מרצ

40,680 ( +0.03% בחודש האחרון, בקירוב)

טוען נתונים נוספים...

מיכל רוזין / מרצ באתר כנסת פתוחה

  מיכל רוזין בפייסבוק

  סטאטוס אחרון נאסף בתאריך: 19 באוקטובר 2018 14:00. מידע אודות העמוד נאסף בתאריך 18 באוקטובר 2018 15:41. זוהי כנראה תקלה, ונשמח מאוד לשמוע על כך!


ירושלמים וירושלמים הקשיבו!

בכל רחבי הארץ - פתק למרצ למועצת העיר זה פתק לעיר חופשית שוויונית ודמוקרטיה. והיום, באתי לדוכן של מרצ ירושלים.

בירושלים אין תחליף למרצ במועצת העיר - הרשימה הליברלית היחידה שתומכת באופן חד משמעי בזכויות נשים, זכויות להט"ב, הפרדת הדת מהמדינה ושדואגת גם לתושבי ותושבות מזרח העיר.

כאן בתמונה עם ראשית הרשימה ד''ר לורה ורטון ומס' 2 אייל לוריא פרדס - ועליהם כולכם.ן יכולים לסמוך

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 76. הגיבו: 14. שיתפו: 5.
{% trans 'Tags' %}:

הממשלה הפילה היום פעם נוספת את הצעת החוק שלי לביטול ההנצחה של רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל. הצעת חוק שמבקשת לא להנציח אדם, שבין היתר יש נגדו האשמות על עבירות מין ואלימות.

זה לא רק עניין של ימין ושמאל – זו צריכה להיות החלטה ערכית משותפת לכל חברי וחברות הכנסת. לשים בצד את חילוקי הדעות על שלל הנושאים שעל סדר היום, כדי להוביל אמירה חוצת מפלגות וחד-משמעית כנגד אלימות מגדרית ומינית.

אבל הממשלה מחמיצה כל הזדמנות לדאוג לבטחונן של הנשים. את שתי הנשים שנרצחו השבוע על ידי בני זוגן, שהעלו את מניין קורבנות הטרור המגדרי בשנת 2018 בלבד ל-20, נתניהו "שכח" להזכיר בנאומו בפתיחת מושב הכנסת ביום שני האחרון. כמו "ששכח" לגנות את מעלליהם של יועציו נתן אשל ודיויד קיז, ולהציע לנפגעות את תמיכתו ומחויבותו הבלתי מתפשרת לאפס סובלנות לאלימות מינית.

כנראה שגם הטרור המגדרי מצטרף לשורה ארוכה מדי של נושאים ש״משעממים" אותו.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 448. הגיבו: 122. שיתפו: 66.
{% trans 'Tags' %}:

מכירים את זה שמי שצריך לתת לכם פתרון לא באמת מעוניין לשמוע אתכם?

תושב עוטף עזה: "השדה שלי נשרף עקב המצב הביטחוני"
ביבי: "אתה לא מעניין אותי".

אמא לילד אוטיסט: "לא מקבלים את הילד שלי לבית הספר"
ביבי בתגובה: "את לא מעניינת".

זוג לסביות: "רוצות שיכירו בשתינו כאמהות".
ביבי בתגובה: "אתן משעממות אותנו".

ראש ממשלה שמשתעמם מהציבור שאותו הוא אמור לשרת – צריך ללכת הביתה.

קרדיט תמונה: פלאש 90

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 659. הגיבו: 70. שיתפו: 127.
{% trans 'Tags' %}:

מתחילות מושב חורף, ובכל הכח. הגיע הזמן להגיד שלום לקואליציה הזאת, הגיע הזמן להחליף ממשלה, הגיע הזמן לעשות כאן שינוי


אהבו: 77. הגיבו: 30. שיתפו: 8.
{% trans 'Tags' %}:

לפעמים זה נראה ששרת התרבות, מירי רגב, מאמינה שעיקר תפקידה הוא לפגוע בתרבות, בזמן שקודמיה בתפקיד האמינו שתפקידם לקדם אותה. הפעם זה חוק הנאמנות, שכשמו אומר שפרויקטים תרבותיים שנתמכים ע"י המדינה המעלים תוכן אשר נראה שאינו נאמן לה או לכאורה חותר תחתיה, יוסר המימון של המדינה מאותו מוסד. נשמע לכם מוכר? זה רק בגלל שנודף ריח מר של מקרטיזם ופשיזם מעוד הצעת חוק של הממשלה הזו.

חוק הזוי שנהגה במוחותיהם של אנשים שמעוניינים שרק למי שחושב כמוהם תהיה זכות ביטוי, שמעדיפים לדבר גבוהה על שוויון בתרבות אך מקדמים השתקה בפועל.

הפוליטיקאים האלו אולי לא ישארו לתמיד, אבל התרבות הישראלית תיפגע אנושות. בואו נדמיין לרגע את ישראל בלי אומנות בועטת וביקורתית. אומנות שפוחדת להגיד, לבדוק גבולות, לחדש ולגרום לנו להרגיש. זה מקום מסוכן, שאף אחד מאתנו לא היה רוצה לחיות בו.

ואז, כאילו שלחוק כזה יש טעם, מצטרף ותומך בו לא אחר מהשר כחלון, שלא ברור מה דחוף לו להביע תמיכה בחוק פופוליסטי ומזיק. חוק שהיועץ המשפטי במשרדו עצר הבוקר את אישורו בועדת השרים לחקיקה. בואו לא נטעה זוהי התנהגות של טרום בחירות, ששרים וח"כים מנסים ללקט עוד ועוד קולות בציבור.

בחירות אמרנו? באמת הגיע הזמן שהקואליציה הזאת תלך הביתה

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 382. הגיבו: 109. שיתפו: 55.
{% trans 'Tags' %}:

נחשו מה הנושא הכל כך דחוף שמביא את שרי הממשלה להתכנס מחר ולהסכים לקיצוצים במשרדיהם? לא משבר הדיור, חוסר המיטות בבתי החולים או קצבת הנכות. מה שמביא את כל השרים לשים את אזרחי ישראל בצד – זה הרצון להקים 31 יחידות דיור בחברון.

האבסורדים של המשך הכיבוש והגדלת מפעל ההתנחלויות באים לידי ביטוי בצורה מביכה בהחלטת הממשלה שעתידה להתקבל מחר: להסב בסיס צבאי, שנבנה על קרקע שנלקחה מפלסטינים עקב ***צרכי ביטחון***, ל-31 יחידות דיור בלב חברון בעלות כוללת של 21.6 מיליון שקלים שינוכו מתקציבי משרדי הממשלה.

נתחיל באבסורד הראשון: זכות הקניין של הפלסטינים בעיני הממשלה אינה שווה לזכות הקניין של היהודים. פעם נוספת, פינוי פלסטינים מבתיהם לצורך תפיסה ביטחונית והקמת בסיס צבאי, מסתיים בהסבת השטח הצבאי לטובת התנחלויות.
כל פעם שאנחנו עושים זאת – אנחנו פוגעים ביכולת שלנו להגן על הביטחון של מדינתנו ברמה הדיפלומטית. כל טיעון שיושמע לעולם על הצורך בהגנה – יפול על אוזניים ערלות, לא רק מכיוון שצעקנו "זאב" יותר מדי פעמים, אלא שה"זאב" הפך להיות "מעלה שאגה ג'".

האבסורד השני, הוא הקלות בה הממשלה זורקת כספים שאמורים להיות מושקעים לטובת אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל, בייחוד בפריפריה – כדי להגשים איזה חזון משיחי להחזיק את השטחים הכבושים לעד. מתי בפעם האחרונה ממשלת ישראל השקיעה מעל 650,000 שקלים בכל יחידת דיור בדימונה, בעפולה או בראש העין?

וכל זה רק בכדי לתקוע עוד טריז בתהליך השלום, ובבטחונה ועתידה של המדינה.

תמונה: שוברים שתיקה

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 358. הגיבו: 73. שיתפו: 89.
{% trans 'Tags' %}:

הביטו בתמונה, זו לארה אל-קאסם, אזרחית אמריקאית, שמסורבת כניסה לישראל ומוחזקת בנתב"ג כבר 3 ימים בגלל שקראה בעבר לא לאכול חומוס "צבר". כן, זה המצב ההזוי שהגענו אליו בעקבות "חוק החרם" האנטי דמוקרטי שצריך להמחק מדפי ההסטוריה של המדינה.

לארה התקבלה לאוניברסיטה העברית, ואף קיבלה ויזה ממשרד החוץ הישראלי. על פניו, פרוצדורה רגילה לחלוטין. אלא אז בהגעתה לנתב"ג ,היא גילתה שהויזה שברשותה לא תעזור לה כי יש בארץ עוד איזה משרד- המשרד "לנושאים אסטרטגיים" שמו, שרודף אנשים בשל דעותיהם ופעילותם הפוליטית.

מהו פשעה של לארה? פעילותה בעבר בסניף מקומי של ארגון אנטי-כיבוש באיזור מגוריה. גם אם נתעלם מהעובדה הבסיסית שזו זכותה המלאה לחשיבה עצמאית ולעמדותיה הפוליטיות, לארה אפילו לא עונה לתבחיני החוק שקובעים מפורשות כי כדי לאסור כניסת פעילים פוליטיים לישראל עליהם להיות "נושאי תפקידים בכירים או משמעותיים בארגונים". אם לא די בכך, לארה אף הצהירה שהיא אינה פעילה יותר בתנועת החרם, והתחייבה אפילו לא לבקר בשטחים בזמן שהותה בישראל. אבל ממשלת ישראל העדיפה שלא לאפשר לה להתחרט, לסרב לכניסתה לישראל ובעצם כך, באופן אבסורדי ובלתי נתפס, במו ידיה מעודדת אותה להמשיך לפעול למען החרם כאשר תשוב לארה"ב.

אגב, הכתבת נועה לנדאו חשפה בהHaaretz הארץ ש'מקורות המידע' של הממשלה לגירוש ותחקור בנתב"ג הם גוגל ועמותת ימין אמריקאית שנויה במחלוקת. ככה זה שמקארתיזם וחאפריות נפגשים.

פניתי בשאילתה דחופה לגלעד ארדן | Gilad Erdan. חלאס לרדיפה הפוליטית, חייבים להשיב את הדמוקרטיה לישראל, לפני שיהיה מאוחר מדי.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 883. הגיבו: 470. שיתפו: 311.
{% trans 'Tags' %}:

הסיפור של ח׳אן אל אחמאר הוא הסיפור של ישראל תחת הנהגת ממשלת הימין המתנחלי - זהו סיפור על אטימות, התעמרות, השפלה, שנאה וגזענות.

ביקרתי היום בכפר את התושבים שיפונו ממקום מושבם מזה כמעט 70 שנה. פינוי שיעשה על ידי ממשלה שאותה הם לא בחרו, כוחות ביטחון שאינם שלהם ועל פי חוקים של מדינה שהם אינם אזרחיה.

ראיתי את הייאוש והכאב בעיניים העייפות שלהם. ראיתי את בית הספר שבנוי מצמיגים ובוץ, את הילדים מתרוצצים, ספק מבינים את המציאות שתכף לא יהיה להם בית. צריך לראות את המקום כדי להבין את גודל האטימות.

כל זאת כדי שההתנחלות היהודית הסמוכה, אלה שגרים בבתים פרטיים עם גגות רעפים אדומים, יוכלו להתרחב עוד, גם אם זה על חשבון פגיעה במאות בני אדם. כל זאת כדי לבתר את הגדה המערבית לשניים ולהמשיך לחבל ביכולת שלנו להגיע לפתרון מדיני אמיתי.

אגב, הביוב של אותה התנחלות נשפך היישר לתוך חאן אל אחמאר והצחנה היא עוד תזכורת למי כאן השליט.

אני בטוחה שמקבלי ההחלטות, אלה שמוכנים לרמוס זכויות אדם בשביל לספק את רצון המתנחלים, לא דרכו במקום ולא הסתכלו לאנשים האלה בעיניים. מממשלת הימין כבר הוכיחה מזמן שעל מזבח ההתנחלויות, היא לא תהסס לרמוס את הדמוקרטיה, את המוסר ואת כבוד האדם.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 470. הגיבו: 142. שיתפו: 72.
{% trans 'Tags' %}:

ד"ר כריסטין בלייזי פורד עושה היסטוריה עבורנו הנשים בכל העולם. אתמול, 27 שנה לאחר עדותה האמיצה של פרופ' אניטה היל, ניצבה פורד בפני ועדת המשפט של הסנאט האמריקאי. רוח התקופה שונה, אך אין ספק ששתי הנשים הללו גילו אומץ אישי וציבורי אדיר בקריאה לאפס סובלנות כלפי גברים שמעזים לנצל ולפגוע בנשים.

פורד, הראשונה מתוך שלושת המתלוננות נגד קבאנו, מועמדו של טראמפ לשופט בבית המשפט העליון, העידה שהוא תקף אותה מינית, כששניהם היו תלמידים בתיכון בשנות השמונים. ‏זו הייתה עדות מרגשת ונוגעת ללב, שבה היא הצליחה לתאר במדויק את החוויה, את המורכבות של הפגיעה, את שיתוף חוויותיה עם קרוביה ואת הסיבות שבגינן החליטה להעיד כעת.

"אני נמצאת כאן היום לא משום שאני רוצה להיות כאן. אני מבועתת. אני כאן משום שאני מאמינה שזאת חובתי האזרחית לספר לכם את מה שקרה לי בזמן שברט קבאנו ואני היינו בבית ספר תיכון", אמרה פורד בתחילת דבריה, ועדותה הדהדה על המסכים ברחבי העולם כולו. המאבק הקשה המתנהל בין רפובליקנים לדמוקרטים בסנאט בארה"ב, אולי נראה כעיקרי בראייה נקודתית, אבל הסרת מועמדותו או אי-בחירתו של קבאנו, שאני אכן מקווה שכך יקרה, היא משנית למאבק הגלובלי באלימות המינית נגד נשים.

לפני 27 שנה עדותה של פרופ' היל עשתה שמות בארה"ב, אך הפוגע, קלרנס תומאס, מונה באישור ועדת המשפט לבית המשפט העליון. אין לי ציפיות רבות מטראמפ, שלטעמי צריך היה להסיר את מועמדותו של קבאנו מזמן, אך אין ספק שמדובר במבחן זהות אמתי לאופי הפוליטיקה והמציאות המגדרית האמריקאית ולהתחלת התיקון ההיסטורי, כפי שהשוויון ב-2018 מחייב.

(בתמונה העליונה: ד"ר כריסטין בלייזי פורד אתמול, ובתמונה התחתונה: פרופ' אניטה היל, בשנת 1991)

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 622. הגיבו: 90. שיתפו: 32.
{% trans 'Tags' %}:

במשנה מסכת סוכה כתוב ש"מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו". אז מדוע מדינת ישראל מממנת אירוע במרחב הציבורי שבו יותר מחצי מהאוכלוסייה לא יוכלו לראות את השמחה, רק כי נולדו למגדר הלא נכון?

בואו נעשה קצת סדר בעובדות: תוכנן להתקיים בחג הקרוב אירוע שמחת בית השואבה בגן התקווה שבתל אביב. האירוע הזה שממומן מתקציב המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ובהשתתפות עיריית תל-אביב, כולל השתתפות של רבנים ויתקיימו בו הופעות שירה של זמרים גברים בלבד. דבר זה מנוגד הן להנחיות של המשנה להיועמ"ש דינה זילבר והן להנחיות של עיריית תל אביב.

המקרה הזה הוא דוגמא אחת בשרשרת של אירועים שיוצרים תהליך של הקצנה דתית, שאינו קשור רק ליחסי דת ומדינה, אלא לשמרנות קיצונית שמטרתה להוציא את הנשים מהמרחב הציבורי ולהחזירן הביתה. בפועל, זהו ניסיון להדרת נשים על ידי יישום הדין הדתי במרחב הציבורי ובמימון הציבורי.

מקרה זה, בייחוד על רקע המגמה השמרנית שאנו רואים, מצביע יותר מכל שקידום אקטיבי של השוויון המגדרי אינו נמצא כלל וכלל במסגרת המדיניות שהממשלה הנוכחית מקדמת. במקום לקדם חקיקה מתקדמת שעוסקת בשילוב מיטבי של נשים בשוק העבודה, חיזוק הורות משותפת בין בני זוג, הבטחת ייצוג הולם לנשים בממשלה, בכנסת ובמוסדות השלטון – הממשלה הפילה את הצעת החוק שלי למנוע אירועים בהפרדה מגדרית וגורמת לנו להיאבק כדי שהזכות לשוויון מגדרי לא תישלל.

אסור לנו להתבלבל – ממש לא מדובר בדרישה לפלורליזם ולרב תרבותיות. אנו ניאבק למען פלורליזם לכולם ולכולן – ואכן חשוב שלא להתערב בתוך קהילה ולקבוע כיצד הם ימלאו את המצוות שבהם הם מאמינים ומאמינות. אך השאלה כאן היא לא התערבות מדינתית בשאלת ההפרדה בין עזרת נשים וגברים בבית הכנסת. השאלה היא האם אנחנו נרשה להגביל את הנשים במרחב הציבורי, בשם הדין הדתי. לשאלה זו אנחנו צריכות וצריכים לומר לא ביחד. לא להפרדה באוטובוסים, לא להפרדה במדרכות, לא להעלמת נשים משלטים ולא לאירועים ציבוריים במימון כספי המיסים של כולנו שמדירים במכוון את הנשים.

ומעל לכל זה מצביע על כמה אנחנו צריכים וצריכות שינויי כיוון. כיוון לדרך שבה היעד הוא לא לחזור אחורה אלא להתקדם כמה שיותר – לעבר שוויון מגדרי, לעבר מדינה שוויונית יותר לעבר מרחב ציבורי שלא מגביל אף אחד ואף אחת.

צפו בראיון בנושא בהמטה המרכזי, לינק לראיון המלא בתגובה הראשונה.


אהבו: 202. הגיבו: 46. שיתפו: 29.
{% trans 'Tags' %}: