כחול לבן

45,450 (0.00% בחודש האחרון)

טוען נתונים נוספים...

קארין אלהרר / באתר כנסת פתוחה

  קארין אלהרר בפייסבוק

  סטאטוס אחרון נאסף בתאריך: 19 במאי 2019 07:26. מידע אודות העמוד נאסף בתאריך 30 במרץ 2019 19:04. זוהי כנראה תקלה, ונשמח מאוד לשמוע על כך!


נתניהו רוצה להפוך את ישראל לטורקיה.

אסור לנו לתת לזה לקרות!

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 172. הגיבו: 37. שיתפו: 41.
{% trans 'Tags' %}:

מערכת שלמה שמשנים רק בעבור איש אחד. איש אחד שבטוח שהוא מעל לחוק. איש אחד שמנסה להתל בכולם, שנראה המום וכאוב מעצם השאלה האם ישנה את חוק החסינות. "לא" הוא ענה כנעלב במערכת הבחירות.
ובכן, תראו אותו עכשיו.

זה התחיל ביום שני השבוע. באותו יום הופיעו בשני עיתונים, שכל אחד מהם מזוהה עם צד אחר של המערכת הפוליטית, רסיסי תכניות לשינוי המערכת המשפטית. האחד דיבר על פסקת התגברות שמחסלת סופית את בג"ץ, שלא מאפשרת לו להתערב באף החלטה חוקית או מנהלית. האחר דיבר על שינויים שמצמצמים אפילו יותר (אם זה בכלל אפשרי) את סמכויות בג"צ, את סמכויות היועמ"ש ומשנים דרמטית את אופן מינוי השופטים.

התכניות להזיז אותנו בסקאלה יותר לכיוון טורקיה ופחות לצד של, נניח, ארה"ב או בריטניה, הרעישו וזעזעו את כל מי ששלטון החוק הוא בראש מעיניו. כל מי שמאמין במערכת האיזונים והבלמים של השיטה הדמוקרטית, כאחת מאבני היסוד שאמורה להציל אותנו מעריצות הרב, למשל, רתח מזעם.

התכניות לא מצאו חן לא רק בעיניי חבריי לאופוזיציה. הן הצליחו להדאיג ולהטריד, מעבר לעיתונאים או אנשי משפט, גם אתכם. אנשים שמבינים שהצעדים הקטנים שנעשים פה הם כבר לא משהו שאפשר לחיות איתו בשלום. שזה לא סתם שמדברים פה על קץ הדמוקרטיה- כשמערכת מתחילה לעבור טרנספורמציה מוחלטת, שינוי טוטאלי שישתק אותה לחלוטין ויהפוך אותה לגוף נרפה וחלש אל מול גופי השלטון, זה סימן שמשהו רע קורה כאן. אנחנו לא קונים את הלוקשים של "החזרת המשילות", כשברור שעננת השימוע והתיקים הפליליים נגד ראש הממשלה הולכת ומקבלת מימדים מפלצתיים.

לכולנו ברור שהכל עובד למען איש אחד, לא משנה איזה סיפורים ינסו לספר לנו.

זמן קצר לאחר מכן גם חוק החסינות צף ועלה. מצד אחד של המערכת הפוליטית ניסו למכור לנו שאין פה שום שינוי דרמטי, רק השבת המצב לקדמותו. הם קראו לנו היסטריים. פרנואידים. אנשים שמנסים לזרוע פאניקה מוחלטת בעם ועושים ספינים פוליטיים כשמדובר בתיקון שהוא קטן ואפילו טבעי. "בסך הכל מדובר ב"תיקון" של החקיקה שנעשתה בשנת 2005." תיקון קליל. היועמ"ש רק יצטרך לבקש להסיר את חסינות ראש הממשלה, זה הכל.

זה הרי בטוח יעבור חלק, ממתי אנשי הקואליציה עושים בעיות למי שמבקש להפוך את ראש הממשלה לשווה בפני החוק?

וגם הפעם- רעש ומהומה. פוסטים, תגובות וטורי דיעה זועמים ומוטרדים. אנשים רבים הזהירו שכל מהות המהלך הזה היא פרסונלית גרידא. שכל כולה נועדה להפוך את הכנסת לעיר מקלט לעבריינים ולהפוך את ראש הממשלה לבעל מעמד אחר, מורם מעם. שחיתות? הפרת אמונים? הכל יכול להמתין. לעזאזל החוק, לנתניהו יש עבודה לעשות, הוא חייב להיות ראש הממשלה. זה הרי בטוח ישדר מסר טוב לציבור וימשוך אך ורק אנשים טובים וישרים לכנסת, לא?

הכאוס הצליח להקפיץ אפילו אנשים מהבית של ראש הממשלה. לא חלילה מבלפור, מהליכוד. בצעד אמיץ ולא מובן מאליו (לצערנו), קם ח"כ גדעון סער ואמר שזו טעות. שהשינוי הפרסונלי הזה הוא צעד אחד רחוק מדי. גם ח"כ מיכל שיר הצטרפה. כשיש שניים מבית שאומרים שזה מהלך שגוי, כנראה שיש בזה משהו, לא?

אז אתמול ח״כ יריב לוין ניסה להרגיע והוא מסר לאומה שהחסינות היא בכלל לא חלק מהמו"מ הקואליציוני. כולנו אסירי תודה. כאילו אין די בחקיקת פסקת ההתגברות כדי ליצור לראש הממשלה כרטיס מילוט מאימת הדין שממתינה לו.

אבל מה שאני מנסה להגיד הוא דבר אחר. מעבר לעובדה ששורת המהלכים שמתפרסמים כאן פוגעים אנושות בדמוקרטיה ועתידים לשנות את פניה של המדינה ללא היכר, מה שקרה כאן השבוע היה מסך עשן, אל תתבלבלו: בפועל בחנו אותנו. את כולנו. השבוע הזה היה בגדר ניסוי וטעייה. כל פעם השתחרר לו איזה רסיס מידע שנועד לבדוק את התגובות שלנו. מישהו ניסה להבין מה יחליק לנו בגרון עם תחושת מרירות קשה ואת מה בטוח לא נצליח לעכל. אילו רעיונות יצליחו לזעזע רק בזירת הטוויטר ואילו יכו גלים ויהפכו לשיחת הסלון. מה יעורר תרעומת שתיעלם בתהומות השכחה בעוד מספר שבועות ומה ירעיש את האדמה כאן.
בדקו אותנו. רצו לראות איך נגיב.

אז תנו לי לסכם את הממצאים- הניסוי נכשל. הציבור הישראלי לא יקבל את מה שמנסים לעשות כאן, בשום צורה ובשום עטיפה. כולנו מבינים שגם אם יש בעיות במערכת המשפט, זו לא הדרך לתקן אותה והעיתוי של התהליכים בוודאי לא נקי ותמים.
אנחנו יודעים מה המשמעות של חוק חסינות במתכונת הישנה ואנחנו מודעים לכך שהוא ימנע סופית את העמדתו לדין של ראש הממשלה. אנחנו גם מודעים לכך שפסקת ההתגברות המורחבת גם היא לבדה עושה את העבודה.
מי שבחן אותנו יודע עכשיו שלא ניתן לזה לקרות. המודל הטורקי לא ממש מתאים לנו כאן. אנחנו לא נעבור בשתיקה על הצעדים האלה.

צילום: עמוס בן גרשום, לעמ.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 554. הגיבו: 129. שיתפו: 209.
{% trans 'Tags' %}:

כל הופעה של להקת שלווה מצליחה להרטיט את הלבבות, לרגש עד דמעות ולמלא בתקווה-לעולם שבו נדע כולנו לקבל את האחר.

הפעם, הם עשו את אותו הדבר לאירופה כולה

גאווה!

The Shalva Band להקת שלוה


אהבו: 202. הגיבו: 12. שיתפו: 22.
{% trans 'Tags' %}:

פניתי ליועמ"ש בעניין דחיית השימוע של ראש הממשלה.

על פניו, מדובר בסוגיה לא מאוד מורכבת; יש כתב חשדות, מתקיים שימוע ואחריו מחליטים אם מוגש כתב אישום. די פשוט- עד שזה מגיע לנתניהו.

לא צריך להיות עיתונאי, פרשן או חוקר מדופלם כדי להבין מה מהות הקרקס שמתנהל בימים האחרונים. הפארסה המביכה שמתנהלת סביב בקשת הדחייה משרתת מטרת על אחת ויחידה- העברת חוק החסינות. יש כבר נוסחים מוכנים על שולחן הכנסת של השותף הקואליציוני העתידי ח"כ בצלאל סמוטריץ' או- אם לא תרצו להתרחק כל כך מהבית- של ח"כ מיקי זוהר מהליכוד. שתי האופציות כאן, מונחות על השולחן, מחכות רק שיתחילו להניע אותן. הסיבה שראש הממשלה מתחמק מקיום השימוע במיני ומיני להטוטים משונים היא שהוא פשוט מעוניין להעביר את החוק.
ואז ההליך המשפטי יתייתר לחלוטין ויהפוך לחסר משמעות.

הסיטואציה הזו היא דגל אדום, מהבהב ובולט למרחקים ולכן, כשאתמול בלילה פרסמו שהיועמ"ש עוד שוקל להיענות לבקשה של עורכי דינו של נתניהו, אילו רק יואילו בטובם להתייצב ולקחת את חומרי החקירה, פניתי ליועמ"ש בבקשה שישקול גם את המצב המורכב הזה על הכף.

פניתי ליועמ"ש שלא יאפשר לראש הממשלה להפוך את בית המחוקקים שלנו לעיר המקלט שלו- ועל הדרך יהרוס גם את מערכת המשפט כולה.

פניתי ליועמ"ש כי היה לי ברור שמתן דחייה, כמעין "צ'ופר" לפרלקיטי נתניהו אילו רק יואילו בטובם לקחת את חומרי החקירה- זה פשוט אבסורד.

והיום בבוקר המצב רק הלך והחמיר. הפינג פונג ההזוי שמתנהל בין הפרקיליטים, שמתחמקים מאיסוף החומר במיני ומיני תירוצים ("לא שילמו לי"; "החומרים לא הגיעו במייל"- באמת?!) לבין היועמ"ש, כבר חצה את רף המגוחך ועבר למביך.

נתניהו לא סתם עושה צחוק ממשרד היועץ וממערכת המשפט- הוא מבזה אותה.

ראש הממשלה, אתה הרי יודע שהשימוע ניתן לך בזכות- אבל ליועמ"ש אין שום חובה לקיימו. אם אתה לא מעוניין בו, אפשר להמשיך הישר לכתב האישום.

אל תשחק איתנו משחקים.

צילום: לעמ.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 1,192. הגיבו: 340. שיתפו: 295.
{% trans 'Tags' %}:

תתארו לכן שבבוקר בהיר אחד אתן קמות ומודיעים לכן שאתן מפוטרות.
לא בגלל המקצועיות שלכן, לא בגלל שחלילה מעדתן, לא בגלל שיש צמצומים.

בגלל סיבה אחת ויחידה- בגלל בן הזוג שלכן.

אני יודעת, גם הטמפרטורה של הדם שלי מטפסת בכמה מעלות כשאני חושבת על האפשרות הזו.
כשאני מבינה שלליהיא לפיד זה קרה.

תראו, אפשר לדבר לא מעט על היכולת המדהימה, הנדירה הזו של ליהיא לפיד - Lihi Lapid להעביר בכתב את מה שרבים מאיתנו מרגישים וחושבים. היא ניחנה בכשרון מעורר קנאה לנקז לכמה מאות מילים את ההוויה הישראלית, את החוויות של אמהות במדינה הזו, מחשבות על חברות, על זוגיות, על קריירה.

אבל מה שצריך לדבר עליו זה דווקא המעשה- והעיתוי. זה על העובדה שמסלול הקריירה של בן הזוג שלה קטע את שלה. זה על העובדה שזה קורה דווקא עכשיו, בעיתוי הזה, זמן קצת לאחר הבחירות.

אף אישה לא צריכה להגיע למצב הזה. בשנת 2019 אף אדם לא צריך לאבד את עבודתו, רק בגלל שמסלול הקריירה של בן זוגו אינו מוצא חן בעיניי המעסיקים שלו!

אסור לנו לשתוק. אסור לאף אישה לשתוק מול המצב ההזוי הזה.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 1,575. הגיבו: 519. שיתפו: 337.
{% trans 'Tags' %}:

לפני שבוע וחצי, שנדמה כנצח אחרי יום השואה, ההסלמה, יום הזיכרון ויום העצמאות, התכנסו חברי הכנסת של הליכוד לישיבת הסיעה הראשונה לכנסת ה-21. רוח עשייה מרעננת נשבה באוויר. זה לצד זה, ישבו חברי הכנסת, וותיקים לצד חדשים, והאזינו לנאום המוטיבציה הסוחף של יו"ר המפלגה, בנימין נתניהו. ראש הממשלה דיבר על האתגרים שעמם ייאלצו להתמודד בכנסת ובממשלה הנוכחית, על חלוקת התקציב וגם על האחריות הגדולה המוטלת על כתפיהם.
אה, והוא גם הודיע להם פחות או יותר לפנות את חודש אוגוסט, מאחר וייתכן שמושב הקיץ יתארך כי "יש הרבה עבודת חקיקה לעשות".

למה אני מעלה את הנושא הזה עכשיו? ויותר מעניין- מה קרה שחדוות עשייה פרלמנטרית נחתה פתאום על ראש הממשלה שלנו? האם ייתכן שבחודשי הבחירות האחרונים נחשף נתניהו לנושאים בוערים שהוא משוכנע שעליו לקדם עוד בקיץ הנוכחי-ושאין זמן לבזבז?

התשובה העצובה היא שלא. ההצהרה הגיעה באותו השבוע שבו הודיע היועמ"ש לפרקליטיו של נתניהו, שתירוצים בסגנון של "הכלב אכל לי את שיעורי הבית" או "לא אספנו את חומרי החקירה כי נתניהו לא שילם לנו" לא ממש מעניינים אותו- וכדאי שיתחילו להתכונן לשימוע שייערך בחודש יולי הקרוב. הייתם מצפים שעורכי דין מהשורה הראשונה יפנימו את המסר ויתחילו לעבוד, אבל לא. גם אתמול, כצפוי, הם השתמשו בטריקים ותירוצים נוספים כדי לדחות את השימוע הצפוי לראש הממשלה.

מביך? כן. מפתיע? לא ולא.
טוב, אולי קצת מפתיע אחרי שראש הממשלה התייצב בקמפיין ותחת כל עץ רענן אמר שהתיקים כנגדו יקרסו עוד בשלב השימוע, ממש "כמו מגדל קלפים".
כנראה שנצטרך להמשיך לחכות כדי לחזות במחזה המרהיב הזה, כי במקום טריקים שקשורים בקלפים, ראש הממשלה עסוק בטריקים שמטרתם לדחות את השימוע.

בפועל, ההצהרה של נתניהו לקראת הארכת מושב הקיץ, הייתה יריית הפתיחה למירוץ החקיקה של מושב הקיץ הקרוב-

מושב שיהיו בו יותר חוקים נורווגיים ופחות חוקים שנוגעים להגבלת כמות השרים, כדי לחסוך מכספי משלמי המיסים.
מושב שיהיו בו יותר חוקי חסינות או חוקים צרפתיים ופחות חוקים שנועדו להגביל את כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות.
מושב שייסוב בעיקר סביב פסקות התגברות ופחות חקיקה שתקדם את ערכי מגילת העצמאות.
מושב בסימן קיצוצי תקציב התאגיד, התנגחות בתקשורת ושחיקה טוטאלית של מעמדם של שומרי הסף,
מושב שיתאפיין בניסיון לרוקן מתוכן את תפקיד מבקר המדינה ויבטל את היכולת להעביר ביקורת לטובת הפקת לקחים והתייעלות.

בעולם אידיאלי, זו הייתה יריית פתיחה למושב שכל כולו הוא למען הציבור- ראש הממשלה היה קורא לטפל ביוקר המחייה, למציאת פתרונות למערכת הבריאות הקורסת ולתקצוב מידי לתכנית למניעת אלימות נגד נשים. הוא היה לוקח את דו"ח המבקר על מצב התחבורה הישראלית ומנסה לקדם רפורמות שיקצרו לנו את הזמן האבוד שאנחנו מבזבזים בפקקים או בעיכובים ברכבת ישראל. הוא היה קורא לקידום חוק גיוס, כזה שלא מערב קומבינות מתחת לשולחן עם המפלגות החרדיות.

בעולם אידיאלי, זה לגמרי מה שהיה קורה. אבל בעולם שלנו, הוא ירה את יריית הפתיחה לחקיקה שעובדת עבור הממשלה בכלל, אבל בעיקר בשביל עצמו. הוא ירה יריית פתיחה למירוץ שכולו יעסוק בריסוק מעמדם של שומרי הסף, מחיקת היכולת לפקח ולהעביר ביקורת על פעולות הממשלה והתרחקות מכל ערך שרק מדיף ניחוח של "דמוקרטיה". הוא ירה את יריית הפתיחה למירוץ חקיקה שירחיק אותו מספסלי בית המשפט ויהפוך את הכנסת סופית לעיר מקלט לעבריינים.

אז אדוני ראש הממשלה, אולי שווה לחשוב על תכנית ב'. בתכנית הזו שלך, אני מבטיחה לך, אנחנו נילחם.

צילום: קובי גדעון, לעמ

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 703. הגיבו: 196. שיתפו: 173.
{% trans 'Tags' %}:

תסתכלו עליהן- ככה נראית כיפת ברזל אנושית.
הנשים האלו, שפגשתי היום בשדרות, הן שכפ"ץ. הן חלק משריון הברזל שסופג את חמתם של החמאס והג'יהאד גם יחד. הן אלו שלא ישנות בלילות של תקיפות, הן אלו שלמדו ללהטט עם הילדים בין הסלמות, לתפקד תחת לחץ ותחת אש בעבודה.
והן עייפות ונמאס להן.

פגשתי אותן במאהל המחאה בשדרות רוטשילד בבחירות האחרונות והן ביקשו להפסיק להיות המגן. הן התייעפו. יותר מדי זמן שהן חיות מסבב לסבב, מצבע אדום לצבע אדום. יותר מדי זמן שהן צופות בילדים שלהן חווים ילדות שונה, אחרת משל יתר ילדי המדינה - ילדות ללא שינה, עם פחד מבלונים, עפיפונים ותרגולי אזעקות וריצה מהירה למרחבים המוגנים.
הן לא רוצות להיות שקופות יותר. נמאס להן שהממשלה לא רואה אותן, שקולן לא נלקח בחשבון. שהקבינט כבר שנה לא סופר אותן ורק דוחה את קבלת ההחלטות. פעם זה הבחירות, אחרי זה זה האירוויזיון.

תסתכלו עליהן ותראו נשים שהן גיבורות- אבל הן לא ביקשו להיות כאלו. הן לא רוצות בכך.
והגיע הזמן שהממשלה הזו תבין את זה.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 578. הגיבו: 30. שיתפו: 47.
{% trans 'Tags' %}:

חג עצמאות שמח מדינה אהובה ויקרה שלי🇮🇱❤️🇮🇱

וידוי קטן - כל שנה אני מחכה לרגע שבו יתחיל טקס המשואות.
וברגע שהוא מתחיל, אני כל כך מתרגשת. עד כדי כך מתרגשת, שכמעט תמיד זה גם מלווה בדמעות.

והשנה לא יכולתי שלא לשים לב לפרט ייחודי שקפץ לי בטקס הנוכחי והוא השילוב יוצא הדופן של אנשים עם מוגבלויות ואנשים שהעיסוק בתחום הוא משימת חייהם.

לינור אברג'יל דיברה על הרוח היהודית ועל כך "שאין דבר שלא נוכל להגשים" ולטעמי אין משפט יותר מתאים מכך כדי לתאר את האנשים שהיו שם על הבמה.

בין אם זו להקת שלווה המדהימה, שהצליחה לעשות את מה שאחרים רק חלמו עליו- לסחוף, לרגש ולכבוש את כל הלבבות של עם ישראל;
בין אם זו ד"ר הודיה אוליאל מעוררת ההערצה, שהנוכחות בבתי חולים בילדותה לא שברה את רוחה, אלא ההיפך - גרמה לה לחלום להיות רופאה;
בין אם זה אל"מ שי סימן טוב, גיבור ישראל וסמל לתקומה, שלא נתן לפציעה בצוק איתן לעמוד בדרכו וכנגד כל התחזיות הרפואיות, הצליח להשתקם וכיום הוא שוב בצה"ל- אחראי על הכשרת דור מפקדי העתיד;
בין אם זו מורן סמואל, המדליקה את המשואה יחד עם מנשה זלקה, המלאכית שעומדת מאחורי פרויקט" קירות שקופים" הייחודי כל כך, לשינוי תפיסות בני נוער ביחס לאנשים עם מוגבלויות;
ובין אם זו ד"ר הילה הדס אבו היקרה והנדירה, מנכ"לית עמותת "אנוש", שצמחה מהטרגדיה האישית שלה והחליטה להקדיש את חייה לטובת שינוי יחס החברה הישראלית לשונה ולאנשים עם מוגבלות.

אז הפעם משתתפי הטקס מעוררים בי התרגשות אף יותר מהרגיל ואני כבר עם דמעות- של תקווה. תקווה שהאווירה לקבלת השונה והאחר תימשך לא רק בשעת הטקס, אלא במהלך כל השנה. שיותר ויותר אנשים עם מוגבלויות יצליחו לפרוץ תקרות זכוכית ולהגיע להישגים חסרי תקדים. שהאחדות תהיה המשואה שתאיר על דרכם המשותפת של כל אזרחי המדינה ולגשר על הפערים.

תחי מדינת ישראל!

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 1,341. הגיבו: 86. שיתפו: 69.
{% trans 'Tags' %}:

למעלה מ-24,000 איש.

למעלה מ-24 אלף פנים, שמות, סיפורים. אנשים שהיו עולם ומלואו, שהיו להם שאיפות, חלומות, פחדים ואהבות. שאהבו לרוץ, לטייל, לבשל, לצייר או ללכת לים. שהיו הורים, בנים, בנות זוג, אחים, חברים, נכדות או דודים של מישהו, שחייו מתחלקים ללפני ואחרי הרגע שבו הלכו לבלי שוב.

ולחלקם לא היה אדם בעולם- אך בנופלם השמים נרעשו ובכו לא פחות.

מדינת ישראל היא מדינה מיוחדת במינה. מדינה שהאבל הוא חלק בלתי נפרד מזהותה ומאופיה. שמלווה כל אחד ואחת מאזרחיה. שעוטף את ההוויה היום יומית שלנו ומעצב את החיים שלנו כאן. הוא כמו צל, בלתי נפרד ואינו בר ניתוק.

אך האבל הקולקטיבי הוא כאין וכאפס עבור המשפחות השכולות. הן, ששילמו את המחיר הכבד מכל בעבור הבטחת עתידנו כאן, חווים אותו ביתר שאת, יום יום, שעה שעה, רגע רגע. שהזמן עבורם עומד מלכת ואינו מרפא כל פצע.
המשפחות השכולות הן החזקות מכל, אלו שנלחמות במלחמה הבלתי נגמרת עם היגון והצער, עם האין. שכל רגע שמחה מלווה בעצב. שכל חתונה, יום הולדת, ארוחת חג או חגיגה, אינה שלמה- וחסרה בה דמותו של האדם היקר להם כל כך.

יום הזיכרון הוא גשר. נקודת זמן שבה עם ישראל כולו מתכנס לרגע אחד כדי להיזכר באותם אנשים, שנהרגו על הזכות להיות ולחיות בארץ הזו. אותם הנופלים הם הגשר המאחד שמחבר בין כולנו ומצווה עלינו להמשיך באותה הדרך שעליה ועבורה נפלו.
החובה המוטלת עלינו היא להיות ראויים למחיר הדמים ששולם.

יהי זכרם של הנופלים ברוך. זכרם נצור בליבנו לעולמי עולמים.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 1,096. הגיבו: 25. שיתפו: 151.
{% trans 'Tags' %}:

אזרחי ישראל התעוררו הבוקר להודעת פיקוד העורף "חזרה לשגרה".

וזהו. ככה גילינו שהסבב הנוכחי פסק.
אחרי 4 הרוגים, למעלה מ-130 פצועים, יותר מ-600 טילים, אחד הסבבים הקשים ביותר שידענו מאז ימי צוק איתן, תם בקול ענות חלושה ועם המון סימני שאלה.

מה סוכם עם החמאס? מה היו התנאים שהציבו המצרים? זו בכלל הפסקת אש או הפוגה?
איש אינו יודע.

ואיפה ראש הממשלה ושר הביטחון שלנו, Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו, זה שיודע לכנס מסיבת עיתונאים על כל הישג, בשיא הפריים טיים, בלי להתבלבל?
כשצריך לתת הסברים- הוא נעלם. מתחבא, שותק. את התשובות כנראה נקבל עוד כמה ימים, באיחור אופייני. אז זה כבר יהיה חדשות ישנות וממילא כולנו נהיה עסוקים בחגיגות יום העצמאות ובאירוויזיון.

אדוני ראש הממשלה, זה אולי פחות נוח, אבל המינימום שאפשר לעשות, אחרי היומיים המוטרפים שהיו כאן, זה להתייצב בפני הציבור ולתת תשובות. אזרחי ישראל לא אמורים לקבל אותן מהחמאס.

הגיע הזמן להראות מנהיגות.


אהבו: 187. הגיבו: 31. שיתפו: 26.
{% trans 'Tags' %}: