Zionist Camp

14,299 (-0.02% last month, approximately)

Loading additional data...

Manuel Trajtenberg / Zionist Camp At Open Knesset

  Manuel Trajtenberg On Facebook

  Last Collected Status at: March 14, 2019, 12:50 p.m.. Page details updated at March 8, 2019, 4:57 p.m.. This is probably a problem, and we'd love to hear about it!


התכניות שלנו ממשיכות לזכות בחשיפה תקשורתית.
כמה משמח לראות שהעשייה שלנו מכה גלים. אפשר לעשות כאן הרבה דברים טובים, זה בידיים שלנו.
כולי תקווה שנזכה לראות את השינויים מתבצעים בשטח.
ובינתיים, סוף שבוע נעים לכולם!

https://www.themarker.com/news/education/1.7017747

https://socsci4.tau.ac.il/coteret/2019/03/cars-tax/

https://www.themarker.com/news/education/.premium-1.7006289?utm_source=App_Share&utm_medium=iOS_Native


likes: 75. comments: 1. shares: 18.
{% trans 'Tags' %}:

האם יתכן "דיינו" בכלכלה?

תזכורת קצרה – מאז שפרשתי מהכנסת לפני יותר משנה (צריך לדעת מתי לצאת...), הקמתי מיזם מחקרי מוכוון מדיניות במסגרת מוסד נאמן בטכניון, "פרויקט מאה הימים". הכוונה הייתה לגבש אג'נדה כלכלית-חברתית לממשלה הבאה שתקום אחרי הבחירות, אשר ניתן הן להציגה כמפת דרכים והן להתניע תוך פרק זמן קצר. בשיתוף עם צוות נפלא של חמישה סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב (חלקם מתכנית פכ"מ, חלקם סטודנטים למ.א.) הצלחנו להפיק תוצרים חדשניים ומעמיקים, אשר כבר משפעים על השיח ועל כיווני מדיניות. בולט במיוחד המתווה שגיבשנו לגבי פתרון אפשרי בטווח הקצר-בינוני לפקקים: נייר העבודה שפרסמנו חלחל עמוק לשיח המקובל כיום, וברור לכול שניהול הביקוש דרך תמחור פרטני של נסיעות, תוך החלפת מיסוי לא יעיל בתמריצים חזקים חייב להיות חלק מרכזי של כל פתרון בר יישום. כך גם בתחום של הגיל הרך, נושא קרוב מאוד ללבי בו אני עוסק שנים רבות – בקרוב מאוד נפרסם נייר מקיף אשר בין היתר יישרת את המועצה לגיל הרך אשר זה עתה קמה (בעקבות חוק בכנסת שאני יזמתי), זאת בנוסף להצעה מרחיקת לכת לרפורמה בחופשת הלידה.

אבל מעבר לכל אלה, הצוות שהתגבש, חמשת הסטודנטיות והסטודנטים המוכשרים והנלהבים שהתקבצו בצוות, החלטנו ללכת מעבר לעיסוק הפרגמטי במחקר מדיניות, ולצלול באופן חופשי ומשוחרר במחוזות אינטלקטואליים והגותיים "לשם שמיים", קרי, לאו דווקא כי זה ישרת באופן ישיר ומידי מטרה מוגדרת מראש – לא עבודה, לא מבחן, לא פרנסה, אלא מתוך עניין אמיתי. מדהים כמה הדבר חסר ולרוב לא קורה אף לא באוניברסיטה – הכול תכליתי, הכול "למען", הכול אינסטרומנטלי. יחד אנחנו קוראים ספר, פרק פרק, דנים בו ללא כל ניסיון להרשים אחד את השני או להוכיח מי יותר חכם, אלא פשוט מתוך רצון כנה להבין, להעמיק, ליהנות מעצם העיסוק. אנחנו נפגשים כך שעות, ולרוב מפסיקים בצער כי אחד מאתנו חייב לרוץ לרכבת האחרונה לצפון. יתכן שאני טועה, אבל אני לא זוכר את עצמי אי פעם לאורך כל הקריירה האקדמית מרגיש כזאת התעלות הרוח, ואף התפעמות על חוויה כה מרנינה, כה מעוררת מחשבה.

הספר הוא How Much Is Enough”?” פרי עטם של הכלכלן הבריטי Robert Skidelsky ובנו – הם קוראים תיגר למוסכמה שהשתרשה עמוק בתוך התרבות בה אנו חיים, אשר מקדשת בכל עוזה את "עגל הזהב" של הצמיחה הכלכלית: אנו מצויים במרוץ אין סופי לייצר עוד ועוד, זול יותר ונגיש יותר, כמטרה עליונה אשר למענה אנו מוכנים להקריב במודע או לא ערכים אחרים – את הסביבה, את הקהילה, את אמות המידה המוסריות, וזאת למה?! הרי הגענו לרמת "עושר" עצומה, שאילו התחלקה בצורה קצת פחות אי שוויונית הייתה יכולה לספק בנחת את הצרכים של רוב החברה המערבית (כמובן, לא מדובר במדינות שעדיין יש להן דרך ארוכה להיחלץ ממלתעות העוני העמוק).

האם אין לנו יעדים אחרים כבני אדם? האם יתכן מושג של "חיים טובים" או "חיים ראויים" שיכול להוות משקל נגד ל"יותר החומרי"? האם לא היינו צריכים לחתור לאיזונים ולהשתחרר במקצת ממרוץ העכברים המטורף בו אנו מצויים? כיצד יתכן ששכבה שלמה של עובדים (דווקא משכילים) עובדים הרבה יותר שעות כיום מאשר לפני 40 שנה? האם האינדיווידואליזם הקיצוני של התרבות האנגלו-סקסית לא סילק מאתנו את הסביבה הקהילתית התומכת שכל כך חשובה לתחושה של שייכות ואפילו משמעות?

ההשתלטות של קנה המידה הכספי על כל דבר, על כל "עסקה", שינה (לרוב שלא לטובה) את אופי הדבר עצמו. מבקשים הרבה ממני להופיע בכנסים, באירועים, וכדומה. לא מעט פעמים מציעים לי תשלום. אני סולד מזה: כל עוד אני עושה את זה שלא בתמורה כספית, אני מרגיש כי מה שאני אומר משקף רק את מחשבותיי, את ערכיי, את ה"אני" אמתי. אבל אם אקבל על זה תשלום, לכו תדעו, אולי אנסה לרצות, למצוא חן, לשווק את עצמי לפעם הבאה...

חבל מאוד שבאקדמיה אין הרבה מסגרות כאלה (אני שומע שיש, אבל לא כנורמה), אני מבין היטב את האילוצים – 30,000 סטודנטים על 1,100 אנשי סגל בכיר לא מאפשר זאת. אבל אולי צריך לתת דרור ליוזמות "מלמטה למעלה", לתת לאלף פרחים לפרוח. אנו בני מזל לפי כל קנה מידה: נהנים מרמת החיים הגבוהה של המאה ה-21, במדינה שאין לה מה לקנא בשום מקום אחר בעולם. אלה שבאים בשעריה של אקדמיה מן הסתם ניחנו בסקרנות וביכולות. אבל אנחנו חיים בעידן רדוד, שבו הריק הרעיוני נותן מקום לזילות של כל הרבה ממה שגלום במושג "נברא בצלם". אני קורא לכולכם ליזום, לאו דווקא בקריאת ספר, כל אחת על פי דרכה והעדפותיה. לחפש משמעות, ליהנות מרגעי ה"אאוריקה", לחייך, לא כי הוספנו עוד פריט חומרי לארון הגדוש, אלא כי עלינו עוד מדרגה לעבר הטוב, הערכי, המוסרי.

Hadar Zer Aviv Ron Leyzer Alon Pardo Yoni Ben Bassat Itamar Popliker

Error loading photo. Click the small Facebook-Logo to the right, to see original status.

likes: 74. comments: 5. shares: 5.
{% trans 'Tags' %}:


שמחתי להשתתף אתמול בכנס של ג'וינט- אשלים, במושב על חינוך מלידה. זו הייתה הזדמנות מצוינת לברך על ההתקדמות הרבה שקרתה בתחום זה (כמו ההכרזה על הקמת המועצה לגיל הרך והעברת חוק הפיקוח על המעונות), ומצד שני להזכיר כי הדרך עודנה ארוכה, וכי נדרשת עוד עבודה רבה על מנת להציב את הנושא במקומו הראוי בסדר העדיפויות הלאומי.

אני משתף כאן מקצת מדבריי בכנס, המתמקדים בצורך לקידום רפורמה מקיפה ב- "חופשת" לידה (חופשה זה בטוח לא!), ובהקמת קמפוסים לגיל הרך - מרכזים רב תכליתיים לפעוטות בני חצי שנה עד 6, המציעים את כל קשת הפונקציות החינוכיות והטיפוליות הנחוצות עבור הילדים והוריהם בשלבים אלה.

מהלכים אלה הכרחיים כדי לקדם שוויון הזדמנויות אמיתי, כמו כן כדי לצמצם את הפער המגדרי בין נשים וגברים בשוק העבודה. הם יתרמו לתכנון חכם של המרחב העירוני, להעצמת העובדים בחינוך לגיל הרך, ועוד. אני מחויב לחלוטין להמשך העשייה בתחום זה, שהרי אין ספק כי ההשקעה בגיל הרך הנה החשובה והצודקת ביותר שעל המדינה לעשות.


likes: 42. comments: 3. shares: 7.
{% trans 'Tags' %}:

בשורה גדולה לילדי ישראל ולהוריהם: משרד החינוך הודיע סוף סוף על הקמת המועצה לגיל הרך!
ברור כיום יותר מתמיד שהיה צריך לשים קץ לפיצול הבלתי נתפס בין רשויות בטיפול בילדי הגיל הרך, לחוסר לקיחת אחריות על הפעוטים עד גיל 3, ולגישה של "פלסטר פה וקצת יותר כסף שם" שאפיינה עד כה את מדיניות הממשלה. במקום כל אלה תבוא גישה אינטגרטיבית, בה הילד על כל צרכיו במרכז, ריכוז סמכויות ותקציב, ותכנון לטווח ארוך – זה מה שהמועצה אמורה לעשות.
ח"כ אלי אלאלוף ואני, ועוד שותפים רבים, עמלנו קשות משך שנתיים כדי להעביר את חוק המועצה לגיל הרך בכנסת. אני מברך את שר החינוך נפתלי בנט על הצעד החשוב הזה, אשר יש בכוחו כדי לחולל מהפכה של ממש בדרך שמדינת ישראל מתייחסת ומטפחת את המשאב היקר לנו מכל, את ילדינו. אני שמח מאוד שבראש המועצה (כסיו"ר) תעמוד סימה חדד, לה ניסיון וזכויות רבות בעשייה למען הגיל הרך, מודעת לגודל האתגר וההזדמנות, ונכונה להשקיע את כל מאודה כדי שמהלך זה יצליח.

אני ממשיך לעבוד בימים אלה וביתר שאת על נושא זה, וכמובן אעמיד את עצמי ככל יכולתי לרשותה של סימה ושל המועצה כדי לסייע בהצלחת המשימה.

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=691455261240323&id=256943428024844

Error loading photo. Click the small Facebook-Logo to the right, to see original status.

likes: 48. comments: 4. shares: 5.
{% trans 'Tags' %}:

הרגע הדרמטי שבו המדינה מתחילה לקחת אחריות.

שלשום היה יום היסטורי, והתרגשתי יחד עם חבריי לשעבר לספסל הכנסת - שותפיי לדרך חה"כ יפעת שאשא-ביטון ויעקב מרגי, שני מובילי ועדות שהציבו את הגיל הרך בראש סדרי העדיפויות. יחד עם השר חיים כץ, שמוכיח בשנתיים האחרונות כי ילדי ישראל עומדים בראש מעייניו - הם העבירו את חוק הפיקוח על מעונות היום.

לראשונה מזה 70 שנים - המדינה לוקחת אחריות על ילדי ישראל באופן מקיף, ורואה את תפקידה לוודא שהילדים הרכים ביותר יופקדו בידי המחנכות והמחנכים הראויים לכך.

זהו מאבק בן 15 שנים על חוק שראוי היה להיחקק מזמן. וזוהי התחלה של דרך ארוכה - ועוד רבים המאבקים לפנינו. להוכיח שהחוק לא יישאר אות מתה; להציב את איכות החינוך והטיפול בראש סדר העדיפויות של הפיקוח, ולא את גובה האסלה או רוחב החלון; להשקיע בהון האנושי שמטפח את המיומנויות הבסיסיות ביותר של ההון האנושי העתידי שלנו - ילדינו ונכדינו.
לפני 3 שנים התחלנו להוביל את המאבק להעברת מעונות היום למשרד החינוך. ראינו - חברי הכנסת אלאלוף, מרגי, שאשא ביטון, מרב מיכאלי ועוד רבים אחרים - כיצד ילדינו היו הפקר במשרד הכלכלה, שם 'חנו' המעונות תחת אחריות המשרד שהנושא איננו בראש מעייניו - טעות שמקורה בהיסטוריה של הפוליטיקה הארצית.

היה נדמה שהמאבק תם בכישלון, כאשר המעונות הועברו בדיל פוליטי אל משרד הרווחה בראשות השר כץ. לשמחתנו - התבדינו, ולראשונה היה שר ומנכ"ל שמבינים את חשיבות המעונות, ואת גודל האחריות.

יותר מכל, המאבק הזה הוא מאבק שלכם - הורי ישראל. מאבק של מאות ואלפי הורים, בהובלת כמה עשרות הורים נחושים שפקדו את הכנסת, את העיריות ואת משרדי הממשלה יומם וליל, ולא ויתרו ולא הורידו את הנושא מסדר היום.
גם כאשר עלו הצעות חוק 'קטנות' ונקודתיות - ההורים הבינו שאין להסתפק בנצחון מהיר, וכי דרוש שינוי מערכתי. ההצלחה הגדולה - להציב חוק גדול כל כך ולא 'קליט' תקשורתית בראש סדר יומה של הכנסת - נזקפת קודם כל לזכות המאבק החברתי העצום של ההורים ונשות ואנשי החינוך בני-בריתם.

אנו מצויים בנקודת מפנה, כאשר ההבנה בדבר חשיבותה העצומה של ההשקעה בגיל הרך מחלחלת לאט - לאט לממשלה ולמקבלי ההחלטות.
השבוע זכינו לעוד רגע משמעותי - יישר כוח גדול!

יפעת שאשא ביטון - Yifat Shasha Biton
אלי אלאלוף - Elie Elalouf
Merav Michaeli מרב מיכאלי


likes: 53. comments: 1. shares: 6.
{% trans 'Tags' %}:

לפני כשבועיים פרסמנו את החזון שלנו לעתיד התחבורה בישראל, ואנו מתרגשים לקראת מסע מסעיר שבסופו, בעתיד הקרוב, נוכל לחזות במהפכה של ממש.
על אף שעבודתנו זוכה לחשיפה תקשורתית לא קטנה, ומשום שאנו מקבלים אותות חיוביים מגורמי הממשלה הבכירים הרלוונטים לביצוע השינוי, אנו רוצים לייצר בעמוד זה פלטפורמה חיה לדיון בנושא.
.
על כן, בכל מספר שבועות יעלה בדף זה סרטון או מאמר קצרצר שמסביר באופן ממוקד את הפתרון ואת ההיגיון שעומד מאחוריו.
כל שאלה וכל התנגדות אפשרית ישמחו אותנו, כך נוכל להבהיר ביתר דיוק את הרעיון, או אפילו לשפר אותו.
.
כך או כך, אני מפנה אתכם שוב אל המתווה המופיע במלואו במאמר שפירסמנו תחת מוסד שמואל נאמן בטכניון בכתובת:
https://www.neaman.org.il/Undoing-the-Gordian-Knot-a-transportation-roadmap-for-the-short-run
.
סוף שבוע נעים ושבת שלום!


likes: 12. comments: 1. shares: 1.
{% trans 'Tags' %}:

הבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו עוד מעט (ב-30.10), והשאלה היא האם אנו, התושבים ברשויות אלו, מספיק מעורבים ונכונים להשמיע קול, וכן, גם להטיל פתק בקלפי. העבר לא מבשר טובות: שיעור ההצבעה בבחירות המקומיות הקודמות עמד בממוצע רק על 50%, הרבה פחות מאשר בבחירות הכלליות (70%). חבל! לרשות המקומית יש משאבים רבים ויכולת גדולה להשפיע כמעט על כל היבט מרכזי בחיינו - בחינוך, רווחה, דיור, פנאי, תחבורה ועוד. למעשה, בחלק ניכר מתחומים אלה לרשות המקומית יש גם סמכות וגם יכולות שלא נופלות ואף עולות על אלו של השלטון המרכזי. ולהבדיל מהממשלה, השלטון המקומי "קרוב לבית" תרתי משמע, ועוסק הרבה פחות בנושאים הקשים שמפלגים אותנו – מהקונפליקט ועד ליחסי כנסת-מערכת המשפט.
הבחירות אמנם הינן אירוע שמתרחש רק מדי מספר שנים, אבל מעשה ההצבעה מסמל דאגה לכלל, מעורבות, ורצון לקחת את גורלנו בידיים, לפחות ברמה הזאת. אין "מושיע" שיפתור לנו את הבעיות הבוערות, לא ברמה הלאומית ולא ברמה המקומית – בסופו של יום זה רק אנחנו, כל אחת ואחד מאתנו במעגלים הקרובים והרחוקים, אשר יכולה ויכול לתרום את חלקו לעיצוב סביבה וחברה טובות יותר.
אני מאמין גדול ביכולת הזו, במעשה הבודד שמצטבר לעוד מאות ואלפי ורבבות מעשים כאלה, עד כי הטפטוף הופך לזרם חזק ואף לשיטפון סוחף. אז כן, בואו נצביע, זה יהיה גם תרגול לא רע לקראת הבחירות הכלליות שגם הן לא רחוקות...

Error loading photo. Click the small Facebook-Logo to the right, to see original status.

likes: 17. comments: 0. shares: 4.
{% trans 'Tags' %}:

מוזמנים לצפות בעוזר המחקר הנהדר שלי, אלון פרדו, מסביר על המהפכה התחבורתית שאנו מובילים, בתוכנית של אורלי וגיא (מתחיל בדקה ה-11:15):

https://www.10.tv/ong7/173064


likes: 6. comments: 0. shares: 1.
{% trans 'Tags' %}: