הליכוד

2,284,465 ( +0.16% בחודש האחרון)

טוען נתונים נוספים...

בנימין נתניהו / הליכוד באתר כנסת פתוחה

  בנימין נתניהו בפייסבוק

  סטאטוס אחרון נאסף בתאריך: 20 באפריל 2018 17:47. מידע אודות העמוד נאסף בתאריך: 21 באפריל 2018 07:05


אתם הסוד שלנו. שבת שלום!


אהבו: 14,559. הגיבו: 1,154. שיתפו: 2,114.
{% trans 'Tags' %}:

זה כל כך מרגש. כל כך הרבה דברים קרו מאז, כל כך הרבה דברים בנינו מאז, אבל זה התחיל פה וזה דבר נפלא. שבת שלום!


אהבו: 3,522. הגיבו: 294. שיתפו: 483.
{% trans 'Tags' %}:

ישיבת ממשלה חגיגית בבית העצמאות בתל אביב 🇮🇱🇮🇱🇮🇱


אהבו: 1,283. הגיבו: 55. שיתפו: 122.
{% trans 'Tags' %}:

״ישראל על פי נתניהו: בחלוף 25 שנה מאז ראה אור לראשונה, הספר "מקום תחת השמש" של בנימין נתניהו נדמה כמפתח הטוב ביותר להבנת מצבה של ישראל ב–2018, ולסיבות שבגינן היא הגיעה עד הלום״ - כך כותב היום אנשיל פפר ב״הארץ״:

==

״שני הספרים המשמעותיים ביותר בתולדות התנועה הציונית פורסמו בהפרש של 97 שנים זה מזה. שניהם לא נכתבו בעברית. "מדינת היהודים" של בנימין זאב הרצל, התשובה שלו ל"בעיה היהודית" והתוכנית להקמת מדינה, הופיע בגרמנית ב–1896, חולל את לידתה של התנועה הציונית ופירט לראשונה תוכנית למדינה יהודית ריבונית במולדת ההיסטורית. אבל הרצל מת 44 שנים לפני הקמת המדינה. חזונו הוגשם על ידי אחרים ומדינת ישראל לא בדיוק תואמת את מאחז התרבות האירופית שראה בעיני רוחו.

מבחינת המקום שהוא תופס בהיסטוריה, "מדינת היהודים" אולי עומד מעל "מקום תחת השמש" של בנימין נתניהו, אבל את המפתח להבנת ישראל בשנת 2018, ואת מפת הדרכים אליה, אפשר למצוא רק אצל נתניהו. "מקום תחת השמש" הופיע החודש, לפני 25 שנה, בארצות הברית (תחת הכותרת A Place Among The Nations) ומעולם לא זכה לתשומת הלב שמחברו קיווה לה. אולי, בין היתר, בשל אורכו — 467 עמודים הם הרבה מאוד למניפסט פוליטי שכתוב בסגנון דחוס ומשופע בציטוטים. יכולתו של נתניהו להביע את עצמו בנאומים וראיונות באמצעות סאונד־בייטס קלילים וקליטים, לא באה לידי ביטוי בספרו.

ועדיין, הקריאה בספר היום, לאחר שמחברו נמצא במצטבר כמעט מחצית מהזמן מאז הפרסום בתפקיד ראש הממשלה, מרתקת. מעבר להסבר מפורט ומלא לאידיאולוגיה פוליטית שממנה נתניהו כמעט ולא סטה עד היום, "מקום תחת השמש" מספק גם חזון שהוא במידה רבה הצליח להגשים בישראל של היום.

בעת הפרסום, אפריל 1993, נתניהו היה המנהיג הטרי של הליכוד. עשרה חודשים קודם לכן הפסידה מפלגתו בבחירות 1992, ויצחק רבין ומפלגת העבודה הקימו ממשלה. אבל "מקום תחת השמש" לא נועד מלכתחילה להציג את מרכולתו של מנהיג הימין החדש לציבור הבוחרים בישראל. הספר היה בעיקר סיכום של עשר שנות הסברה ישראלית בארצות הברית — כסגן השגריר בוושינגטון, כשגריר ישראל לאו"ם וכסגן שר החוץ בממשלה בראשות יצחק שמיר.

נתניהו, שמתחילת הקריירה הדיפלומטית שלו היה אורח קבוע על מרקעי הטלוויזיה של הצופים האמריקאים, ביקש לגזור קופון ממעמדו כידוען באמצעות חוזה נאה עם הוצאה יוקרתית, לפני שיצלול אל העבודה האפורה כמנהיג האופוזיציה.

"מקום תחת השמש" הוא שלושה ספרים במחיר של אחד. הוא פותח בהיסטוריה סלקטיבית של החזון הציוני, ממשיך לפולמוס נוקב עם אויבי הציונות ואותם יהודים וישראלים חלשי אופי, שחשים צורך להתנצל על מעשי המדינה או למתוח עליה ביקורת, ומסתיים בתוכנית מדינית סדורה לגבי מקומה של ישראל בהסכם שלום עתידי.

אם היה ספר קצר יותר ונוח יותר למשתמש, הוא היה המדריך האולטימטיבי למסבירן הישראלי. הוא כולל את שלל הטיעונים המשמשים את מגיני המדינה מימין, שהדהדו באלפי פוסטים בפייסבוק ובטוויטר שחיברו אנשים שמעולם לא קראו את הספר.

בבסיס הספר עומדת אמונתו היוקדת של נתניהו לא רק בדבר צדקתן המוחלטת של הציונות וישראל, אלא גם בכך שצריך רק להסביר אותה כראוי. הוא נכתב מתוך שכנוע עצמי עמוק שאין מקום לנרטיב אחר או לעמדה שונה, ואם רק נדע להסביר את צדקתנו ברהיטות (כמוהו, למשל), כל אדם סביר במערב ישתכנע. ואם לא השתכנע — סימן שהוא אנטישמי.

הנרטיב ההיסטורי של נתניהו מתחיל לפני אלפי שנים, בימיה האחרונים של ממלכת יהודה, לפני שהיהודים הלוחמים היו לעם של מלומדים נודדים. גם לאחר חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה היהודים נותרו רוב בארץ, תחת כיבוש רומי וביזנטי, ורק עם הפלישה המוסלמית במאה השביעית הפכו למיעוט.

בהשראת אביו, ההיסטוריון בנציון נתניהו, מומחה לתולדות ספרד בימי הביניים, עורך נתניהו השוואה בין שיבת היהודים לארצם והרקונקיסטה — הכיבוש מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים — מידי המוסלמים. חזרת הנוצרים לגרנדה, אחרי 800 שנים של שלטון מוסלמי, היא בעיניו המודל ההיסטורי לחזרת היהודים לארץ אחרי 1,200 שנים של כיבוש מוסלמי. בהקשר ההיסטורי הזה יש לראות את הסכסוך עם הפלסטינים.

בספרו של נתניהו, הסכסוך הישראלי־הפלסטיני הוא תמיד חלק בלתי נפרד ממלחמת הציוויליזציות בת 1,500 השנים בין המערב לאיסלאם, על השליטה באירופה ובמזרח התיכון. המסר הזה עובר כחוט השני בכל נאום של נתניהו בפני קהל בינלאומי, וגם בנאומיו בישראל, כולל ביום הזיכרון וביום העצמאות השנה: אין באמת סכסוך ישראלי־פלסטיני, אלא רק זירה אחת של מלחמה מתמדת שבה ישראל היא מאחז קדמי של ערכי המערב. משימת חייו של נתניהו היא לשכנע בכך את העולם.

כדי לשרת את הנרטיב ההיסטורי הזה, מכביר נתניהו תיאורים על עליבותו של המחוז הזניח של האימפריה העותמאנית שהיה, לדבריו, כמעט שומם עד בואם של ראשוני החלוצים הציונים. הוא נאחז באמירה על "ארץ ללא עם, לעם ללא ארץ", שטבעו נוצרים פילושמים לפני יותר מ–170 שנה ומתעקש שמרבית המוסלמים שחיו בארץ עם בוא החלוצים היו נוודים או אריסים שהגיעו אליה זמן לא רב לפני החלוצים.

לדבריו, הסכסוך הומצא כאן רק בתחילת שנות ה–20 של המאה הקודמת, עם הפצת האידיאולוגיה הפאן־ערבית ובעידודם של גורמים אירופיים פרו־ערביים ואנטישמיים (כמו מרבית אנשי משרד המושבות של האימפריה הבריטית). בעקבותיהם באים כל אחד בתורו, דיפלומטים אמריקאים, קומוניסטים סובייטים, גרמנים נאצים וכמובן התקשורת השמאלנית הבינלאומית; ומה שמאחד אותם הוא שיתוף הפעולה עם הרצחנות הערבית והרצון להשמיד את הנוכחות היהודית.

הפאן־ערביות אמנם נחלשה לאחר מותו של נשיא מצרים גאמל עבד אל־נאצר, אבל את מקומה תפסו הדיקטטורות הערביות וכמובן האיסלאם הרדיקלי. הקשת הארוכה של ההיסטוריה אליבא דנתניהו, היא קשוחה ולא נגמרת. "תאומי הקיצוניות הערבית — הלאומנות הפאן־ערבית והאיסלאם הפונדמנטליסטי — הם השורשים האמיתיים של הסכסוך במזרח התיכון", כתב.

שלום של הרתעה

לכן לטענת נתניהו, הסכסוך לא באמת קשור לפלסטינים, לגבולות או לפליטים. הוא אפילו לא ממש קשור לישראל. הוא נובע אך ורק מהשנאה התהומית של הערבים והאיסלאם למערב. ישראל היא בעצם הקורבן של השנאה הזאת, והשנאה גם מזינה את הסירוב להכיר בזכות קיומה של המדינה היהודית — סירוב שהוא למעשה המכשול האמיתי היחיד לכינון שלום בין ישראל לשכנותיה.

באחת הפסקאות המרכזיות בספר, שמופיעה בפרקים שכבר שופצו לאחר הסכם אוסלו, נכתב: "בעוד שאין אנו רואים באופק סיכוי ממשי לדמוקרטיזציה באזורנו, אנו עדים בשנים האחרונות להתגברות המגמות ההפוכות, ובעיקר לקיצוניות דתית איסלאמית הכובשת לה מאחזים חדשים באזור מדי שנה". אולם נתניהו הוסיף: "אין פירוש הדבר שבמזרח התיכון, כפי שהוא קיים במציאות, אין השלום עם מדינות ערב אפשרי. המסקנה היא שהשלום שאני מכנה אותו 'שלום של דמוקרטיות' אינו עומד על הפרק. מה שמדינת ישראל יכולה לצפות לו הוא 'שלום של הרתעה' בלבד".

וזהו בסיס מדיניותו של נתניהו גם היום. לכן מיליוני הפלסטינים הם אחריותן הבלעדית של מדינות ערב, שהשתמשו, וממשיכות להשתמש בהם, כדי להיאבק בישראל. הלאומיות הפלסטינית היא מטרה מזויפת שנועדה כל כולה להסיט את תשומת הלב של העולם ממצב זכויות האדם הירוד בעולם המוסלמי. מדוע, שואל נתניהו, הערבים לא מכוננים שלום עם ישראל. הרי שיתוף פעולה בתחומים כמו מדע, רפואה ומים יסייע להם רבות. התשובה היא שסירובם לא מעיד על סולידריות עם הפלסטינים, אלא על רצונם לבצע רצח עם ביהודים. יהודים וישראלים שאינם חושבים כמוהו מתוארים על ידי נתניהו כמי שמחזיקים ב"גישות נאיביות", מאחר שהם חושבים ש"הערבים מתעבים את המלחמה כמותם" ואם רק יסבירו להם כהלכה את כוונות השלום של ישראל יקבלו את פניהם בברכה.

נתפס לא מוכן
עם הופעתו התקבל "מקום תחת השמש" בביקורות חיוביות בדרך כלל בעיתונות האמריקאית. אבל מהר מאוד שקע הספר לתהום של חוסר רלוונטיות. חודשים ספורים לאחר שראה אור נחתמו הסכמי אוסלו הראשונים. נתניהו נתפס לא מוכן. בספרו התעקש שעקב בידודה של ישראל במזרח התיכון, כל מחשבה על נסיגה ישראלית מאזורי חיץ חיוניים אינה מתקבלת על הדעת.

לפלסטינים החיים באזורים אלה, שבקושי היה מוכן להודות בקיומם, הסכים נתניהו להציע לכל היותר אוטונומיה מוגבלת מאוד. המטאור הפוליטי בן ה–44 פתאום נתפס כאיש האתמול הדהוי. הספר שנתפס כמבטא את העתיד של ישראל והאזור היה "מזרח תיכון חדש" — חזונו האוטופי של שמעון פרס. אזהרותיו מבשרות האימה של נתניהו מפני ויתורים נראו מנותקות מהמציאות. הוא לא שינה את הפורמולה, כמובן. במהדורות הבאות של הספר שינה את שמו באנגלית ל"שלום בר קיימא" (A Durable Peace), בניסיון להתאימו, לפחות כלפי חוץ, לרוח הזמן. בהקדמה חדשה תיאר את תהליך אוסלו כ"הסכם שלום המחליש את יכולת ההגנה של מדינת ישראל" ולכן דינו ש"יקרוס במרוצת הזמן".

על הכריכה של מהדורה מאוחרת יותר של הספר בעברית, שהופיעה לאחר הכהונה הראשונה שלו בראשות הממשלה, נכתב: "הספר שחזה את כישלון אוסלו ומתווה את הדרך לביסוס ביטחונה ועתידה של מדינת ישראל". נתניהו אולי נדרש להדגיש מעט יותר את תוכנית השלום שלו, אבל שום דבר בחזונו לא השתנה. "בסופו של דבר", כתב, "ההבדל העיקרי בין תפיסת השמאל לבין התפיסה המובאת כאן הוא זה: השמאל מאמין שהשלום יושג על ידי התגמדותה של ישראל וכניעתה למרבית תכתיבי הערבים, ואילו אנו מאמינים שהשלום יושג רק על ידי התחזקותה של ישראל בקווי ההנהגה הנוכחיים ועמידה איתנה על זכויותיה. בעוד השמאל רוצה מדינה ולא אוטונומיה, אנו רוצים אוטונומיה ולא מדינה". לדבריו, ההבדל נובע משוני ערכי יסודי בין שני המחנות. "אנו מאמינים בהרחבת ההתיישבות היהודית ולא הערבית, בהגברת העלייה היהודית ולא בקידום 'זכות השיבה' הפלסטינית, בחיזוקו של צה"ל ולא בהסתמכות על צבא מחבלים שיגן עלינו", הסביר. "את החלופה שלנו ניתן למצות במלים: חיזוק הציונות. מאז ומתמיד היו התחזקותה והתבססותה של הציונות, כלומר של מדינת ישראל, המפתח האמיתי לשלום עם העולם הערבי. רק ישראל חזקה מסוגלת לקדם הסדרי שלום של ממש עם הערבים".

חזון נתניהו נותר כפי שהיה, לכל אורך חייו הבוגרים. העולם אומר לישראל כבר 50 שנה שהכיבוש והשליטה הצבאית בחייהם של מיליוני פלסטינים אינם בני קיימא ושהזמן פועל לרעתה של ישראל. נתניהו מתעקש שההפך הוא הנכון — ככל שישראל תעמוד בסירובה לוותר, הזמן יעבוד לטובתה: "אני משוכנע שבסופו של דבר, 'עקשנות' כזו תשתלם". כראש ממשלה, כל מדיניותו היתה מכוונת לכך. גם הנסיגה הטקטית לכאורה שביצע בראשית ימיו של ממשל אובמה, כשקיבל בנאום בר אילן את פתרון שתי המדינות, משתלבת במגמה זאת. קריאה מחודשת בנאום ההוא מבהירה שנתניהו העמיד תנאים שיאפשרו להתעקש ולהיצמד לחזונו.

כיום, תחת ממשל טראמפ, נתניהו אפילו לא צריך להעמיד פנים והוא עבר להשתמש במושג האמורפי "מדינה מינוס", אותה אוטונומיה מוגבלת מאוד שבספרו. רבע מאה עברה מאז הופעת המהדורה הראשונה של "מקום תחת השמש" והספר עדיין עומד בבסיס מדיניותו של נתניהו. לדברי עוזריו, לא פעם הספר גם משמש לו מקור השראה לכתיבת נאומים. הוא ממשיך להתעקש שהסוגיה הפלסטינית אינה יותר מהסחת דעת מהבעיות ומהאיומים האמיתיים במזרח התיכון.

את שיפור יחסיה של ישראל עם מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ האחרות (מלבד האויבת הגדולה איראן, כמובן), הוא רואה כהוכחה לצדקת תפיסתו. הנה העולם ואפילו הערבים כבר התעייפו מהפלסטינים, שמעמדם בסדר היום הבינלאומי לא היה כה נמוך כבר עשרות שנים. "שוב אין היהודים חסרי־אונים, ויש ביכולתם להילחם על עניינם ולגייס אחרים למענו. עובדה בלתי־מעורערת היא שמאז קום המדינה שבו היהודים לשלוט בגורלם. נכון, יכולת זו לא הגיעה עדיין לידי מיצוי שלם, ולעם היהודי דרוש עדיין זמן נוסף כדי להיפטר מהרגלי החשיבה וההתנהגות שדבקו בו בגלות. אבל חובתנו היא להחיש תהליכים אלה".

זה מה שנתניהו הבטיח לפני 25 שנה וזה בדיוק מה שעשה מאז כראש ממשלה. בין אם נאהב זאת או לא, וגם אם אנחנו משוכנעים שבטווח הארוך המצב הנוכחי אינו בר קיימא, חזונו של נתניהו מתגשם לנגד עינינו״.

(צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ)

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 4,260. הגיבו: 186. שיתפו: 370.
{% trans 'Tags' %}:

אני מצדיע לך, מרים פרץ. עם ישראל אוהב אותך.

(צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ)

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 7,764. הגיבו: 257. שיתפו: 420.
{% trans 'Tags' %}:

אין על המדינה שלנו!
🇮🇱🇮🇱🇮🇱
(צילום: חיים צח ועמוס בן גרשום, לע״מ)

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 4,694. הגיבו: 223. שיתפו: 279.
{% trans 'Tags' %}:

אין תענוג גדול יותר מאשר לחגוג את יום העצמאות איתכם, אזרחי ישראל. תודה על קבלת הפנים החמה שלכם. איזה כיף! 🇮🇱🇮🇱🇮🇱


אהבו: 13,945. הגיבו: 978. שיתפו: 1,520.
{% trans 'Tags' %}:

ברכות חמות לחתן התנ״ך עזריאל שילת מחצור הגלילית! התנ״ך הוא סלע קיומנו וממנו אנו שואבים את האמונה והעוצמה בצדקת דרכנו.

(צילום: חיים צח, לע״מ)

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 3,096. הגיבו: 115. שיתפו: 183.
{% trans 'Tags' %}:

רעייתי שרה ואני, ובנינו יאיר ואבנר, מבכים את פטירתו של לאון אדרי ז״ל. ליאון היה חבר וכבן משפחה לנו. הוא ואחיו משה, יבדל לחיים ארוכים, הובילו את תעשיית הקולנוע הישראלי להצלחות גדולות. הם פיתחו את תרבות הפנאי בארץ ובעולם, שימחו אנשים רבים ונתנו תעסוקה לישראלים רבים.

לאון ואחיו משה החלו את דרכם לפני שנים רבות בבית קולנוע צנוע בדימונה והגיעו להישגים חובקי עולם, מעין גרסה ישראלית של סינמה פרדיסו. לאון אהב את משפחתו, עמו וארצו - ציוני בכל רמ״ח איבריו. הוא יחסר לנו מאוד.

אנו שולחים תנחומים מעומק ליבנו לרעייתו סולאנז׳, לילדיו אבי, אייל, לירון ושגית, לאחיו משה ורעייתו פנינה ולכל בני משפחת אדרי.


אהבו: 1,176. הגיבו: 64. שיתפו: 56.
{% trans 'Tags' %}:

🇮🇱🇮🇱🇮🇱


אהבו: 5,155. הגיבו: 135. שיתפו: 402.
{% trans 'Tags' %}: