מערכת שלמה שמשנים רק בעבור איש אחד. איש אחד שבטוח שהוא מעל לחוק. איש אחד שמנסה להתל בכולם, שנראה המום וכאוב מעצם השאלה האם ישנה את חוק החסינות. "לא" הוא ענה כנעלב במערכת הבחירות.
ובכן, תראו אותו עכשיו.

זה התחיל ביום שני השבוע. באותו יום הופיעו בשני עיתונים, שכל אחד מהם מזוהה עם צד אחר של המערכת הפוליטית, רסיסי תכניות לשינוי המערכת המשפטית. האחד דיבר על פסקת התגברות שמחסלת סופית את בג"ץ, שלא מאפשרת לו להתערב באף החלטה חוקית או מנהלית. האחר דיבר על שינויים שמצמצמים אפילו יותר (אם זה בכלל אפשרי) את סמכויות בג"צ, את סמכויות היועמ"ש ומשנים דרמטית את אופן מינוי השופטים.

התכניות להזיז אותנו בסקאלה יותר לכיוון טורקיה ופחות לצד של, נניח, ארה"ב או בריטניה, הרעישו וזעזעו את כל מי ששלטון החוק הוא בראש מעיניו. כל מי שמאמין במערכת האיזונים והבלמים של השיטה הדמוקרטית, כאחת מאבני היסוד שאמורה להציל אותנו מעריצות הרב, למשל, רתח מזעם.

התכניות לא מצאו חן לא רק בעיניי חבריי לאופוזיציה. הן הצליחו להדאיג ולהטריד, מעבר לעיתונאים או אנשי משפט, גם אתכם. אנשים שמבינים שהצעדים הקטנים שנעשים פה הם כבר לא משהו שאפשר לחיות איתו בשלום. שזה לא סתם שמדברים פה על קץ הדמוקרטיה- כשמערכת מתחילה לעבור טרנספורמציה מוחלטת, שינוי טוטאלי שישתק אותה לחלוטין ויהפוך אותה לגוף נרפה וחלש אל מול גופי השלטון, זה סימן שמשהו רע קורה כאן. אנחנו לא קונים את הלוקשים של "החזרת המשילות", כשברור שעננת השימוע והתיקים הפליליים נגד ראש הממשלה הולכת ומקבלת מימדים מפלצתיים.

לכולנו ברור שהכל עובד למען איש אחד, לא משנה איזה סיפורים ינסו לספר לנו.

זמן קצר לאחר מכן גם חוק החסינות צף ועלה. מצד אחד של המערכת הפוליטית ניסו למכור לנו שאין פה שום שינוי דרמטי, רק השבת המצב לקדמותו. הם קראו לנו היסטריים. פרנואידים. אנשים שמנסים לזרוע פאניקה מוחלטת בעם ועושים ספינים פוליטיים כשמדובר בתיקון שהוא קטן ואפילו טבעי. "בסך הכל מדובר ב"תיקון" של החקיקה שנעשתה בשנת 2005." תיקון קליל. היועמ"ש רק יצטרך לבקש להסיר את חסינות ראש הממשלה, זה הכל.

זה הרי בטוח יעבור חלק, ממתי אנשי הקואליציה עושים בעיות למי שמבקש להפוך את ראש הממשלה לשווה בפני החוק?

וגם הפעם- רעש ומהומה. פוסטים, תגובות וטורי דיעה זועמים ומוטרדים. אנשים רבים הזהירו שכל מהות המהלך הזה היא פרסונלית גרידא. שכל כולה נועדה להפוך את הכנסת לעיר מקלט לעבריינים ולהפוך את ראש הממשלה לבעל מעמד אחר, מורם מעם. שחיתות? הפרת אמונים? הכל יכול להמתין. לעזאזל החוק, לנתניהו יש עבודה לעשות, הוא חייב להיות ראש הממשלה. זה הרי בטוח ישדר מסר טוב לציבור וימשוך אך ורק אנשים טובים וישרים לכנסת, לא?

הכאוס הצליח להקפיץ אפילו אנשים מהבית של ראש הממשלה. לא חלילה מבלפור, מהליכוד. בצעד אמיץ ולא מובן מאליו (לצערנו), קם ח"כ גדעון סער ואמר שזו טעות. שהשינוי הפרסונלי הזה הוא צעד אחד רחוק מדי. גם ח"כ מיכל שיר הצטרפה. כשיש שניים מבית שאומרים שזה מהלך שגוי, כנראה שיש בזה משהו, לא?

אז אתמול ח״כ יריב לוין ניסה להרגיע והוא מסר לאומה שהחסינות היא בכלל לא חלק מהמו"מ הקואליציוני. כולנו אסירי תודה. כאילו אין די בחקיקת פסקת ההתגברות כדי ליצור לראש הממשלה כרטיס מילוט מאימת הדין שממתינה לו.

אבל מה שאני מנסה להגיד הוא דבר אחר. מעבר לעובדה ששורת המהלכים שמתפרסמים כאן פוגעים אנושות בדמוקרטיה ועתידים לשנות את פניה של המדינה ללא היכר, מה שקרה כאן השבוע היה מסך עשן, אל תתבלבלו: בפועל בחנו אותנו. את כולנו. השבוע הזה היה בגדר ניסוי וטעייה. כל פעם השתחרר לו איזה רסיס מידע שנועד לבדוק את התגובות שלנו. מישהו ניסה להבין מה יחליק לנו בגרון עם תחושת מרירות קשה ואת מה בטוח לא נצליח לעכל. אילו רעיונות יצליחו לזעזע רק בזירת הטוויטר ואילו יכו גלים ויהפכו לשיחת הסלון. מה יעורר תרעומת שתיעלם בתהומות השכחה בעוד מספר שבועות ומה ירעיש את האדמה כאן.
בדקו אותנו. רצו לראות איך נגיב.

אז תנו לי לסכם את הממצאים- הניסוי נכשל. הציבור הישראלי לא יקבל את מה שמנסים לעשות כאן, בשום צורה ובשום עטיפה. כולנו מבינים שגם אם יש בעיות במערכת המשפט, זו לא הדרך לתקן אותה והעיתוי של התהליכים בוודאי לא נקי ותמים.
אנחנו יודעים מה המשמעות של חוק חסינות במתכונת הישנה ואנחנו מודעים לכך שהוא ימנע סופית את העמדתו לדין של ראש הממשלה. אנחנו גם מודעים לכך שפסקת ההתגברות המורחבת גם היא לבדה עושה את העבודה.
מי שבחן אותנו יודע עכשיו שלא ניתן לזה לקרות. המודל הטורקי לא ממש מתאים לנו כאן. אנחנו לא נעבור בשתיקה על הצעדים האלה.

צילום: עמוס בן גרשום, לעמ.

Error loading photo. Click the small Facebook-Logo to the right, to see original status.

likes: 1,179. comments: 334. shares: 498.
{% trans 'Tags' %}: