המחנה הציוני

35,472 ( +0.20% בחודש האחרון)

טוען נתונים נוספים...

מיקי רוזנטל / המחנה הציוני באתר כנסת פתוחה

  מיקי רוזנטל בפייסבוק

  סטאטוס אחרון נאסף בתאריך: 19 ביוני 2018 12:49. מידע אודות העמוד נאסף בתאריך: 20 ביוני 2018 07:05


שרת המשפטים, שמתוקף תפקידה אמונה על חופש המידע, הסתירה מיומנה במכוון פגישות עם ראש לשכת עורכי הדין? – פה חשדתי.

איילת שקד מתפקדת בפועל כלוביסטית המשתלמת ביותר של לשכת עורכי הדין. הדיל המצחין בין השרה ליו"ר הלשכה אפי נווה נראה כך: הוא - תומך במועמדים שלה בוועדה למינוי שופטים. היא- דואגת לשמור על חשבון הבנק של הגילדה שלו. איזה יופי, שניהם מרוויחים, כולנו משלמים.

בכל פעם שהאינטרס הציבורי מתנגש עם האינטרס של עורכי הדין, שקד מתייצבת לימין הגילדה. כך עשתה למשל כאשר איימה להפיל את "חוק לבנת פורן" שקידמתי, חוק שקיצץ את הנתח השמן שגזלו עורכי דין מקצבאות הנכים בתיווך מול הביטוח הלאומי. רגע לפני שהחוק עבר, קפצה שקד ודרשה להחריג מהחוק את עורכי הדין. למה? ככה, כי הם לא מרוצים.

כדי להציל את החוק כולו, לא החרגתי אותם אבל נאלצתי להעלות לעורכי הדין את שכר הטרחה הרבה מעבר למה שמגיע להם. כך, בחסות הדיל עם שרת המשפטים גרפו עורכי הדין מליוני שקלים בשנה על חשבון קצבאות הנכים. זו דוגמה מרתיחה אחת מני רבות.

שקד מצידה, מכחישה שוב ושוב את הדיל המושחת אבל גם השרה המתוחכמת לא חשבה על הכל:

לאחר שהצליב בין יומנה של שקד לזה של יו"ר הלשכה נווה, חשף העיתונאי תומר אביטל כי שקד השחירה ומחקה מיומנה פגישות עם נווה באופן שיטתי. מדובר בפגישות בין שני אנשי ציבור, מידע ציבורי מובהק.

אם אין דיל גברתי השרה, מה יש לך להסתיר? מדוע מחקת מיומנך את הפגישות?

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 616. הגיבו: 104. שיתפו: 272.
{% trans 'Tags' %}:

האמת היא שאני לא אוהב להיכנס לכיס של אף אחד, גם לא לזה של נתניהו – אבל די, חלאס! הגיע הזמן ש'הנתניהוז' יצאו מהכיס שלנו.

המשפחה הזו מתעקשת להמשיך ולהשית על הקופה הציבורית את הוצאותיה הפרטיות. המוטו הוא כזה – אם אין טייקון שישלם – הציבור ישלם.

לאחר שנשלח מטעם ראש הממשלה, העביר היום ח"כ מיקי זוהר חוק שיפטור את נתניהו מתשלום מסים. כל שכיר אחר במשק משלם מס על רכב ליסינג שהוא מקבל ממקום עבודתו כמו גם על הטבות אחרות המגולמות בשכרו. על-פי ההצעה המושחתת של ח״כ זוהר - ראש הממשלה יוצב מעל החוק וייהנה ממבצע אחד+אחד: לא רק שאנחנו נמשיך לממן את כל ההוצאות של המשפחה כולל הריהוט בוילה בקיסריה והמים בבריכה הפרטית, מעכשיו נשלם גם את המס על טובות ההנאה שאנחנו נדרשים להעניק לו.

לא מרקל בגרמניה, לא תרזה מיי בבריטניה ואפילו לא טרמפ בארה"ב מעזים להשתמש בכסף ציבורי להנאות אישיות. אבל משפחת נתניהו, הם אשכרה חושבים שהם משפחת אצולה ומסרבים להוציא את הארנק.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 1,028. הגיבו: 507. שיתפו: 899.
{% trans 'Tags' %}:

תציצו בסרטון הזה, תיעוד של אחת ההפגנות הראשונות שהתקיימו בארץ למען שוויון לקהילה הגאה. 1979, כיכר מלכי ישראל, תל אביב, בהובלת האגודה למען הלהטב בישראל. מדהים ואפילו משעשע לראות את ההפגנה הקטנטנה והמחתרתית הזו אל מול התמונה שנראה היום בתל אביב, במה שצפוי להיות מצעד הגאווה הגדול ביותר שהיה פה עם כ200 אלף משתתפים. כך נראה ניצחון מוחץ במאבק על התודעה הציבורית. זה לא היה קורה בלי חלוצי הקהילה, פורצי הדרך האמיצים להם מצדיע השנה אירוע הגאווה.

מעטים מאוד העזו לצאת מהארון בשנים ההן. מי שנחשף שילם מחיר כבד ונתקל ביחס משפיל, התנכלות ואלימות. בני ובנות הקהילה נחשבו סוטים, והוצגו לרוב בתקשורת באופן מגוחך ומבזה או כתופעה פתולוגית. השתתפתי באותם ימים באחת ההפגנות הנדירות ההן, הגעתי יחד עם חבר אמיץ מהשירות הצבאי, מהבודדים שהעזו לחשוף את נטייתו.

אנחנו כבר לא שם.

המאבק כמובן עוד רחוק מלהסתיים, הממשלה מפגרת אחרי הציבור ומשמרת בצביעותה את ההפליה הממסדית נגד הקהילה הגאה. יש עוד דרך ארוכה מאוד במלחמה בהומופוביה שעדיין פוגעת ברבים כל כך. יחד עם זאת מרגש להביט בגאווה גדולה על מה שהושג. בזכות המאבק הצודק, בזכות ותיקי הקהילה, דעת הקהל פשוט התהפכה. רוב הציבור הישראלי מבין היום טוב יותר. רוב הציבור מקבל ותומך בשוויון זכויות לקהילה הגאה. גיל היציאה מהארון הולך ויורד בכל קשת האוכלוסייה הישראלית. כן סמוטריץ', גם בציבור הדתי. זו לטעמי, בהחלט סיבה לחגוג.

לא נעצור עד לשוויון זכויות מלא.
חג גאווה שמח.


אהבו: 81. הגיבו: 7. שיתפו: 13.
{% trans 'Tags' %}:

מועדון השחיתות מתרחב. "ברכות" למצטרף הטרי, ראש עיריית חדרה, שנעצר היום בחשד לשוחד.

כך אנחנו נראים. כל נקודה במפה שלפניכם היא רשות מקומית שקיים חשד כבד שהיא נגועה בשחיתות. זו מגיפה. הרשויות המקומיות הפכו לחממות שחיתות. בזה אחר זה נופלים ראשי ערים למלכודת שיכרון הכוח: מועלים, מקבלים שוחד וטובות הנאה, דואגים למקורבים ולבעלי הון על חשבון התושבים. העניין הנורא מכל הוא שהתרגלנו, כאילו מדובר בכוח עליון.

חברים, יש מה לעשות!

מספר הצעות חוק שהגשתי מבקשות להצר את כוחם המופרז של ראשי הערים, להגביל את זמן כהונתם, לבזר סמכויות ולקבוע שקיפות מלאה על כל פעילות או החלטה. ממשלת נתניהו לא ממש נלהבת מהרעיון של מיגור השחיתות ולצערי מתנגדת לחקיקה החשובה.

עד שנעביר את החוקים החשובים הללו, עלינו התושבים להיות מעורבים יותר במה שקורה בעיר שלנו, ובמה שעושות הרשויות בכסף שלנו. הבחירות לראשיות המקומיות קרבות. ככל שנהיה מעורבים יותר, הכוח שלנו מול בעלי האינטרס הכלכלי בעיר יגדל. ידע כל מועמד לראשות מקומית – מי שלא יתחייב לעקרונות השקיפות וטוהר המידות, יימצא עצמו מחוץ למירוץ.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 183. הגיבו: 41. שיתפו: 72.
{% trans 'Tags' %}:

בואו לשנות.
להתפקדות: https://bit.ly/2kxxIO6

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 98. הגיבו: 13. שיתפו: 10.
{% trans 'Tags' %}:

כאיש שמאל גאה, אני לא יכול שלא להזכיר לעצמי ולחברי המחנה שלי - אם נאמץ הנרטיב המסוכן של הימין, אפשר להכריז על פשיטת רגל.

ההתבטאויות האחרונות של חבריי, איתן כבל ונחמן שי, שונות מאוד במהותן אבל נובעות לתפיסתי מאותו סימפטום הרסני המכרסם במחנה.

נתחיל במובן מאליו: קולות הקוראים לחישוב מסלול מחדש ובחינה מתמדת של עצמנו מבורכים וראויים. השאלה היא - האם אכן חל שינוי במציאות חיינו או שמא מדובר בייאוש ואופורטוניזם?

כדי לנסות ולהבין מה מביא פוליטיקאי לסטות מעקרונותיו, כדאי לבחון שני מודלים מנוגדים של אנשי ציבור. האחד - מנחם בגין. 30 שנה באופוזיציה, הציבור מצביע שוב ושוב נגדו, אך האמונה בצדקת דרכו מביאה אותו בסופו של יום להגה השלטון. השני - יאיר לפיד. הפוליטיקאי הציני שהמציא מחדש את "שיטת השבשבת": בכל יום מוציא את האצבע מהחלון ובודק לאן נושבת הרוח. כמו שהטיב לתאר גרוצ'ו מרקס: "אלה העקרונות שלי; ואם הם לא מוצאים חן בעיניך... טוב, יש לי אחרים".

למרות הדמיון, האמירות של נחמן שי ואיתן כבל שונות. לצערי נחמן אימץ את הנרטיב המסית של הימין לפיו עמדות השמאל אינן לגיטימיות. להיות שמאלן זה "כתם", אמר. האופורטוניזם היאיר לפידי מבצבץ מדבריו של נחמן. רצונו להתמודד לראשות העיר ירושלים מביא אותו להתחנף לקהל היעד ובדרך הכתים מחנה שלם. זהו מעשה שלא יעשה.

הדברים של איתן כבל, לעומת זאת, מעידים בעיקר על יאוש. מאחורי התכנית המדינית שהציג עומדת עמדה מוסרית ופוליטית לקויה: סיפוח גושי ההתנחלויות באופן חד צדדי בעוד האזרחים הערבים שיסופחו לישראל לא יקבלו זכויות שוות לאלו של היהודים - זה אפרטהייד. הלכה למעשה. אפילו בנט, שברך את כבל, לא מעז להציע דבר כזה.

באופן עקרוני גם אני בעד סיפוח גושי ישובים וחילופי שטחים, אבל בהסכם! אחרת לא פתרת שום בעיה, להפך. התכנית של כבל לא בלבד שמותירה את חזון השלום מאחור – היא הכרזת מלחמה בפועל. השלום הוא אינטרס ישראלי ראשון במעלה. אסור ומסוכן להפסיק לשאוף להשיגו. לא, זה לא אומר שאפשר להגשימו מחר. אבל להרים ידיים?!

אני מניח שהייאוש שדוחק בחברי לסטות (ולא "להתפכח" כדברי כבל) מעקרונות מפלגת העבודה נובע מהתפיסה המוטעית שהציבור לא נותן בנו אמון בגלל עמדותינו. חברים, זה פשוט לא נכון. רוב הציבור הישראלי מאמין בדרכנו. רוב הציבור בעד הסדר שלום ופשרה עם הפלסטינים, גם במחיר של ויתור על שטחים. רוב הציבור גם בעד רעיון מדינת הרווחה שאנו בשמאל מייצגים. הבעיה היא לא העמדות ולא האידאולוגיה שלנו, הבעיה היא בניכור שחש הציבור למפלגת העבודה ולמפא"י ההיסטורית, בפוליטיקה של זהויות שנטועה עמוק בציבוריות הישראלית, על זה אפשר וצריך לעבוד אבל זה ממש לא קשור לעמדותינו.

נראה שלעיתים יש צורך להזכיר, מהו שמאל? שמאל זה שלום, שמאל זה זכויות אדם באשר הוא אדם, שמאל זה שיוון , זה זכויות מיעוטים, הומניות ושלטון החוק. שמאל זה לא דבר להתבייש בו, להפך.


אהבו: 320. הגיבו: 75. שיתפו: 43.
{% trans 'Tags' %}:

ח״כ דוד אמסלם הוא איש חרוץ. יו״ר הקואליציה הוא גם מבשרו של עידן חדש. גם בעבר פעלו בכנסת למען מושחתים וכיפפו חוקים כדי לקדם אינטרסים זרים. אמסלם הוא חבר הכנסת הראשון שפועל בגלוי לעידוד השחיתות.

אחרי שנאבק על חוק ההמלצות ואחרי שניסה למנוע בחקיקה את העמדתו לדין של נתניהו - דודי אמסלם מציע שהמדינה לא תוכל לערער על פסקי-דין בעבירות שהעונש בגינן הוא עד עשר שנות מאסר (ללא ההתחכמות – עבירות שוחד של נבחרי ציבור. ראש הממשלה למשל).

באמת אמסלם? אתה באמת מאמין שבשביל זה נבחרת לכנסת? להיאבק בשלטון החוק ולחלץ את ראש הממשלה ממעשיו המושחתים? אני יודע שזה נראה רחוק, אבל סוף עידן נתניהו מעבר לפינה. ביום שאחרי, ח"כ אמסלם, בעידן שנתחיל לאסוף את השברים, תיזכר כמי שעיקר עשייתו הציבורית הייתה לעודד בגלוי מעשי שחיתות ושוחד. אתה תקלה בהיסטוריה של החקיקה הישראלית, דודי אמסלם. הכתם הזה לא יימחה. הוא רשום על שמך ומתנוסס על מצחך.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 1,305. הגיבו: 502. שיתפו: 847.
{% trans 'Tags' %}:

החמאס אחראי למצב. חמאס גם עושה שימוש מחריד בחיי אזרחים מוסתים ושולח אותם לסכן את חייהם על הגדרות. מספר ההרוגים הגדל והתמונות הקשות מהרצועה הוא המטרה עבור החמאס. זה הישג פוליטי והסברתי עבורו. וכן, החמאס משתמש בילדים כמגן אנושי ובחסותם מנסה לפגע בנו.

אז מה? כיצד בחסות הטיעונים הצודקים הללו מבקש הימין לסתור את העובדה הבסיסית שמדובר בבעיה שלנו, בעיה ישראלית? מדוע העובדה שחמאס מנווולים מפחיתה מתחושת האמפתיה המתבקשת לחיי אדם בצד השני של הגדר? מדוע אחריות החמאס ממעיטה כהוא זה מהאחריות שלנו למצב ההומניטרי בעזה? מצב שהתפתח *גם* כתוצאה ממחדל ישראלי, מרצף של טעויות היסטוריות שלנו.

אנו יושבים בבטחה בצד החזק, חוגגים שגרירות בירושלים, ניצחון בארוויזיון ומאשימים את כל העולם בבעיה, אבל לא לוקחים שום אחריות על קידום הפתרון -ופתרון הוא קודם כל אינטרס שלנו. לממשלת ישראל אין שמץ של מדיניות לגבי עזה. לא תכנית לימים אלו ולא לעתיד הנראה לעין. אולי כי שימור המצב הוא אינטרס פוליטי גם של ההנהגה הישראלית. אולי כי גם אותנו, הכי נח להסית, להסביר לנו שאין מה לעשות, שאין לנו אחריות למצור על עזה ולא לעוני המחפיר שם, שנגזר עלינו להמשיך ולחיות על חרבינו. זה שקר. ואם נאמין בו, יגיע היום וזה יתפוצץ לנו בפנים.

תוכנית כוללת לשיקום רצועת עזה בשיתוף מדינות האזור והקהילה הבינלאומית הוא פתרון ישים ואפשרי. זה פתרון שמבטא אינטרס מוסרי מהמעלה הראשונה וגם את האינטרס הביטחוני והכלכלי הישראלי. כל מה שנותר הוא, פשוט לרצות.

צילום: דובר צה"ל

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 207. הגיבו: 33. שיתפו: 30.
{% trans 'Tags' %}:

במרכז המתקפה הפופוליסטית נגד בית המשפט העליון ניצבת הטענה ששופטיו אינם "מייצגים את העם״.

מעבר לאמירה המעוותת, כאילו שדעת הרוב צריכה להוות שיקול בפסיקתו של שופט, ולמרות העובדה שחלק ניכר מהחלטות בג"צ משקפות דווקא עמדות ״ימניות״, הפוליטיקאים הללו אינם מרוצים.

סחטנים פופוליסטים, כמו סמוטריץ', שמפלגתו צריך להזכיר, זכתה ב6.5% בלבד מקולות הציבור, טוענים שעמדתם ורק עמדתם היא שמייצגת את העם.

זו גם תמצית הטקטיקה של נתניהו: מי שלא חושב כמוני הוא שמאלן, השמאל הוא לא חלק מהעם ולכן דעותיו אינן לגיטימיות. זה כמובן טיעון שקרי אבל בעיקר מסוכן מאוד.

להלן העובדות: אותם סחטנים מייצגים אולי 15-20 אחוזים מהעם. רוב הציבור בישראל תומך בבית משפט עצמאי הדואג לזכויות האדם. זו האמת. אל תתנו יד להסתה המתמשכת.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 105. הגיבו: 11. שיתפו: 24.
{% trans 'Tags' %}:

‏ביבי משקר כמעט על בסיס יומי, שגרתי. נכלל את אדלשטיין, שיקר בעניין אוהדי סכנין, רימה בעניין כיסוי ביקורו של ראש ממשלת יפן. לא כל יום שקריו מתגלים, אבל לרוב התקשורת מתייחסת בסלחנות יחסית גם כשהמלך נתפס עירום. יש החושבים שמדובר בערמומיות. יש כאלה שאומרים ככה זה בפוליטיקה. לא נכון. אנחנו ראויים למנהיגים שאומרים לנו את האמת .

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 424. הגיבו: 75. שיתפו: 130.
{% trans 'Tags' %}: