המחנה הציוני

14,463 ( +0.02% בחודש האחרון)

טוען נתונים נוספים...

מנואל טרכטנברג / המחנה הציוני באתר כנסת פתוחה

  מנואל טרכטנברג בפייסבוק

  סטאטוס אחרון נאסף בתאריך: 16 בנובמבר 2017 10:26. מידע אודות העמוד נאסף בתאריך: 18 בנובמבר 2017 07:05


כמה דירות ריקות עומדות בישראל? אף אחד לא יודע.
איך אפשר להחזיר אותן לשוק? לאף אחד כנראה לא אכפת.

קפצתי לכנסת השבוע לדיון מיוחד על דירות-הרפאים בועדת ביקורת המדינה בכנסת, לבקשתה של שלי יחימוביץ.

לצערי, גילינו בדיון כי מאז דו"ח הועדה לשינוי חברתי-כלכלי ב 2011, כמעט ולא נעשה דבר. לא נאסף מידע בצורה מסודרת ולא נבנתה תכנית להחזרת הדירות לשוק. אמנם, ניסו להטיל ארנונה כפולה על דירות רפאים, אבל הגיעו רק ל3,000 דירות.

נציגי הלמ"ס הציגו אמדן בועדה, שלפיו יש כ-158,000 דירות לא מאוכלסות בישראל. לפי הערכה גסה שערכנו בדיון - 53,000 הן 'דירות רפאים' (כל השאר אלו דירות בשיפוץ או לפני אכלוס)
הנתונים בלבלו אפילו את התקשורת, ובוודאי לא היו מספיק מדוייקים כדי לשנות מדיניות.
40 אלף או 50 אלף או 80 - כל כמות היא אדירה ויכולה להשפיע על כלל שוק הדיור!

דירות הרפאים הן דוגמא קלאסית לכשל הדיור בישראל - זה פוגע בכלל הציבור, אבל משתלם למאיון העליון ולתושבי חוץ כאפיק השקעה, ומשתלם גם לעיריות - שמרוויחות ארנונה נוחה, בלי ההוצאה על השירותים ל'תושבי-הרפאים'.

למשל, שמענו בוועדה איך עיריית ירושלים, שמתאמצת לפתור את הבעיה ועורכת עבודה שיטתית למיפוי 7,000 דירות-רפאים בשטחה, מצליחה לגבות ארנונה כפולה רק מכ-1,300 בעלי-דירות - זה בקושי משתלם לה, בכלים המועטים העומדים לרשותה.

לא מספיק 'להעניש' את בעלי הדירות במיסים גבוהים יותר, אלא צריך ליצור תמריצים חיוביים לעיריות למפות את הדירות הללו, לאסוף נתונים בצורה שיטתית, ואז וללחוץ עליהם לאכלס אותן. צריך מגוון כלים, מול מגוון בעלי הדירות השונים. ואז אולי נראה שינוי.

ושוב, לצערנו כדבר שבשגרה - חסרה ראייה כוללת ולקיחת אחריות אמיתית של המדינה בשוק הדיור. אני מקווה שהנענו את הגלגלים לקראת תחילתו של שינוי בעניין.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 58. הגיבו: 11. שיתפו: 9.
{% trans 'Tags' %}:

משבר הדיור הוא מחדל שייחקק בהיסטוריה של מדינתנו.
מדוע, ומה צריך לעשות כדי שהוא ייפתר בשנים הקרובות?

טור שפרסמתי ב Calcalist כלכליסט מתחיל לשרטט את הפתרונות.


אהבו: 133. הגיבו: 24. שיתפו: 26.
{% trans 'Tags' %}:

השבת לא זקוקה להכרעות בית המשפט, אלא להסכמה לאומית רחבה.

אני מעריך מאד את הכרעת בית המשפט היום, אך כאשר ניגשים להכרעת דין יש מנצחים ויש מפסידים.
בעניין השבת, איננו יכולים להרשות זאת לעצמנו, שהיא תמשיך להוות סלע מחלוקת. השבת צריכה להוות את הבסיס להסכמה חברתית רחבה, ולכן יש להגיע לפשרות אמיתיות, שבהן כל אחד יוותר מעט, וכולנו נצא מנצחים.

לכן, על ועדת שרים לחקיקה לקדם את חוק השבת שהובלתי, אותה ניסחנו ברביעייה מהקואליציה והאופוזיציה - עם הח"כים זוהר, עזריה ושטרן.
הצעת החוק שלנו לא עוסקת רק בהיבט צר כזה או אחר, אלא מביאה מתווה להסכמה לאומית, גם עם החרדים ביותר, גם עם החילונים ביותר.

עסקת החבילה שהובלנו מצמצמת את המסחר אבל מאפשרת תחבורה ציבורית ומקצרת את שבוע העבודה.

לכל הפחות, הצעת חוק השבת היא הדרך להתחיל את הדיאלוג, את הדיון על הפשרה ההיסטורית בוועדות הכנסת.
.
חוק השבת הוא הדרך הנכונה להפסיק לריב על השבת, להפסיק את ההתבצרות מאחורי סטטוס-קוו מיושן שלמעשה נעלם כבר מזמן.
.
זאת העת לשבת ישראלית אמיתית.

שותפיי ח״כ מיקי זוהר Micki Zohar רחל עזריה ו אלעזר שטרן Elazar stern - יישר כוח, ומלוא ההצלחה!
.
.
צילום הפגנת תחבורה בשבת: אייל יסקי-וייס.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 29. הגיבו: 7. שיתפו: 2.
{% trans 'Tags' %}:

בהצלחה לעשרות מוסדות אקדמיים, לאלפי מרצות ומרצים ומאות-אלפי סטודנטים וסטודנטיות, המתחילים היום את שנת הלימודים האקדמית.

יש לנו אקדמיה מצליחה ,אך אתגרים רבים עומדים בפניה, ויש לפעול כדי שלא נפספס בטעות את הרכבת...

היום ב ידיעות אחרונות Yedioth Ahronoth - פרסמתי את דעתי על אתגרי המערכת האקדמית לשנים הבאות.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 35. הגיבו: 1. שיתפו: 1.
{% trans 'Tags' %}:

עם אבי גבאי במסיבת העיתונאים בשידור ישיר

איך אפשר ולצריך לנהל את שירות המדינה, ומדוע אסור לתת לחוק הג'ובים של שרי הליכוד לעבור.

אמשיך לפעול במלוא הכוח כדי שאבי יגיע לראשות הממשלה, ולהביא לשינוי המיוחל. גם מחוץ לכנסת יש חיים פוליטיים.


אהבו: 43. הגיבו: 2. שיתפו: 0.
{% trans 'Tags' %}:

לאחר התלבטות קשה החלטתי לפרוש מהכנסת, אך לא בכדי להסתגר במגדל השן: אני מתכוון להתמסר להתמודדות על הסוגיות הכלכליות-חברתיות המרכזיות העומדות בפנינו, תוך חתירה לגיבוש חזון לחברה משגשגת, מלוכדת, וצודקת יותר, בישראל המאותגרת של המאה ה-21.
.
בו בזמן אני מתכוון להמשיך ולתמוך במחנה הציוני ולסייע למנהיגנו החדש אבי גבאי לחולל את המהפך המיוחל. זו אם כן לקיחת פסק זמן ולא פרישה מהחיים הציבוריים, ויתכן כי עוד אוכל לחזור לעשייה הפוליטית-שלטונית עצמה. מדובר בהחלטה לא פשוטה ולא שכיחה, ועל כן חשוב לי להסביר ולפרט הכיצד.
.
לפני יותר מעשור פניתי לעשייה ציבורית, וכיהנתי בשורה של תפקידים מרתקים, אשר אפשרו לי לעשות למען החברה, הכלכלה, והחינוך בישראל. אולם, בעקבות המחאה הגדולה של 2011 הבנתי שרק במגרש הפוליטי ניתן לחולל שינוי אמיתי, ועל כן אם ברצוני להשפיע עלי לקפוץ לתוכו... ההזדמנות הגיעה כשהרצוג ולבני הקימו את המחנה הציוני, ורתמו אותי כאחראי על האג'נדה הכלכלית-חברתית וכמועמד לשר האוצר.
.
כידוע הבחירות של 2015 לא הביאו את הבשורה, וכך מצאתי את עצמי בספסלי האופוזיציה, מסתגל למעבר הלא פשוט מתפקידים של התוויית מדיניות וביצועה לעבודה פרלמנטרית. אני מודה: לא היה לי קל להתחיל שוב "כיתה א'" בסביבה החדשה והמאתגרת, וכן, שקלתי לפרוש יותר מפעם אחת.
אולם, ככל שהלכו וקדרו שמיי הפוליטיקה, ככל שהקואליציה הקצינה ושיסעה ופגעה, כך הרגשתי שהאחריות מחייבת להישאר ולהיאבק.
.
כמו כן הבנתי אז את מה שהיה צריך להיות מובן מאליו: שיש סדר טבעי לדברים, שעל מנת לשאוף למלא פעם תפקיד בממשלה מוטב לכהן כח"כ לפני כן, ולהתנסות בפוליטיקה הפרלמנטרית והמפלגתית. זאת עשיתי, אך לצד תחושת השליחות והחוויה המרתקת קונן בי הספק – האם זה באמת מקומי? האם כך אוכל לתרום את המיטב?
.
ברור כיום שכהונתו של נתניהו כראש ממשלה מתקרבת לקיצה המר. כמו כן, היבחרותו של אבי גבאי מביאה עמה רוח חדשה, נחישות, ותקווה למפלגת העבודה ול'מחנה הציוני', ועל כן הסיכוי למהפך שלטוני קרוב מתמיד.
דווקא לאור התנופה המתחדשת, חשוב לשאול היכן ואיך כל אחד מאתנו יכול לעשות הבדל, לא רק ע"מ להגביר את הסיכוי למהפך הנכסף, אלא כדי שנוכל לבנות חברה נאורה וצודקת יותר בעקבות כך.
.
אני משוכנע כי לצורך זה דרושה משנה רעיונית מחודשת ואמיצה, שתיתן מענה לצרכים ולמאווים של החברה הישראלית בעת הזאת, ואני מאמין כי אוכל לתרום תרומה משמעותית לגיבושה.
זו המשימה שברצוני להתמסר אליה, כאשר אמתחתי גדושה בתובנות וברעיונות שרכשתי במהלך השנים האלו, ושאני מקווה כי יבשילו לידי השקפה סדורה, ואולי אף לחזון כלכלי-חברתי לישראל של המאה ה-21.
.
יש מי שפורש עם בטן מלאה כנגד הפוליטיקאים, המפלגות, הכנסת. לא אני, נהפוך הוא: למדתי להעריך הערכה עמוקה את כנסת ישראל, מבצר הדמוקרטיה גם בעת הזאת, את מקצוע הפוליטיקה, ואת העושים במלאכה. זה מקצוע מהקשים שישנם, הדורש צירוף נדיר ועצמתי של כישורים, והגובה מחירים אישיים כבדים. יחד עם זאת זה אחד מהמקצועות החשובים שיש, ואוי לנו לזלזל בו, בטח לא מתוך טהרנות מתריסה.
.
אני מקווה שבמהלך השנתיים בהן כיהנתי בכנסת תרמתי ולו במקצת לעבודתה, בפרט בוועדת הכספים, בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, בוועדת החינוך ובוועדת המדע. אני גאה במיוחד שהצלחתי להעביר יחד עם ח"כ אלי אלאלוף את חוק המועצה לגיל הרך, אשר אמורה לקום בקרוב ולהביא בשורה לילדים מלידה עד 6 ולהוריהם.
.
אני מודה מקרב לב לחבריי לסיעה, חבורה איכותית וערכית ביותר, אשר זכיתי לעבוד במחיצתם וליהנות מתבונתם הפרלמנטרית ומידידותם. בפרט תודתי העמוקה לבוז'י וציפי, אשר בזכותם הצטרפתי ולאור מנהיגותם פעלתי – וכן, הודות להם נוכחתי לדעת שנאמנות ודרך ארץ הינן עדיין מעלות מוערכות.
.
כל פרידה הנה קשה, בטח ממסגרת כל כך מרתקת, מאתגרת ורוויית אדרנלין כמו הכנסת. אבל קשה לי שבעתיים הפרידה מאזרחים לא מעטים שתלו בי תקוות, ששמחו ואף סמכו על כי אני שם, שלחצו יד מתוך הערכה כנה למה שניסיתי לקדם, לקול שהשמעתי. מה אומר להם? שנותרתי אותו אדם, מחויב לאותם עקרונות, לאותם ערכים, לאותה תקווה – לא אאכזב אתכם, כי התכלית אותה תכלית, רק שהאמצעי ישתנה לזמן מה.
.
בתודה, מנו.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 842. הגיבו: 179. שיתפו: 48.
{% trans 'Tags' %}:

בעשרת ימי התשובה, קחו דקה של הקשבה.

הדברים של שכיב שאנן חייבים להדהד אצל כולנו.
כוחנו באחדותנו, כוחנו בשוויון וערבות-הדדית בין כל חלקי העם.


אהבו: 24. הגיבו: 0. שיתפו: 0.
{% trans 'Tags' %}:

מה שאבי אומר.

אני זוכר את השימוע הזה, שידידי איתן כבל הוביל בזמנו בכנסת, כדיון המעמיק ביותר שנוהל על מתווה הגז, ועל האפשרויות לפתרונות טובים יותר. דיון מעמיק הרבה יותר ממה שהממשלה כנראה קיימה בכל השנים מאז גילוי הגז.

עם אבי בראשות הממשלה - נתקן גם את מתווה הגז.


אהבו: 39. הגיבו: 1. שיתפו: 0.
{% trans 'Tags' %}:

צעירי המפלגה לא מתבלבלים מהשיסוע והפלגנות של הממשלה, ולא שוכחים לרגע מה באמת חשוב לקדם במדינה - צמצום פערים ואחריות חברתית.

יישר כוח, ושבת שלום!

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 28. הגיבו: 2. שיתפו: 0.
{% trans 'Tags' %}:

אם ילדינו יפסיקו לקרוא ספרים, כנראה שזה לא בגלל הסמארטפון.

ילדים רבים בישראל לומדים את טכניקת הקריאה, אך אין להם בבית הספר מקום ראוי שיחשוף אותם לנפלאות הספרות, שיכוון אותם ללמידה עצמאית ולפיתוח הדמיון: בהרבה בתי ספר יסודיים פשוט אין כלל ספריה, וברבים עוד יותר הספרייה מתפקדת רק באופן חלקי.
.
למה? לפי הנתונים שחשפנו לאחרונה יחד עם מרכז המחקר של הכנסת, מסתבר שמשרד החינוך כלל לא מתקצב ספרנים/ות בבתי הספר היסודיים דווקא בשלב הקריטי של פיתוח ועיצוב הרגלי הקריאה (המשרד דווקא כן מתקצב לתיכונים).
סך תקציב המשרד לכל הספריות בכל בתי הספר היסודיים במדינת ישראל הוא פשוט בדיחה מרה: 1,750,000 ₪!
הנתונים מגלים כי בהיעדר תקציב מהמדינה, פחות מחצי מבתי-הספר מפעילים ספריה, וגם כאן נוצרים פערים חברתיים - ליישובים מבוססים יש יותר, ביישובים עניים כמעט ואין.
.
ספריות במאה ה-21 אינן רק מקום לגילוי אהבת-הקריאה. כיום עלינו להמציא מחדש את הספריות, עם תפקיד חדש: היא צריכה להפוך למרכז המו"פ הבית-ספרי.
יש להכשיר ספרנים/ות כמידענים, שיסייעו לילדים ולמורות/ים באיתור מידע, בסינון מידע, בחשיפה למקורות הרלוונטיים מתוך ההצפה הדיגיטלית. הם צריכים להיות כתובת מרכזית לבטיחות באינטרנט, להתמודדות עם הגאדג'טים שמשתלטים על ילדינו, וכמובן לאוריינות נכונה, ספרותית ודיגיטלית.
בעידן של יזמות בחינוך, הספרייה צריכה להיות מוקד להוראה חדשנית בבית הספר, כך שהלמידה תהיה עצמאית יותר, קהילתית יותר, ערכית יותר, מצטיינת יותר.
.
לצורך זה יש לגבש תכנית רב שנתית לפיתוח ספריות בבתי הספר היסודיים ובגנים, כך שטכנולוגיות המיידע ישרתו את התהליך החינוכי ויעצימו אותו, ובו בזמן קריאה בספר המודפס עדיין תשמור על מקומה הראוי בהווי ההתפתחותי.
.
תכנית כזאת צריכה להיות מלווה כמובן בתקציב רב שנתי, שיכפיל את עצמו כל שנה מרמתו המגוחכת כיום – אם כך יהיה התקציב יגיע כעבור 5 שנים לרמה של 56 מיליון ₪, שזה המינימום הדרוש, ועוד היד נטויה. זהו אחד הנושאים שאפעל למענם במושב הכנסת הקרוב.
.
ילדינו יכולים לשמור על התשוקה לקריאה ולידע. זה עניין של מדיניות.
האם מישהו מעלה על דעתו שמדינת ישראל, מולדתו של עם הספר, לא יכולה להקדיש סכום כזה לספריות לילדינו הרכים?! מה, השתגענו?!

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 242. הגיבו: 31. שיתפו: 52.
{% trans 'Tags' %}: