יש לי שתי נכדות שגדלות בשדרות. עוד שלושה נכדים בקיבוץ ברור חייל הסמוך. חמאס שולט בחיים שלהם. חמאס קובע איפה הם ישנו בכל לילה, חמאס קובע אם הם ילכו לגנים ולבתי הספר, חמאס קובע אם ההורים שלהם יצאו לעבוד מחר.

זו לא יד המקרה. זו לא גזרת גורל. זו תוצאה ישירה של אין מדיניות. זו תוצאה ישירה של נכות מדינית שמדינת ישראל כלואה בה. זו תוצאה לזריקת כל האחריות לכתפיים של צה"ל בפחדנות. אין מהלך צבאי מוצלח בלי מערכה מדינית לצידו. כל הישג צבאי ישחק בלי הצבת יעד מדיני.

נתניהו אמר אחרי צוק איתן : "אופק מדיני חדש". חמש שנים עברו ולא קרה שום דבר חדש, והיום אין אפילו אופק. עוד מאותו דבר, שום יוזמה, שום מנהיגות. וכל שבוע הילדים שלנו ישנים יומיים בממ"ד.

אין אדם בישראל שיודע מה ישראל רוצה שיהיה בעזה בחמש שנים הבאות. מדוע שראש הממשלה לא מתייצב מול המצלמות ויגיד לעם ישראל לאלו שבחרו בו ולאלו שלא, מה התוכנית שלו? במקום זה מסתירים מאיתנו הפסקות אש והסדרות, ואת הפרטים אנחנו שומעים מהתקשורת הערבית. זו פחדנות לא מנהיגות.

ישראל מנהלת משא ומתן עם חמאס, זו עובדה. צד שלישי, רביעי, חמישי זה לא משנה. ישראל דנה עם חמאס על התנאים שלו, ומכירה בו ובשליטתו בעזה. במקום ליזום מהלך מהלך מדיני, ובמידת הצורך גם צבאי, ישראל מעדיפה לשלם למי שיורה עליה, ושהשדות ימשיכו להישרף.

מנהיגות זה לא לנהל את המציאות. מנהיגות זה לנסות לשנות אותה, גם אם זה לא פופלרי. פתרון מדיני הוא האינטרס הביטחוני מספר אחת של ישראל. יש לחתור אליו בכל הכוח. בטרור יש להכות בעוצמה כמו שהוכחנו כבר בעבר. לא נפחד ממשא ומתן, ולעולם לא ננהל משא ומתן מתוך פחד.

צריך לחזור להאמין שזה אפשרי. לחזור להאמין בישראל. להתנער מהייאוש שההנהגה מנסה להפיץ, ולהחזיר את האזרחים לראש סדר העדיפויות.

תאמינו, זה אפשרי.

בתמונה: הנכדה המדהימה שלי זהר, רצה בשדות החרושים סמוך לשדרות.

Error loading photo. Click the small Facebook-Logo to the right, to see original status.

likes: 2,793. comments: 353. shares: 406.
{% trans 'Tags' %}: