מרצ

57,468 (0.00% בחודש האחרון)

טוען נתונים נוספים...

אילן גילאון / באתר כנסת פתוחה

  אילן גילאון בפייסבוק

  סטאטוס אחרון נאסף בתאריך: 13 ביולי 2019 19:12. מידע אודות העמוד נאסף בתאריך 30 במרץ 2019 19:04. זוהי כנראה תקלה, ונשמח מאוד לשמוע על כך!


חברות וחברים,

קודם כל תודה! אני אף פעם לא לוקח כמובן מאליו את הבעת האמון שלכם, ומבטיח לייצג אתכם בצורה הטובה ביותר שאני יודע.

המאבק שלפנינו לא פשוט, לא פשוט כלל. מדינת ישראל התדרדרה בחודשים האחרונים לתהומות חדשים תחת ראש ממשלה החשוד בשחיתות, מרמה והפרת אמונים, אשר לקח מדינה שלמה לבחירות חדשות רק כדי להינצל מאימת הדין ועדיין מנסה באמצעות חוקי חסינות מושחתים ומשחיתים.

אבל זה לא המאבק היחיד, וחשוב גם להדגיש את זה. כי אנחנו לא רק ״לא ביבי״, אנחנו גם תפיסת עולם אחרת לגמרי מכל מה ששולט כיום, וחשוב שוב ושוב שנזכיר את זה במהלך החודשים הקרובים.

מרצ תמיד נודעה בשלושת דגליה העיקריים - חלוקה הוגנת של העושר, סיום הכיבוש וחלוקת הארץ, והפרדת הדת מהמדינה. כל אחד מהחברים והחברות ברשימה שלנו מניף את הדגלים האלה בגאון, מתוך אהבה אמיתית לארץ הזו ולאנשיה, ומתוך תחושת צדק וסולידריות אוניברסליים שרואה בבני אדם תכלית הכל. אני תמיד אומר שמרצ היא המפלגה הכי אדומה מבחינה חברתית, הכי ירוקה מבחינה סביבתית, הכי אפורה מבחינת חריצותה והכי שקופה מבחינת ניקיון כפיה, ואני חושב שהנבחרת שלנו מוכיחה את זה.

אז חבריי וחברותיי, עכשיו אחרי ששמנו מאחורינו את המערכה הפנימית, אנחנו יוצאים יחד, בחזית אחת, מאוחדת, להסתער חזרה על המערכה החשובה באמת - המערכה על המדינה.

ובנימה אישית קצת יותר - חשוב לי להודות לעשרות המתנדבות והמתנדבים שליוו אותי בהתמודדות האחרונה. ההירתמות והנתינה האינסופית שלכם למען הרעיון הזה שאנחנו מקדמים, של צדק חלוקתי, של סולידריות, של אחריות המדינה לאזרחיה, מרגשות אותי כל פעם מחדש, ומזכירות לי שוב ושוב ושוב שהדור רק הולך ומשתבח. אז יאללה, הבחירות עברו, היה לנו סופ״ש לנוח, וממחר כולנו יחד למען המטרה הגדולה שהיא כאמור שלטון אחר, שונה מכל מה שקיים פה בשנים האחרונות, שלטון הוגן והגון, שרואה - באנשים תחילה.

הפעם מרצ!

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 200. הגיבו: 13. שיתפו: 11.
{% trans 'Tags' %}:

#הפעם_מרצ
#האנשים_תחילה

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 98. הגיבו: 2. שיתפו: 2.
{% trans 'Tags' %}:

אהבתכם יקרה לי מפז, אבל הפעם אני זקוק גם להצבעתכם.
מיקומו של אף מועמד אינו מובן מאליו, כל קול מכריע.
אם חשוב לכם לראות אותי בכנסת הבאה - אני צריך אתכם איתי. ♥

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 205. הגיבו: 22. שיתפו: 9.
{% trans 'Tags' %}:

התחלנו.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 100. הגיבו: 11. שיתפו: 6.
{% trans 'Tags' %}:

הפחד הכי גדול שלנו זה שמשהו יקרה ליקירנו ולא נצליח לעצור את זה. איתן דורון וינאפל הביע מחשבות אובדניות לאחר ויכוח עם אישתו וניסה להתאבד. אישתו הזעיקה אמבולנס שהוביל אותו לבית החולים. לאחר טיפול הוא ביקש להשתחרר, והצליח לשים קץ לחייו שעות ספורות לאחר שחרורו.

האם היה ניתן להציל את איתן? אינני יודע. מה שכן ידוע לי, זה שאובדנות היא בעיה קשה בישראל וששירותי בריאות הנפש בכלל והתכנית הלאומית למניעת אובדנות לא מספקים כלל.

רק לפני פחות משנה הצלחנו להציל את התכנית הלאומית למניעת אובדנות בקרב בני נוער מסגירה, תוצר נוסף של קיצוץ תקציבי של ממשלת הגזרות. עכשיו בעקבות המקרה של איתן שפורסם על ידי העיתונאי Josh Aro, התברר ש 1/3 ממקרי האובדנות בישראל הם בקרב עולים, שאין מענה חירום בשפות זרות בישראל, ושהמיון הפסיכיאטרי, לפחות במקרה זה, לא הצליח להציל חיי אדם.

פניתי למשרד הבריאות לקבל תשובות והבהרות בנושא. יש לנו אחריות לוודא שבריאות הנפש תפסיק להיות החצר האחורית של מערכת הבריאות.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 121. הגיבו: 11. שיתפו: 28.
{% trans 'Tags' %}:

חברות וחברים,

לפני כ-5 חודשים נערכו פריימריז בקרב מתפקדי מרצ, בהם זכיתי לקבל את אמון המתפקדים ולהגיע למקום הראשון. מחר מרצ תצא לבחור את הרשימה שאיתה נרוץ לכנסת, ואני מבקש מחדש את אמון חברי הועידה כדי להמשיך במשימה שלנו לתיקון החברה הישראלית - עוולה אחר עוולה, אי צדק אחר אי צדק.

השותפות שלנו לאורך השנים, שותפות חוצת גילאים, מגזרים, עדות ודתות, היא שאפשרה לי את העשייה שלי. מהמאבקים למען אנשים עם מוגבלויות ועד העלאת קצבת הנכות; מהועדה להסדרת הפנסיה בקיבוץ המתחדש ועד למאבק נגד פינוי גבעת עמל; מהמאבקים למען העלאת שכר המינימום ועד המאבק ליישום חוק הדיור הציבורי; מהמאבק להפסקת קשירת מטופלים באשפוזים פסיכיאטריים ועד התמיכה במאבקי עובדים.

כל אלה, התאפשרו רק בזכות התמיכה החוזרת שלכם ושלכן.

בבחירות של מחר, שום דבר אינו מובן מאליו. מקומו של אף מועמד אינו מובטח. אני מקווה שהעשייה שלי לאורך השנים מעידה בעדי, הוסיפה כבוד והישגים למרצ ולחברה הישראלית, ושתראו לנכון לאפשר לי להמשיך ולייצג אתכם, כי אין זכות גדולה יותר מלהיות מלצר הציבור שלכם ושלכן.

העבודה עוד לא הסתיימה, הדרך לתיקון החברה הישראלית עוד ארוכה. חברת המופת עליה חלמו אבותינו נראית רחוקה מתמיד, אבל אין לי, אין לנו, את הפריביליגיה להתייאש.

שלכן/ם,
אילן

צילום: גילי יערי/פלאש 90

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 723. הגיבו: 68. שיתפו: 48.
{% trans 'Tags' %}:

תכירו את דין, הנכד שלי.

דין יצא היום להפגין על הזכות של אח שלו טל, ובני הדודים שלו יהונתן ורומי (גם הם נכדים שלי), לקבל מסגרת חינוכית ראויה ומפוקחת, ולדרוש מהמדינה שלהם לדאוג לכל אזרח שלה, מלידה ועד שלא נדע.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 626. הגיבו: 45. שיתפו: 57.
{% trans 'Tags' %}:

התפקיד העיקרי של נציג ציבור, של חבר כנסת, הוא להחליט מי מקבל כמה ולמה. כמעט הכל נגזרת של זה. ההחלטה אף פעם לא קלה, לרוב היא קשה וגורלית. צורך אחד גובר על צורך אחר, סדרי עדיפויות שצריכים להיקבע.

אחת הסיבות העיקריות למחאות ולמאבקים שאנו עדים להן בשנים האחרונות, היא כי יותר מדי חברי כנסת שכחו את מי הם מייצגים, אצל מי הם עובדים, כמה גורליות ההחלטות שהם מקבלים, וכיצד הם אמורים לקבל אותן.

כשהם הצביעו נגד השוואת קצבאות הנכות לשכר המינימום, הם שכחו שלא כולם בריאים.
כשהם הפריטו כל משאב טבע בנזיד עדשים לטייקון המקורב התורן, הם שכחו שלא כולם עשירים.
כשהם הצביעו נגד העלאת קצבאות הזקנה, הם שכחו שלא כולם צעירים.

שכחו, התעלמו או שפשוט לא איכפת להם? את זה תחליטו אתם. אבל לי ברור מאוד שחבר כנסת צריך בראש ובראשונה, לקבל החלטות כאילו הוא זקן, עני וחולה, ולא כאילו הוא צעיר, עשיר ובריא.

על זה אני נאבקתי כל השנים שלי בכנסת, ועל זה אני מתכוון להמשיך להיאבק. על הזכות לחיות בכבוד בין אם אתה נכה או לא. על הזכות שלא לבחור בסוף היום בין פרוסה לתרופה. על הזכות לקבל טיפול רפואי הולם, ובזמן, ולא להיזרק במסדרון כי פשוט אין מקום ואין רופא זמין. על הזכות לקורת גג מעל הראש. על הזכות לחינוך ראוי שמאפשר לכל אחד לממש את עצמו, לא משנה איפה ולמי הוא נולד.

זו תפיסת העולם שלי, זו המדיניות שאני מקדם, וזו הסיבה שבגללה אני רץ לרשימת מרצ לכנסת הקרובה.

כי בכל מקום שבו הצדק הוא למעטים ביותר, חלוקת העושר היא למתי מעט, והמדינה מתנהלת ללא אחריות ובלי סולידריות - מחובתנו לתקן.

הצטרפו אליי -->> http://ilangilon.org.il

צילום: תומר נויברג/פלאש 90

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 1,443. הגיבו: 70. שיתפו: 263.
{% trans 'Tags' %}:

ברכות ל״מר כלכלה״ בעיני עצמו ולשר האוצר שלו, זה שהוזיל את עלויות הסלולר כדי שכולנו נוכל לדבר על כמה חרא לנו בחיים, על כך שהשכילו סוף סוף לצאת מהקונספציות הקפיטליסטיות החזיריות שלהם, והבינו שאפשר להרחיב את הגירעון. חבל מאוד שהגירעון הזה נבנה באמצעות בזבוז כספים על תקציב ביטחון מנופח, השקעה במדינת רווחה רק בצד שמעבר לקו הירוק והטבות מס לאחוזון העליון.

במקום להשקיע בנכים, בעניים, בבריאות, בתחבורה ציבורית ובדיור ציבורי, השקיעו בצוללות שאף אחד לא צריך, עמותות ששוטפות את המוח לבני נוער ובמחלפים מפוארים שמקדשים את מדיניות הרכב הפרטי.

ואם לשפוט לפי העבר הלא מאוד רחוק, קיצוץ רוחבי נוסף מתקרב. כי שוב, למה שהממשלה הזו תקח אחריות, תקבל החלטות ותקבע סדר עדיפויות? הכי קל לקצץ לכולם, ולהאשים את האחרים.

הגיע הזמן להחליף את ממשלת הגזרות והקיצוצים בממשלה שלוקחת אחריות, משנה סדרי עדיפויות, ומשקיעה באזרחיה, כל אזרחיה.

לא הגירעון הוא הבעיה, אלא סדר העדיפויות העקום שהוביל אליו.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 428. הגיבו: 110. שיתפו: 244.
{% trans 'Tags' %}:

והנה התחילו הקולות נגד המחאה, ופתאום יש כאלה שמנסים שנשכח מהי הסיבה שבגינה היא בכלל החלה - קהילה שלמה של אזרחים ישראלים שמרביתם נולדו כאן, שמרגישים שהמדינה שלהם, זו שההורים שלהם חלמו עליה במשך מאות שנים, מתייחסת אליהם בגזענות, משפילה אותם, מפלה אותם, מכה בהם, הורגת את ילדיהם ומתעלמת מכאבם.

הכי קל להאשים את המפגינים כשמחאות גולשות לחסימות כבישים ואלימות, במקום לחשוב על מה הוביל אותם לשם. כך היה גם עם הנכים, הערבים, הנשים, הגימלאים ועוד.

לשיטה הזאת קוראים הפרד ומשול. שיטה שממשלת החשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים, שיכללה לכדי אומנות. מפרידים, מחלקים, מסיתים ציבור אחד כנגד השני, כדי שהוא ישכח שבעצם המאבק שלו הוא גם המאבק של האחר.

הם מנסים למנוע מאתנו את הסולידריות הכה בסיסית שיש בין בני האדם, שנולדים כעיוורים לצבע, דת, גזע, מין, נטייה מינית, ועם השנים מלמדים אותם שיש הבדלים, והכל על מנת לשמר את הפערים ואת אי השוויון שתמיד משרת קבוצה אחת על חשבון האחרת.

בני אדם לא נולדו למאבק. הם נולדו להרבות שמחה ולהמעיט כאב. אף אחד לא יוצא לרחובות וחוסם כבישים להנאתו. במדינה שמקדמת מדיניות הגונה לא היינו אמורים להיות במצב הזה. במדינה שבה יוצאי אתיופיה לא נהרגים ומופלים בגלל צבע עורם, במדינה שבה אנשים עם מוגבלויות לא נידונים לחיים בעוני, במדינה שבה הערבים הם לא אזרחים סוג ב׳, המחאות האלה לא היו קורות.

כן, האלימות שמתרחשת כרגע היא מסוכנת וצריך לעצור אותה, אבל יותר מסוכנת מכך היא האלימות הממוסדת כלפי אלו שמוחים, אז בואו נפגין סולידריות ואחווה עם כל מי שיוצא למחות על זכויותו לצדק, לשוויון, למדינה הוגנת שמשרתת את אזרחיה ורואה באנשים תחילה, ולא נשכח לרגע מדוע המחאה הזו החלה.

צילום: תומר נויברג/פלאש 90

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 467. הגיבו: 72. שיתפו: 108.
{% trans 'Tags' %}: