משהו רע מאוד עובר על מערכת החינוך בישראל. רק לפני שבועיים ד"ר יובל דרור חשף בבלוג שלו את התכנית החדשה ללימודי חירום לכיתות ה'. אזכיר שמדובר בתכנית בת שבוע בו פיקוד העורף מסביר לתלמידים\ות כיצד להתגונן מפני מתקפות כימיות, רעידות אדמה ואף צונאמי. הלימודים מלווים בשיעורים על ההבדל בין קטיושה וגראד, ומה ההבדל בין הדף ורסיס.

בשבוע שעבר נחשפה תכנית מעוררת תמיהה אפילו יותר, לימודי השואה החל מכיתה א' ועד כיתה י"ב.

היום ביקשתי ממזכירות הכנסת לשאול את שר החינוך שאילתה לגבי התכנית: מדוע היא נחוצה מכיתה א, האם התכנית קיבלה יעוץ או חוות דעת פסיכולוגית ואם כן, מהי? שאלות שאני מאמינה שיטרידו כל הורה ובוודאי ראוי לדון בהן לפני אישור תכנית חינוכית שנפרסת על פני 12 שנים. עוד ביקשתי לקיים דיון בוועדת החינוך על המגמה ההולכת והמתרחבת של מיליטריזם במערכת החינוך. שתי הבקשות נענו בשלילה.

חבל שנשיאות הכנסת מונעת דיון באחד הנושאים שמטרידים כל הורה בישראל. במקום לקיים דיון ציבורי פתוח בכנסת בחרה הנשיאות בסתימת פיות. החלטתי לפנות ליו"ר ועדת החינוך והתרבות, ח"כ עמרם מצנע, ולבקש ממנו לקיים דיון מורחב על השימוש המיליטריסטי במערכת החינוך, על הנצחת השכול, המיליטריזם והשואה ועל טיפוח תרבות האסון והפחד, ובעיקר על ההשפעות של התכנים הללו על התלמידים והתלמידות.

התמונה מהחוברת "אני ת(ל)מיד מוכן" של פיקוד העורף לתלמידי ולתלמידות כיתה ה', מתוך הבלוג http://www.popup.co.il/


likes: 630. comments: 97. shares: 232.
{% trans 'Tags' %}: