המחנה הציוני

204,252 (0.00% בחודש האחרון)

טוען נתונים נוספים...

שלי יחימוביץ / המחנה הציוני באתר כנסת פתוחה

  שלי יחימוביץ בפייסבוק

  סטאטוס אחרון נאסף בתאריך: 5 בנובמבר 2018 22:24. מידע אודות העמוד נאסף בתאריך 18 באוקטובר 2018 15:41. זוהי כנראה תקלה, ונשמח מאוד לשמוע על כך!


הי זאת שלי, אני בעד חוק נאמנות בתרבות. חוק נאמנות של שרת התרבות לתרבות.
הנה הנאום שלי עכשיו במליאה על חוק הנאמנות בתרבות, הוא רווי קריאות ביניים של מירי רגב. צפו. ואפשר גם לקרוא את הטקסט:
"...תהא שרת התרבות מחויבת בנאמנות לתרבות וליוצריה, ללא הבדל דת, גזע, מגדר, או שייכות פוליטית;

שרת התרבות לא תסית נגד יוצרים;

שרת התרבות לא תחבל בקיומם של אירועי תרבות, ספורט וטקסים בישראל;

שרת התרבות לא תתנה תמיכה באירוע בהשתתפותה בו;

שרת התרבות לא תחלק כרטיסים למקורבים;

שרת התרבות לא תשריין כסאות לפעיליה הפוליטיים באירועים;

ורצוי גם ששרת התרבות לא תקרא לבני אדם סרטן.

(קריאות ביניים של מירי רגב)

"אה, אמרת שהם רק "כמו" סרטן? לא סרטן? שגיתי שגיאה איומה ואני מתנצלת מעומק ליבי.

(המשך קריאות ביניים של מירי רגב)

אני לא שומעת אותך אבל אשמח לענות לשאלות בסוף הנאום שלי.

(צעקות של מירי רגב)

מה קרה שרת התרבות? מה זה האובדן שליטה הזה?
תשבי, תקשיבי, לא אמרתי שום דבר נורא – לא סקסיסטי, לא גזעני, לא קללה, לא שום דבר. נאום מתורבת לגמרי, תרגיעי.

(המשך קריאות ביניים של רגב)

את מדברת על פמיניזם?! מתי התייצבת לטובת אישה?! מתי היית בשיח הפמיניסטי?!

מתי היית בשיח המזרחי?! אני אשכנזייה – הייתי שם לפנייך!

מתי נהיית ימנית - היית שמאלנית בכלל!

הכל קוניונקטורלי; נכנסת פה לכנסת נלחמת נגד מע"מ על ירקות – כי היה אופנתי להיות חברתי. שום דבר אמיתי! שום דבר!

מתי היית במאבק פמיניסטי?! מתי הגנת על נאנסת?! מטיפה על פמיניזם, חצופה.

כל הדוברים לפני התייחסו לחוק הזה כאל חוק ימני. אבל הוא אפילו לא ימני. אין בו שום מוטיבציה אידיאולוגית.
זה להמציא מחולל כותרות פיקטיבי, עקר, זורע ריב ומדון.
עוד מעשה בשורת מעשי הסדום שאת מבצעת בתרבות הישראלית.

ואני לא אדבר על כולם, רק על אחד:
בחגיגות המאה להבימה עולה על הבמה שרת התרבות, לבושה בבגדים של מאשה משלוש אחיות של צ'כוב, מגלמת תפקיד כלשהו על הבמה; ובעודה על הבמה, יש שידור מוקלט שבו היא מדברת כשרת תרבות, מהלשכה שלה - עם עצמה בדמות מאשה על הבמה.
שתי מירי רגב על הבמה!

ואז היא גם מברכת ברכה רשמית באותו אירוע עצמו - שלוש מירי רגב על הבמה בהבימה!

אה, ושכחתי, זה גם היה בפריים טיים, אחרת לא הייתי רואה את הזוועה הזו. ארבע פעמים מירי רגב -
במופע חנופה של התיאטרון הלאומי לשרה, וטובי השחקנים נמצאים שם כאנוסים, משתפים אתה פעולה.

עכשיו, על מי יופעל חוק הנאמנות, שהוא הרי גחמני לחלוטין? על החנפים והאנוסים שמבצעים בשבילה מופעי כיבודים ופרסום שכאלה? על מי שיתחנפו אליה באופן מביך ומשפיל כזה, או על אלה שלא ישתחוו לפניה?

לצפיה:


אהבו: 2,320. הגיבו: 431. שיתפו: 495.
{% trans 'Tags' %}:

הי חיפאיות וחיפאים, זאת שלי! זה הפוסט היחיד שאני מעלה בענייני הבחירות היום, והוא נוגע ישירות אליכם.
נתחיל מהסוף: לכו לקלפי, והצביעו לעינת קליש. אנמק.

יש לה עוצמות מדהימות. איכותית, ביצועיסטית, מוכשרת, נקיית כפיים - וכל מה שהיא רוצה זה לשרת אתכם ולעבוד בשבילכם בחריצות ובמסירות, ולהפוך את חיפה למקום המופלא שהעיר היפהפייה ורבת הפוטנציאל הזו היתה אמורה להיות כבר מזמן. תיכף גם יבוא פירוט.

מודה, מה שהמריץ אותי לפנות אליכם אישית הוא שהתקשיתי להירדם אחרי הסרטון הדוחה במיוחד שפורסם אתמול, ותיעד את ראש העיר הנוכחי (נקווה שרק עד הערב), עם בכיריו, בתוך העיריה, מאיימים על פרנסתם של העובדים אם יעזו שלא להצביע לו:

"נלווה אתכם לקלפי, עם תעודת הזהות, ולא נעזוב אתכם," מאיימת החבורה ובראשה יהב עצמו, בלי בושה, ומהמקפצה.

כמות העברות הפליליות שדינן מאסר המתבצעת ומתועדת בסרטון הזה;

האיום הנלוז על מטה לחמם של עובדים עניים ("במיוחד אני פונה לאתיופים") שממילא חווים אפליה וגזענות;

הניתוק המיושן מהמציאות בת זמננו שבה כל אחד יכול לצלם אותך והאשליה שאפשר להתפרע בחושך;

ומה לא. מגיע לכם יותר.

מגיעה לכם ראשת עיר שהדברים אצלה מתנהלים באופן שקוף, ישיר, עדכני והגון.

מגיעה לכם מועמדת שהיא לא עסקנית. אחת שצברה ניסיון עצום, ברמה ארצית ובינלאומית, בכל מה שקשור לתכנון חדשני של פרוייקטים עירוניים ענקיים.

מגיעה לכם ראשת עיר שפועלת בעקביות ובמסירות למען הציבור בעירה.

שלא עושה קיצורי דרך, שלא קופצת לקואליציות בעבור חופן ג'ובים.

מגיעה לכם ראשת עיר אידיאליסטית, עם חזון מנומק ומסודר לעיר שהיא חיה בה, וכושר ביצוע ולהט לממש את החזון.

חשוב לי לפנות אליכם, כי מניסיוני הפוליטי, סוג כזה של קמפיין – שיש בו איומים, שימוש לא חוקי במנגנון, הכפשות מכוערות – אמנם אין בכוחו באמת לשנות העדפות.

אבל – כן - למרבה הצער, יש לו השפעה הרסנית על מצביעים חופשיים ישרים, ערכיים, והגונים המבקשים להצביע עבור מועמדת ראויה, כי הוא מחדיר בליבכם רתיעה ממערכת הבחירות כולה.
אתם עלולים לחשוב בלבכם את המחשבה המוטעית ש"כולם אותו הדבר, אין לי כח להשתתף במשחק המלוכלך הזה, לא בא לי ללכת לקלפי."

זאת טעות מאוד מאוד גדולה.
ראשית, כי היא משחקת לידיהם של מועמדים מפוקפקים שאינם בוחלים באמצעים.
שנית – כי זה פשוט לא נכון. לא כולם אותו הדבר. על אחת כמה וכמה במקרה של עינת קליש.
שלישית – כי זה פוגע בכם.

נדירות הפעמים שבהם אפשר לפגוש מנהיגה אמיתית כעינת.

כזאת שערכים וחזון הם הדלק והמנוע שלה, אבל גם כזאת שיודעת להפוך את החזון לתכנית עבודה מוסדרת ולביצוע עם קבלות מרשימות.

היא פשוט אחלה, להצביע בשבילה זאת זכות גדולה, ולא להצביע בשבילה זה לגזור על חיפה עוד שנים של דשדוש במקום ונסיגה.

חיפה היא עיר עם פוטנציאל מטורף. הטבע העניק לה יופי ושפע וכל אוצר שאפשר לחלום עליו. הרים ויערות, חוף קסום עם פוטנציאל תיירות בינלאומי אדיר, מפרץ נפלא, הון אנושי נדיר ומה לא – וכל זה מוחמץ באופן מצער.

הגיע הזמן להפוך את חיפה למה שהיא ראויה להיות. אין שום סיבה שהיא תפגר אחרי תל אביב. היא יכולה לעקוף אותה בסיבוב.

אם עינת תיבחר, מה שאני מאוד מקווה, לטובת החיפאים, זו גם תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה, שאישה תכהן כראש עיר גדולה בישראל, ובכך תהפוך חיפה לפורצת דרך של נאורות, שיוויון וקדמה.

אז חבר'ה, יאללה, תקימו את עצמכם לחצי שעה. פשוט לכו ותצביעו לאישה שאתם יודעים שהיא הטובה ביותר.

הצביעו לעינת קליש לראשות העיר, ולרשימה המעולה שלה, "חיים בחיפה," כדי שגם הרשימה תהיה חזקה ככל האפשר ותאפשר לעינת לבצע את החזון שלה.

הקלפיות פתוחות עד השעה עשר בערב. קחו תעודת זהות או רשיון נהיגה. לא חייבים הודעה לבוחר. אל תשכחו לקחת אתכם בני ובנות זוג, ילדים, הורים, חברים ושכנים ולממש יחד אתם את הזכות הדמוקרטית החשובה הזו, כדי שתוכלו להתעורר מחר לבוקר מרגש ומלא תקווה.

בהצלחה!

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 3,595. הגיבו: 403. שיתפו: 287.
{% trans 'Tags' %}:

הי זאת שלי, "די לשקר שהאלימות באה מימין ומשמאל. עוד לא היה שמאלני שאחז בנשק כדי לבצע רצח פוליטי." וגם על געגועים לרבין, מנהיג שהאזרחים שלו עניינו אותו ולא שיעממו אותו. הנאום שלי היום במליאה, בטקס לזכרו של יצחק רבין ז"ל במלאת 23 שנים להירצחו, צפו בסרטון כאן, הנה הטקסט במלואו:

כתבתי נאום אחר. אבל הבוקר שמעתי את שרת המשפטים, איילת שקד, מעיפה כמו שמעיפים זבוב טורדני, את השאלה בדבר לקחים שנלמדו מההסתה של חלקים בימין נגד יצחק רבין.

"הסתה היא משמאל ומימין, לצערנו," היא אמרה, "זו לא נחלה של קבוצה אחת. השיח האלים בא מכאן ומכאן. בואו לא נתחיל לריב איזה מחנה יותר מסית וברוטאלי."

אנחנו באמת רוצים בכל מאודנו לקחת את היום הנורא ההוא, שבו ננעץ כדור בלבה של הדמוקרטיה, ולהפוך אותו ליום שבו ירקם ויכתב מחדש האתוס המכונן והמאחד, הסיבה הגדולה לחיינו כאן, תחת פיסת השמיים הזאת, מגשימים יום יום, שעה שעה, ביחד, את החזון הציוני.

אבל איך אפשר שלא להשיב להכחשה ההיסטורית והכרונית הזאת?

מתי אחז מישהו בשמאל נשק ורצח? רימון, כמו יונה אברושמי, רובה גליל, כמו עמי פופר, או אקדח, כמו יגאל עמיר – שכדוריו שוכללו בקפידה כדי לרצוח ולוודא הריגה של ראש ממשלה, שר בטחון, רמטכ"ל מהולל.

מתי תוגברה עליך האבטחה, שר החינוך נפתלי בנט? כשהשמאל חלק עליך? לא, האבטחה סביבך וסביב נשיאת העליון דאז מריים נאור תוגברה בפינוי עמונה, מחשש שיפגעו בך אנשי ימין.

האם בעקבות פסיקת ביהמ"ש העליון שמותר לפנות את חאן אלאחמר, מישהו תגבר את האבטחה סביב נשיאת בית המשפט העליון חיות? בגלל שהשמאל לא היה מרוצה מההחלטה?

מי בהפגנה שרף את התמונה שלך, שר הפנים אריה דרעי, עד כדי כך שתוגברה עליך האבטחה? פעילי שמאל שהיו נגד גירוש מבקשי המקלט? לא.

מי קרא לעבר הרמטכ"ל "רבין מחפש חבר," בזמן משפטו של אלאור עזריה, שאז גם תוגברה האבטחה סביב התובעים קציני צה"ל שעשו את עבודתם? השמאל?

ובכל המקרים האלה, האבסורד הוא, שמי שאיימו עליכם היו טעונים ומתודלקים בידי שרים וח"כים מהבית הזה!

מתי הוצאו כאן בשמאל פולסא דה נורא וגזרי דין מוות נגד יריבים פוליטיים?

מתי באופן כה מחריד נטענו הפגנות פוליטיות, שהן כמובן לגיטימיות כשלעצמן, בלגיטימציה לרצח?

כשהתבקשת, השרה שקד, לתת דוגמה להסתה נגדך, סיפרת על טוקבק אלים.

נו באמת. הצחקת אותי, אנחנו מקבלים מאות ואלפים כאלה. בכל יום.

אבל *אנחנו* לא מדברים על טוקבקיסטים. אנחנו מדברים *עליכם*.
לא רק שלא למדתם דבר ולא שכחתם מאומה, אלא שלקחתם התנהגות פוליטית, שפיללנו, יחלנו, האמנו, שמנהיגים למדו ממנה לקח לדורות - והפכתם אותה למשהו שגרתי ויומיומי.

בעצם המצב היום חמור פי כמה.
כי ההסתה לא מגיעה מאיזה ציבור קיצוני שההנהגה עוצמת עין וקצת נגררת אחריו.
זה הפוך! הציבור הישראלי ברובו המכריע, ומכל קצוות הקשת הפוליטית, הרבה יותר מפויס, סובלני ונאור מכם.
אלה אתם שמובילים את השיח המשסע והמסית.

וגם המעגל של אלה שאתם מסיתים נגדם, או שולחים שליחים מטעמכם לתת את האות להתגולל עליהם הולך ומתרחב כל הזמן. זה לא רק האופוזיציה, זה לא רק התקשורת, זה המפכ"ל, זה הרמטכ"ל, זה נשיא המדינה –

הם יכולים להיות גם ימנים, אבל מרגע שהם לא כורעים ברך בפני מלכות מדומה, וסתם עושים את תפקידם הממלכתי - מכונת הדה לגיטימציה כבר עובדת: האשמה מרומזת או גלויה בבגידה, בחוסר פטריוטיזם, בפגיעה בביטחון המדינה.
זה הפך להיות כלי כל כך שגרתי, עד שצריך לחפש בנרות מי לא נופל לו קורבן.

התפקיד שלנו להגן על הדמוקרטיה בכל כוחנו, הולך ומתחדד והופך להיות ציווי עז.
אבל חוץ מהחובות שמוטלות עלינו, מותר גם להתגעגע ליצחק רבין ולמה שגילם, סימל והיה.

געגועים לראש ממשלה עטור תהילה ומעש בטחוניים. מאמין בשלום אבל נץ בטחוני לא קטן, שהפך את עצמו לחייל בצבא השלום.

געגועים למנהיג שלא חיפש תרוצים ואשמים לאפס חזון ועשייה מדיניים, אלא רדף שלום באופן פרואקטיבי.

געגועים. לראש ממשלה, שכשהוטל באשתו, אפילו לא בו, חשד קל לפלילים, לקח אחריות והתפטר. בגלל חשבון של 20 אלף דולר! פשוט קם ועזב את כסאו.
עשרים שנה עברו עליו, בלי שעזב כדי "לעשות לביתו", הכרתי אותו היטב אז, הייתי באה לחדרו הקטן בקרייה לשוחח אתו, ככתבת פוליטית. ומקץ 20 שנה שב להנהיג את עמו ואת מדינתו. עד שנרצח.

געגועים לראש ממשלה, שהאזרחים שלו עניינו אותו ולא שעממו אותו.

יהי זכרו ברוך.

צפו:


אהבו: 5,359. הגיבו: 1,155. שיתפו: 2,231.
{% trans 'Tags' %}:

הי זאת שלי, ‏מצ׳עמם לו, לנתניהו. “את פשוט לא מעניינת. את משעממת אותנו, תביאי דברים מעניינים״ אמר ראש ממשלת ישראל נתניהו לאשה בקריית שמונה.
זו הרבה יותר מסתם גסות רוח. זו תפיסת עולמו.

המשעממת הזאת היא תושבת המקום, ארנה פרץ, ששיסעה את דבריו כשהתרברב בדאגה לצפון, וקראה לעברו: ״אז למה היה לכם דחוף לסגור את חדר המיון כאן?״

קריאות והפרעות מהקהל הן משהו שכל איש ציבור מכיר. השאלה היא איך אתה מגיב להן. וכאן, דווקא התגובה הספונטנית והלא מבוקרת מסגירה הכל.

אני מאמינה לו. באמת משעממים אותו פשוטי עם רגילים, עלובים בעיניו, שמתמודדים עם בעיות לא מעניינות כמו זמינות שרותי בריאות (ואפילו מעזים, בו בזמן לפקפק בגדולתו).

ממרומי מגדל השן שלו הוא פשוט לא מכיר את השיעמומון הזה.

מאמינה לו. מאמינה לו שהחברים המיליארדרים שלו מעניינים אותו הרבה יותר.


אהבו: 2,222. הגיבו: 439. שיתפו: 520.
{% trans 'Tags' %}:

הי זאת שלי, יש לנו גביע ראשון!
וכך כתב אמש גיא לרר על הפועל קטמון ירושלים:
"לפני עשר שנים עשינו מעשה: קמנו והראינו התנגדות לבעלי ההון שניסו לגנוב לנו את הקהילה. הקמנו קבוצה בבעלות אוהדיה. זה רק רעיון רומנטי קלוש, לעגו לנו כמעט כולם. אז יש גביע ראשון שהגיע ליציע והבטחה ברורה: זוהי רק ההתחלה." עד כאן מה שגיא כתב.

גם אני, כבר שלוש שנים, מהבעלים של הקבוצה! כחברה מן המניין בעמותת האוהדים, אני מעבירה לה בכל שנה 1200 שקלים, וכמוני עושים עוד קרוב לאלף מתוך אלפי האוהדים של הקבוצה, שכולם תורמים לה, כל אחת ואחד בדרכו ועל פי יכולותיו.

זו תחושה נהדרת, מה גם שהקבוצה הזאת אף פעם לא מאכזבת. חוץ מלעשות כדורגל טוב, היא תמיד מרגשת אותי מחדש בנכונות לעשות את הטוב, הראוי, הצודק והאוהב.

זו קבוצה שחברים בה יהודים וערבים, קבוצה שנלחמת בגזענות, ידידת הקהילה הלהטב"קית, עושה המון פעילות חברתית וקהילתית, האווירה ביציעים היא תמיד כיפית ולא אלימה, הרבה נשים בקהל, יש למועדון קבוצת נערות שכבר הספיקה לזכות באליפות המדינה, תענוג.

אז כבוד לשחקנים, תודה על הנצחון הנפלא, על ההתרגשות ועל השמחה שהבאתם לנו, ושלא יגמר לעולם.

בתגובה הראשונה לינק למי שרוצה להצטרף לעמותה או לתרום לקבוצה.

חג שמח!

Hapoel Katamon Jerusalem הפועל קטמון ירושלים
גמר גביע הטוטו: הפועל קטמון ירושלים - הפועל מרמורק
Guy Lerer גיא לרר
Daphna Goldschmidt
Barak Ben Yaacov
Yotam Karmon
Golan Hermon
יפית וליאור זדה
יעל ושי אהרון
@איתן שירוני
Tal N. Doron
Barak Levi
Harel Shalom
Ariel Hadar
Yarden Abohazira
Awaka Eshete
Amir Ben Shimon
Eden Dahan
@Ailliam Agada
Saar Benbenishty
Eden Shrem
@Tamir Adi
@Jake Rozhansky
@Goni Naor
Omer Agvadish
אביחי וודג'ה
@אבי מלכה
יוגב לרמן
@אלעד סיבוני
@אמיר אבקסיס
@דיוויד ברמן
@רז רחמים
@דניאל בוסי
צילום הקבוצה: מנהלת הליגות בכדורגל

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 1,383. הגיבו: 81. שיתפו: 50.
{% trans 'Tags' %}:

הי זאת שלי, אני מבקשת סליחה ממי שפגעתי בו או בה.

מבקשת סליחה מאלה שלא הצלחתי לעזור להם. בעיקר מאלה שבחרתי, בגלל ההכרח לתעדף – לעזור יותר לאחרים ופחות להם.

מבקשת סליחה מאלה שאכזבתי אותם.

אשתדל יותר בשנה החדשה.

צום קל ומועיל לצמים, שנה טובה וגמר חתימה טובה.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 444. הגיבו: 64. שיתפו: 31.
{% trans 'Tags' %}:

הי זאת שלי. "אני חושדת בך, שרת המשפטים איילת שקד, שנאום השטנה וההסתה שלך נגד בית המשפט העליון לא נועד רק להפחיד את שופטי בית המשפט העליון ולאנוס אותם לקבל החלטות שיפיסו את דעתך, דעתה של פוליטיקאית אחת;
אני חושדת בך בהרבה יותר מזה: בכך שאת טומנת במודע את הזרעים שנועדו להכשיר את הקרקע להדחתם של שופטי בית המשפט העליון ולהדחתה של נשיאת בית המשפט העליון."

הנה עוד כמה קטעים מהנאום שלי היום במליאה, שכינסנו לדיון מיוחד על המתקפה של שקד נגד בית המשפט העליון. בסרטון כאן – הנאום המלא.

"אני חושדת שזה מחושב היטב וטמון בכל משפט ומשפט מנאום ההסתה שנשאת נגד בית המשפט... ועל מה? על מה? על זה שהעליון העז שלא לדחות על הסף את העתירות נגד חוק הלאום! עוד לא אמר את דברו, עוד לא ישב לדון, עוד לא נקבע הרכב, עוד לא ניתנה ההחלטה, והוא כבר עומד בעצמו למשפט ולאיומים.

'צעד מסוכן' את קוראת לזה, שרת המשפטים, לא פחות. מסוכן. על זה שלא דחו על הסף את העתירות נגד חוק הלאום. מה עושים למי שמסכן אותך? עולים עליו עם D9, כן.

אולי, גברתי שרת המשפטים, תחסכי זמן ומאמץ; תני לבית המשפט העליון רשימה מפורטת במה מותר להם לדון ומה לא ומה ההחלטות שאת מוכנה שיתקבלו ומה לא תסבלי בשום פנים ואופן?

על הפרדת רשויות שמעת? על עצמאות בית המשפט ומוסדות שלטון החוק שמעת? על כך שהדמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב אלא גם – ואולי בעיקר – נבחנת בשמירה על זכויות המיעוט שמעת?
ומה אם מחר תחוקקו חוק-יסוד, אני יודעת, שאומר שלנשים אין זכות קניין, למשל? או שלג'ינג'ים אסור להיכנס לבתי כנסת? או שליהודים שעלו מאתיופיה אסור בכלל לגעת במזון וביין מחוץ לבית שלהם? או אולי תשללו מערביי ישראל את זכות ההצבעה?

גם אז יהיה אסור לבית המשפט העליון להתערב? אני רוצה לדעת. בשום תנאי?

ועוד ציטוט שלך: 'בכך יסיים העם את תפקידו במה שהיה עד כה שיטתנו הדמוקרטית. מעתה ייקבעו הנורמות שלא באמצעות העם'.

במאמר מוסגר אציין שהיומרה הפומפוזית הזאת לייצג את רצונו של העם בחוק הלאום גם היא ממש מופרכת.

ממש שאלתם את פי העם, מה זאת אומרת! כל אזרח בישראל קם בבוקר במשך שנים ואמר: אני חייב חוק לאום כאן ועכשיו, כי חיי אינם חיים בלי חוק הלאום... ובאותו שבוע שהחוק הזה חוקק, העם גם ממש רצה שיחוקק חוק שפוטר את ראש הממשלה מתשלום מיסים על הבריכה הפרטית במעון הפרטי שלו. מה זה רצון העם! ממש!

זה לא שאתם רוכבים על גלי הסתה וגזענות של איזה המון. חס וחלילה. זה לא שאתם קשובים לרצונו של העם.
זה שאתם, אתם אלה שמייצרים את גלי ההסתה האלה.
אתם לא רוכבים על גבו של נמר, אתם הנמר.
העם הרבה יותר מתון מכם, הרבה יותר סובלני מכם, הרבה יותר מקבל את האחר, הרבה יותר בוטח במוסדות המדינה. אגב, בכל משאל העם בוטח בבית המשפט העליון הרבה יותר, לצערי, מאשר הוא בוטח בנו, הפוליטיקאים.

רקחתם איזה חוק עלוב, הזוי, מיותר, מסית, פוגעני, גזעני, שמבאיש את שמה של ישראל בעמים. עשיתם את זה בצורה מכוערת, בניגוד אפילו לרצונם של רבים שהרימו את ידם עבורו, בעל כרחם.

ועכשיו זה כבר הפך לדיבר מעשרת הדיברות; לציווי אלוקי; למשהו שאם יעז בית המשפט העליון לדון בו בכלל, זה יהיה 'הקרבת הערכים הדמוקרטיים עצמם' – וגם זה ציטוט.

ועוד דברי בלע כהנה וכהנה:
'שומט את הבסיס של ההליך הדמוקרטי'; 'אם בג"ץ ידון בחוק הזה זאת תהיה רעידת אדמה' את אומרת שרת המשפטים, 'לא רק משפטית אלא גם פוליטית. זוהי רעידת אדמה משטרית'.

וכל זה ממש בצמוד, באופן מקרי ביותר, להדחתו של מפכ"ל המשטרה, שהעז שלא לבלום את החקירה נגד ראש הממשלה.

כן, שמעתי את הנימוקים הפרוצדורליים להדחה: 'זה לא הוא שחוקר'; 'כהונתו ממילא הייתה לשלוש שנים'. הצחקתם אותי.

ביזיתם אותו, רמסתם אותו, עשיתם לו דה-לגיטימציה, הסתתם נגדו, עשיתם כאן ישיבה מיוחדת בכנסת שבה התחריתם אחד בשני מי ישפיל ויבזה אותו יותר. אתם, במו ידיכם – במאמץ משותף, ציני, מחושב, מנוול – הפכתם אותו לפרסונה נון גרטה, עד ששום שר מהליכוד כבר לא היה יכול בכלל להאריך לו כהונה בלי להיסקל בעצמו.

זו פרקטיקה קבועה, זדונית. היא נגד כל גוף אפשרי: נגד ארגוני החברה האזרחית, נגד כל מוסדות המדינה, נגד נשיא המדינה. עכשיו תורו של בית המשפט העליון.

אני חושדת באמת ובתמים, גברתי שרת המשפטים, שאת, בזדון, בנית נדבך אחרי נדבך את חוסר הלגיטימציה המדומה של בית המשפט העליון שלנו, ואת מסיתה נגדו בקור רוח מחושב.

מחר בבוקר אנחנו נשמע שחצי משופטי בית המשפט העליון מודחים, כי בהצעת חוק דמוקרטית הוחלט שרק מי שהוא מגיל 50 ומטה יכול להמשיך לכהן, למשל; ושמהיום, למשל, בית המשפט העליון כפוף ישירות לשרת המשפטים. זה כבר לא יפתיע אותנו, כי הזרעים האלה, זרעי הפורענות, כבר נטמנו באותו נאום מסוכן שלך.

מה שאת עשית, ומה שעושה נתניהו, ומה שעושה קבוצה קטנה וקיצונית שמכתיבה את הטון לממשלה כולה – כך נראים דמדומים של דמוקרטיה.

זה לא קורה בבת אחת; זה קורה בהדרגה.
אנחנו עוד לא שם. יש לנו מדינה נהדרת, יש לנו עדיין עיתונות חופשית, יש לנו עדיין ארגוני חברה חזקים, אבל בצעדי ענק אנחנו מתקרבים למקום הזה, וזה מה שאתם עושים בקור רוח מחושב.

ובהזדמנות הזאת, לקראת יום כיפור אני רוצה לבקש סליחה מהציבור על כך שטרם הצלחנו להחליף את שלטונכם בשלטון שבאמת סופר את העם, ולא מעלה באש את החזון הציוני הנאצל של מדינה יהודית ודמוקרטית.

שנה טובה. גמר חתימה טובה. תכלה שנה וקללותיה הרבות, לצערי, תחל שנה וברכותיה.


אהבו: 2,641. הגיבו: 558. שיתפו: 885.
{% trans 'Tags' %}:

הי זאת שלי, חצות בסיציליה. בעולם מתוקן השר הממונה ארדן היה מודיע על הארכת כהונתו של המפכ״ל כדי שלא לשבש את החקירה החשובה, הדרמטית והרגישה ביותר במדינה.

בעולם מקולקל ומושחת, שבו הצמרת הפוליטית מבקשת לחסל את המשטרה ואת בתי המשפט או להוריד אותם על ארבע עד שיכשכשו בצייתנות בזנבם, מושלך המפכ״ל לקראת סיום החקירה כדי לרצות את הנחקר מספר אחת.

עכשיו מחליפו יוכל ״ללמוד את החומר״ עד אחרית הימים.

איכשהו, בעולמם המסולף והמשובש זה גם נראה הגיוני. אלוהים (נתניהו) נתן (לאלשיך את המפכלות), אלוהים לקח. יהי שם אלוהים מבורך.

ובעולם שבו השוויון בפני החוק היה למרמס, יש נחקר סדרתי שזוכה לעוד הטבה, אחת מני רבות: לקבוע מי יהיה מופקד על החקירה שלו.

המערכה על שלטון החוק ועל הדמוקרטיה היא כעת החשובה והקריטית מכולן. כי באין תבנית בסיסית של נורמות דמוקרטיות ושל חוק וסדר, פשוט אין היכן ואיך להיאבק על תוכן ומהות.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 3,363. הגיבו: 567. שיתפו: 751.
{% trans 'Tags' %}:

הי זאת שלי, חג שמח חברות וחברים שלי, שתהיה לכולנו שנה טובה, שלווה ונורמלית, ושיהיה טעים ונעים הערב.

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה, והשנה הברכה הזאת מדוייקת במיוחד.

שנה שבה נתנער מנגע הגזענות והלאומנות ההולך וגובר, ונחזור לציונות של שלום, שוויון ודמוקרטיה.

שנה שבה יביסו הנאורות, הקדמה וקבלת האחר בלא הבדל גזע דת ומין, את הרוחות הרעות של השמרנות, השנאה והקנאות.

מאחלת לכולנו, ומתחייבת שאמשיך לעשות כל שביכולתי כדי שזה יקרה - שהענן הכבד הזה יתפוגג וישאיר אחריו אופק בהיר ואופטימי אל שנה חדשה וטובה יותר.

וכמובן, לכם, למשפחותיכם ולכל מי שאתם אוהבים, שנה מתוקה ומאושרת, בריאות, פרנסה טובה, שמחה ואהבה.

*בתגובה הראשונה לפוסט - כל הדרכים להיות אתי בקשר ולבדוק מה אני עושה בשבילכם. שנה טובה!

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 3,744. הגיבו: 272. שיתפו: 71.
{% trans 'Tags' %}:

הי זאת שלי. פרשה נוספת של הטרדה מינית ומעשים מגונים שעשה ח"כ איתן ברושי מהמפלגה שלי, וגם כמה מלים עקרוניות על המאבק המרגש וההיסטורי על זכותן של נשים שלא להיות קורבן לאלימות ולהשפלה.

ברושי היה המג"ד של החיילת מ' כשהטריד אותה מינית על בסיס קבוע ומירר את חייה.
יום אחד נתקלה בו מ׳ ברחוב. זה היה שנים אחרי שהשתחררה מצה"ל. היא כבר היתה אשה בעלת בטחון עצמי, נשואה, אמא, עובדת במקצוע חשוב ותורם.
ובכל זאת קפאה כמשותקת, כמעט התעלפה, וחזרה הביתה כשהיא רועדת, נסערת, הלומה ואחוזת בחילה.

אני פותחת בזה, כמענה לשאלה הבלתי נסבלת "למה היא נזכרה עכשיו". ובכן, מ' לא היתה צריכה להיזכר. פשוט כי היא מעולם לא שכחה. תחושת הגועל והפחד נשארה לתמיד.

על זה נאמר: הרובה לא זוכר, המטרה לא שוכחת.

מ' היא אחת הנשים שפנו אלי לאחרונה וסיפרו על הטרדות קשות ואף יותר מזה שספגו מברושי.

הן החליטו לפנות בגלל המעשה המגונה הפומבי שעשה בח"כ איילת נחמיאס ורבין לעיני עדים ונחשף בynet ע״י מורן אזולאי; בגלל חשיפה נוספת - הראיון שהעניקה מתלוננת אחרת לעקיבא נוביק בערוץ 10, ובו סיפרה על תקיפה מינית שביצע בה במעלית לפני 15 שנים (היא התלוננה בזמן אמת באוזני הבוס שלה); ובגלל המתקפה הפרועה והמכוערת של ח"כ ברושי באמצעות פרקליטו על המתלוננת שהתראיינה.

התגובה שלו הדגימה היטב מדוע רוב הנשים עדיין פוחדות להתלונן. היא כללה את כל הקלישאות האפלות של העולם הישן של הטלת דופי בקורבן ובמניעיו, אבל היא גם גרמה להן לזעום, ולרצות לספר את סיפורן.

היום אביא את סיפורה של מ', אחרי שבדקתי אותו ביסודיות רבה. שוחחתי לא רק אתה אלא עם מי ששרתו עמה בצבא ואימתו את הפרטים, עם מי ששמעו ממנה את המעשה בחלוף השנים, ועם מי שסייעו לי בהצלבת הזמנים, התפקידים, ומקום השרות.

סא"ל ברושי הפך את סמלת מ' ליעד להטרדות מיניות מייד כשהגיע לבסיס. זה הלך והחמיר. תחילה, במלים גסות ובוטות תיאר באזניה את כוונותיו כלפיה. היא סירבה בתקיפות. ושוב סירבה, ושוב, ושוב, ושוב. והוא – אינו מרפה, נועץ מבטים באבריה האינטימיים כל אימת שהיא נכנסת למשרדו בתוקף תפקידה. משרה אווירה מאיימת ולוחצת.
חבריה לגדוד ידעו. תמיד היה מישהו שחיכה קרוב אליה למקרה שהיא לא תצליח להדוף אותו בכוחות עצמה.

אחר כך החל לייצר סיטואציות שאילצו אותה לשהות אתו לבד. כך, באחד החגים, דרש ממנה לסגור אתו את החג בבסיס. היא "חיילת פשוטה", כלשונה, הוא המג"ד, ברור שלא היתה לה ברירה.

הוא דרש ממנה להתלוות אליו לסיור בין נקודות שונות שהיו תחת פיקודו. הוא והיא ברכב, והוא ממטיר עליה הצעות מגונות ומלים גסות. היא פחדה ממנו, אבל תבעה ממנו להפסיק.

באחת הפעמים שבהן ביים וארגן ארועים כדי לכפות עצמו עליה, הצליח לייצר מצב שבו ישן בחדר סמוך לחדר שבו היא ישנה. לא אפרט, אבל אומר שהיו לה כל הסיבות שבעולם להאמין שהיא בטוחה לחלוטין ושלא יעז להתקרב אליה.

היא טעתה. לפנות בוקר התעוררה כשלשונו בפיה והוא מנסה לכפות עצמו עליה. היא הדפה אותו, הוא חשש שישמעו והרפה.

האיום וההטרדות היו יומיומיים. היא היתה כלואה בתוך יחסים הירארכיים מטילי אימה, ובתקופה אפלה, לא מאוד רחוקה, שבה תלונה לא היתה אופציה בכלל.
היא סיפרה לקצינת הח"ן בבסיס, אבל לא כתלונה, אלא כשיתוף במצוקה.

ובחזרה לפניות הנוספות שהיו אלי.
עם פניות של מי שראו או שמעו ממישהי שהוטרדה בידי ברושי - לא עשיתי דבר. לא כי זה לא חשוב, אלא למענן: אני מסתייגת מפניות יזומות ופולשניות לנפגעות אם הן לא בוחרות לעשות זאת בעצמן.
סוג נוסף של פניות היה מהנפגעות עצמן, אבל בלי יכולת לחזור אליהן (אם כי היו מפורטות והאמנתי להן).

שלוש פנו אלי מכתובת מזוהה. האחרונה מביניהן פנתה ממש הבוקר, ותהתה, בכאב, איך זה שברושי עוד חבר כנסת, ואיך אני נותנת לזה לקרות.

עם השתיים הראשונות שוחחתי ארוכות, שתיהן נשים נבונות, שקולות, אחראיות ואמינות, שאין להן ולו שמץ של אינטרס זר. רק רצון עז לתיקון.
מ' הציעה שבשלב זה אספר את סיפורה בהשמטת פרטים מזהים. כך עשיתי, אם כי כל פרטי הפרטים שמורים אצלי. כמו כן הורדתי גם תאורים פלסטיים מדי. אין בזה צורך.

חשוב לי להדגיש: אני מאמינה להן גם בלי כל הבדיקות שעשיתי, אבל לטובת העניין מרגישה תמיד צורך להיות מגובה במאה אחוזים.

הכל יחד, כולל מה שכבר פורסם (ועוד יפורסם, בכפוף כמובן להסכמתן, לרצונן ולבחירתן של הנפגעות), מעיד על דפוס רצדיביסטי (חזרתי) של התנהגות, שגם אם במישור הפלילי חלה על חלק ממנה התיישנות – הרי שהיא הופכת את המשך השהיה של ברושי במערכת הפוליטית לבלתי נסבל ולבלתי קביל.

אני רוצה להדגיש: זה לא נושא צהוב, או שולי.
זה בליבת המאבק הצודק ביותר בכל ההיסטוריה האנושית: המאבק לשוויון של מחצית האנושות, נשים.

חלק חיוני ומרכזי במאבק הזה הוא על הזכות הבסיסית לכך שגופן לא ישמש טרף לאלימות מינית, וזכותן לא להיות מושפלות ומאויימות בהטרדות מיניות כעורות ודוחות ובהצעות מגונות. בכלל, ומבעלי שררה בפרט.

במייל הראשון ששלחה לי כתבה מ', בין היתר:
"הארועים האחרונים עוררו בי מחדש את הגועל שחשתי אז. ההבדל הוא שהיום הפחד לא קיים, אך זכרונו של אותו הפחד, חי ונושם. גם חברי הקרובים שהתקשרו מיד, לאחר פרסום הדברים, זועמים על האיש והוא מעורר בהם את אותה תחושה של גועל... אני שמחה, שלפחות הדור של הבת שלי, כבר יודע, שאין לוותר על הצעקה בכיכר העיר במקרים האלו, ואין מניעה לעשות שיימינג למי שמעז לנהוג כך."

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 2,833. הגיבו: 424. שיתפו: 485.
{% trans 'Tags' %}: