהרג במקום.

ומאז אילן מלווה אותי. שנים ארוכות של מועקה, שאכזבתי, שאכזבנו, אנחנו יתר החברים. משלושת הכיתות המקבילות בבי"ס ממלכתי ד' בנווה מגן, ארבעה חברים נהרגו, שלושה קיבלו אותות מופת,
אף אחד מהנותרים לא נשאר בצבא להמשיך להגן על המדינה ואני הייתי החריג היחיד, כולנו פנינו כל אחד לענייניו וכאילו ברחנו מאחריות לאומית.

מתוך התחושה הזאת שלושים שנה אחרי כתבתי מכתב לתמי ומוסיק ההורים של אילן "אנחנו ששמטנו את הכפפה".
ואני כותב: "שלושים שנה אחרי אני מסתכל סביבי ושואל את עצמי:
אנו שנותרנו, האם אכזבנו? והלא כל אחד מאתנו, החברים החברות של אז שקוע בעולמו האישי, עם משפחתו, עיסוקיו, קשייו וחוויותיו, ומסביב האדמה עדיין רועדת.
האם שמטנו את הכפפה? האם הפנינו עורף לייעודנו?
האם אז לפני שלושים שנה, הכפפה כבר ניתנה בידינו?
אינני בטוח. אינני יודע. אולי בסתר ליבם איחלו לנו הורינו שנשתחרר מהנטל, מהמשא שאותו הם סחבו על גבם, בכדי שכל אחד מאתנו, יחיה את חייו הייחודים כפי שאנו חיים אותם היום? אולי כך.
ומה אתנו? ומה על אחריותנו שלנו? אחריותנו לילדנו?
ואילן שלא חזר? ששילם את מלא המחיר כבר אז, ולא ניתנה לו אפילו ההזדמנות לבחור?"

לפני שש שנים, ארבעים שנה אחרי אותה המלחמה, אני מושבע לכנסת ואת נאום הבכורה שלי אני פותח במילים:
" אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה,
אני עומד כאן כשליחם של חברים ושותפים לדרך שעברו איתי מסע ארוך בנבכי החברה הישראלית, חלקם כבר אינם כאן אתנו. אני עומד כאן , ולצידי, היום עומדים כאן לצדי: אילן גדרון, מיכאל תמרי, קובי חפץ ויגאל גלעדי, זיכרונם לברכה, חברי לכיתה שנפלו במלחמת יום הכיפורים. אברהם כהן ויוסי ניר חברי לצוות, שלמה ביידץ, מפקד הצוות שלי, אמיתי נחמני, המפל"ג שלי ,יהודה חבר, נהג הזחל"ם שלי, עמית בן חורין שנפל לצידי, ורפי בר-לב בן דודי, כולם נהרגו באותה מלחמה. איתמר בן דוד ועוזי יאירי, שנהרגו בקומה השנייה של מלון סבוי, בעוד אנו מטהרים את הקומה הראשונה, יוני נתניהו מפקדי, מפקד היחידה, שנהרג באנטבה כשאנו אחריו, ברק שרעבי, שנהרג מעבר לקוי האויב תחת פיקודי כמפקד סיירת מטכ"ל, ועוד רבים אחרים שנפלו, והם כולם, כעת, פה איתי".

וכן, כולם ועוד רבים אחרים נמצאים כאן אתנו. הם השאירו לנו את האחריות, לכל אחד מאתנו, כל אחד בדרכו האישית, לפעול למען הזולת, למען העם, להקשיב, להסתכל אחד על השני ולהתחשב אחד בשני,
יהי זכרם ברוך

Error loading photo. Click the small Facebook-Logo to the right, to see original status.

likes: 1,056. comments: 102. shares: 138.
{% trans 'Tags' %}:

מספר על חבר נעורי אילן גידרון ז'ל בטקס זכרון בוחרים בחיים

Error loading photo. Click the small Facebook-Logo to the right, to see original status.

likes: 156. comments: 6. shares: 8.
{% trans 'Tags' %}:

Error loading photo. Click the small Facebook-Logo to the right, to see original status.

likes: 479. comments: 68. shares: 9.
{% trans 'Tags' %}: