המחנה הציוני

14,423 ( +0.29% בחודש האחרון)

טוען נתונים נוספים...

מנואל טרכטנברג / המחנה הציוני באתר כנסת פתוחה

  מנואל טרכטנברג בפייסבוק

  סטאטוס אחרון נאסף בתאריך: 24 בספטמבר 2017 08:58. מידע אודות העמוד נאסף בתאריך: 24 בספטמבר 2017 07:05


מה שאבי אומר.

אני זוכר את השימוע הזה, שידידי איתן כבל הוביל בזמנו בכנסת, כדיון המעמיק ביותר שנוהל על מתווה הגז, ועל האפשרויות לפתרונות טובים יותר. דיון מעמיק הרבה יותר ממה שהממשלה כנראה קיימה בכל השנים מאז גילוי הגז.

עם אבי בראשות הממשלה - נתקן גם את מתווה הגז.


אהבו: 23. הגיבו: 1. שיתפו: 0.
{% trans 'Tags' %}:

צעירי המפלגה לא מתבלבלים מהשיסוע והפלגנות של הממשלה, ולא שוכחים לרגע מה באמת חשוב לקדם במדינה - צמצום פערים ואחריות חברתית.

יישר כוח, ושבת שלום!

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 27. הגיבו: 0. שיתפו: 0.
{% trans 'Tags' %}:

אם ילדינו יפסיקו לקרוא ספרים, כנראה שזה לא בגלל הסמארטפון.

ילדים רבים בישראל לומדים את טכניקת הקריאה, אך אין להם בבית הספר מקום ראוי שיחשוף אותם לנפלאות הספרות, שיכוון אותם ללמידה עצמאית ולפיתוח הדמיון: בהרבה בתי ספר יסודיים פשוט אין כלל ספריה, וברבים עוד יותר הספרייה מתפקדת רק באופן חלקי.
.
למה? לפי הנתונים שחשפנו לאחרונה יחד עם מרכז המחקר של הכנסת, מסתבר שמשרד החינוך כלל לא מתקצב ספרנים/ות בבתי הספר היסודיים דווקא בשלב הקריטי של פיתוח ועיצוב הרגלי הקריאה (המשרד דווקא כן מתקצב לתיכונים).
סך תקציב המשרד לכל הספריות בכל בתי הספר היסודיים במדינת ישראל הוא פשוט בדיחה מרה: 1,750,000 ₪!
הנתונים מגלים כי בהיעדר תקציב מהמדינה, פחות מחצי מבתי-הספר מפעילים ספריה, וגם כאן נוצרים פערים חברתיים - ליישובים מבוססים יש יותר, ביישובים עניים כמעט ואין.
.
ספריות במאה ה-21 אינן רק מקום לגילוי אהבת-הקריאה. כיום עלינו להמציא מחדש את הספריות, עם תפקיד חדש: היא צריכה להפוך למרכז המו"פ הבית-ספרי.
יש להכשיר ספרנים/ות כמידענים, שיסייעו לילדים ולמורות/ים באיתור מידע, בסינון מידע, בחשיפה למקורות הרלוונטיים מתוך ההצפה הדיגיטלית. הם צריכים להיות כתובת מרכזית לבטיחות באינטרנט, להתמודדות עם הגאדג'טים שמשתלטים על ילדינו, וכמובן לאוריינות נכונה, ספרותית ודיגיטלית.
בעידן של יזמות בחינוך, הספרייה צריכה להיות מוקד להוראה חדשנית בבית הספר, כך שהלמידה תהיה עצמאית יותר, קהילתית יותר, ערכית יותר, מצטיינת יותר.
.
לצורך זה יש לגבש תכנית רב שנתית לפיתוח ספריות בבתי הספר היסודיים ובגנים, כך שטכנולוגיות המיידע ישרתו את התהליך החינוכי ויעצימו אותו, ובו בזמן קריאה בספר המודפס עדיין תשמור על מקומה הראוי בהווי ההתפתחותי.
.
תכנית כזאת צריכה להיות מלווה כמובן בתקציב רב שנתי, שיכפיל את עצמו כל שנה מרמתו המגוחכת כיום – אם כך יהיה התקציב יגיע כעבור 5 שנים לרמה של 56 מיליון ₪, שזה המינימום הדרוש, ועוד היד נטויה. זהו אחד הנושאים שאפעל למענם במושב הכנסת הקרוב.
.
ילדינו יכולים לשמור על התשוקה לקריאה ולידע. זה עניין של מדיניות.
האם מישהו מעלה על דעתו שמדינת ישראל, מולדתו של עם הספר, לא יכולה להקדיש סכום כזה לספריות לילדינו הרכים?! מה, השתגענו?!

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 238. הגיבו: 31. שיתפו: 50.
{% trans 'Tags' %}:

"עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ"

השבת קראנו את פרשת השבוע "כי תצא", המכילה את המספר הרב ביותר של מצוות בתורה כולה, ועושה זאת בשילוב מופלא של חתירה למוסר וצדק וראייה מפוקחת של המציאות ושל טבע האדם. כבכל שבוע, מצאתי בה גם הפעם מקור השראה לימינו: "לֹא-תַסְגִּיר עֶבֶד, אֶל-אֲדֹנָיו, אֲשֶׁר-יִנָּצֵל אֵלֶיךָ..." (פרק כ"ג פס' טז)
.
כלומר, אנו מצווים לדאוג למבקשי מקלט, אשר נשקפת סכנה ממשית לחייהם באם יוחזרו "לאדוניהם", ולא רק זאת אלא שהפסוק ממשיך: "...עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ".
.
זה ציווי שכנראה כמה מהשרים (כולל ראש הממשלה) לא קראו, לא שמעו, או פשוט לא נוח להם להיזכר בו. האם זה אומר להנציח את המצב האיום ונורא ששורר בדרום תל אביב, שם מתערבבים זה בזה מהגרי עבודה (שעבורם ציווי זה לא חל!) ומבקשי מקלט אמיתיים, וכולם גם יחד מהווים נטל כבד מנשוא עבור התושבים התל אביביים הוותיקים?
ממש לא! המצב שנוצר שם הנו חטא על פשע, פועל יוצא של ממשלות נתניהו האטומות הן לסבל של אזרחי ישראל החלשים, והן לציווי המוסרי של ההלכה, בה נאחזים רק כשנוח להם ומסתדר עם הפופוליזם הזול שהפך ללחם חוקם.
.
צריך אומץ ושכל ישר כדי לעזור באמת לשכונות: להתחיל בתהליך אמתי של בדיקת זכאות לסטטוס של מבקשי מקלט – לפי הערכות הרווחות לכול היותר כ-10% מהזרים ימצאו זכאים בסופו של יום. לאלו יש לאפשר "לשבת בשערינו" כלשון הפרשה, אבל לא בריכוז אחד כמו היום, וגם לא בעיר אחת!
.
כאשר סוף סוף נערוך את הבדיקה, נוכל להחזיר לארצותיהם את מסתנני העבודה, ולשם כך יש להפעיל תמריצים חיוביים ושליליים – זה לגיטימי, זו זכותה של מדינה לקבוע מי "יבוא בשעריה", ובלבד שנעשה זאת בשום שכל, בחמלה, בצורה אנושית ("זכור שגר היית..."). לאחרים, המתאימים לתעסוקה נדרשת, יש להסדיר מעמד של עובדים ארעיים במקומות ובעיסוקים שייקבעו, תוך קביעת זכויות וחובות ברורות.
.
את אלה שיזכו במעמד של פליטים כמו גם העובדים הארעיים יש לפזר בכל הארץ, שוב באמצעות מדיניות של "מקל וגזר" – הדבר אפשרי ונכון ואפילו כלכלי. וכן, מדובר במעמד ארעי, שכן זכותנו המלאה לבחור מי יזכה להשתייך למדינת ישראל כאזרח קבע – אין עוד מדינה לעם היהודי!
.
לא העמסה על שכונות נווה-שאנן, התקווה ושפירא בדרום תל אביב, לא סיורים סטריליים וראוותניים בהן, לא מתקן כליאה "חולות", ובטח לא התעמרות בבית המשפט העליון הם המענה לסוגיה כה קשה, שאנחנו יצרנו בעצמנו (וכי למה לא נבנתה גדר בגבול עם סיני שנים לפני זה, כאשר זרמו לכאן אלפי מסתננים באין מפריע?!).
.
מדיניות זו תדרוש משאבים לאכיפה ופיקוח, אך פחות מאשר המשאבים שהושקעו במתקן הכליאה בחולות. הצעת החוק של המחנה הציוני מציעה פתרון כולל ברוח זו, כולל פיצוי הולם בהשקעה בתשתיות השכונות שנפגעו עד כה בדרום תל אביב.
.
כנגד הגישה הפשטנית והפחדנית של "או-או", אפשר לשלב יחד מדיניות תקיפה ומוסר מקראי! מה שנחוץ הוא רצון אמיתי.
לצערי לממשלה הנוכחית אין כלל רצון כזה, שכן כמו בהקשרים אחרים היא נהנית מליבוי היצרים שהבעיה יוצרת. שחיתות מוסרית היא לא רק בהקשר של מתנות וצוללות, אלא גם בעוול שנגרם לתושבי דרום תל אביב, ובעצימת עיניים לציווי המקראי.
.
בתמונה: פליטים בשער המדינה שבדרך, על ספינת 'חביבה רייק', 1946.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 362. הגיבו: 60. שיתפו: 38.
{% trans 'Tags' %}:

מכירים את המשפט "יש לכם ילד/ה מקסים ומוכשר, אבל הפוטנציאל לא ממומש"? אז כך גם נראית מערכת החינוך שלנו...
.

לכתבה המלאה היום בפרויקט החזרה ללימודים של Calcalist כלכליסט - על אתגרי המערכת, וגם על המהפכה הצפויה בהשקעה בגיל הרך בעקבות הקמת המועצה הלאומית לגיל הרך -
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3720201,00.html

לפוסט שלי על הצורך בחדשנות במערכת: http://bit.ly/2vHkpyx

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 204. הגיבו: 24. שיתפו: 45.
{% trans 'Tags' %}:

האם ילדינו חוזרים לבית הספר של המאה ה-21, או של המאה הקודמת?
.
משרד החינוך הכריז על "למידה המשמעותית" כמטרה לפני כ-4 שנים, ומאז מקדם יוזמות שונות תחת כותרת רחבה זו. האם זו ברכה לילדינו? התשובה היא 'כן, אבל זה בגדר "מעט מדי ומאוחר מדי".
.
מזה עשורים רבים שהוגים בתחום החינוך מתריעים על הצורך ברפורמה הרבה יותר מקיפה באופן הלמידה וביסודותיה. מדוע לקח שנים כה רבות למערכת החינוך להתחיל לפעול לכיוון של למידה משמעותית? מערכות גדולות, ובפרט מערכות חינוכיות, נוטות להשתנות לאט, לאט מידי, כאשר המציאות רצה קדימה הרבה יותר מהר.
.
האם השינויים המוכרזים, ואלו שנעשים בפועל, מספקים? ממש לא!
אנחנו חיים בעידן של שינויים טכנולוגיים, מדעיים ומשקיים דרמטיים, ולכן גם בתי הספר יצטרכו להמציא את עצמם מחדש לעתים קרובות, ככל הנראה בכל עשור, לא בכל יובל שנים ובטח לא בכל מאה. טאבלטים בבתי-הספר? קרוב לוודאי שבעוד 5 שנים הן יהיו כבר ענתיקות. מיומנויות חקר? וודאי שכן, אבל יש להניח שבעוד כמה שנים תהיה זמינה בינה מלאכותית שיודעת לחקור ולארגן ידע חדש בעצמה, ואז ידרשו מיומנויות אחרות.
.
ומהצד השני – לנוכח השתלטות המרחב הווירטואלי על חיינו, יש חשיבות גדולה שבית הספר יחתור לפתח אצל התלמידים כישורים חברתיים בלתי אמצעיים, אולי במשחקי-חצר ומשחקי חברה – אלה נעלמים משעות הפנאי של הילדים אך חשובים להתפתחות כל אחת ואחד, בכל תקופה.
.
עצם יכולת השינוי, ההמצאה, והחדשנות צריכים להיות בליבת העשייה החינוכית. כיום, משרד החינוך פועל בצורה מאד היררכית: הוא קובע את התכנים, הוא קובע מה 'חדשני' ומה לא, הוא קובע את אופן בניית בתי הספר ותכנונם.
.
כדי שתהיה לנו מערכת שמתאימה עצמה לזמן – צריך לבנות אחרת את בתי הספר, כך שיהיו מודולריים יותר ובעלי מרחב רחב לניסוי וטעיה. צריך להעצים את המנהלים ואת המורים, לתת בידיהם יותר אחריות, ולעודד אותם לפתח תכנים חדשים. כל בית ספר צריך מרחב מחקר-ופיתוח לצוות ההוראה שלו, כדי לעודד את המורים ליזום ולשנות. .ואולי צריך לתכנן את בית הספר עצמו אחרת - האם צריך כל כך הרבה כיתות פרונטליות? אולי נדרש יותר מרחב פתוח? אולי יותר חדרים לפעילות עצמאית בקבוצות? יש לקחת בחשבון, כי גם המבנה צריך להשתנות כל הזמן, ולהתאים עצמו לשינוי באופן הלמידה.
.
עד לפני שנים ספורות, כל אשת ואיש חינוך שרצו להוביל שינוי – עשו זאת במסגרות פרטיות, בגלל ההיררכיה והקושי הגדול לפעול בתוך המערכת. יש לציין לטובה, כי כיום אפשר למצוא יותר מורים ויותר מנהלים שמובילים שינוי בתוך בתי הספר הציבוריים. לתכנית 'אבני-ראשה' של משרד החינוך וקרן יד הנדיב, ולתכניות מנהיגות כמו 'מנדל' יש חלק משמעותי בכך.
.
עלינו לעודד ולזרז תהליכים אלו, כך שילדינו ייכנסו בעוד עשור לבתי ספר שישכילו להכין אותם לאתגרים שיהיו אז, ולא למציאות של האתמול, שהולכת ומשתנה במהירות מול עינינו.
במדינת הסטארט-אפ זה מתבקש, זה הכרחי, וזה בידינו.
.
.
בתמונה: כיתה משנת 1973, דומה מידי לכיתות של ימינו, דומה מידי גם לכיתות שהיו יובל לפניה.

מקור: ארכיון לחינוך, אוניברסיטת תל אביב, מתוך אתר פיקיויקי
.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 281. הגיבו: 43. שיתפו: 63.
{% trans 'Tags' %}:

ההורים צודקים – הגיע הזמן להיאבק בתשלומי ההורים, מס סמוי שפוגע בשוויון הההזדמנויות.
.
כפי שאמרתי בדיון בכנסת , ההוצאה על חינוך היא הנטל הכבד ביותר על משפחות ישראליות, חוץ מדיור.
לצערי, הממשלה לא קיבלה את הצעותי להפחתה סמלית בתשלומי ההורים, או אפילו לצעדים נרחבים יותר על חשבון מס חברות, והותירה התשלומים על כנם. על כן, אני לא מופתע שארגוני ההורים יצאו למאבק צודק, כדי לעצור את הנזק.
.
אם אנחנו רוצים שכל ילד יקבל את ההזדמנות השווה שלו – בתי הספר לא צריכים להיות תלויים ביכולת הכלכלית של הוריו.
תשלומי ההורים הם מעמסה קטנה על משפחות מבוססות, ומעמסה ענקית על מי שחיים בעוני.

זה לא צודק, זה מנציח את הפערים, וזה יוצר להרבה ילדים הרבה חוויות של השפלות קטנות, בין מי ש'יש להם' למי ש'אין להם'.
.
הגיע הזמן שהממשלה תפעל בנושא ולא תסתפק במילים יפות, אם היא באמת חושבת נטו על המשפחה.

בהצלחה פורום ועדי ההורים היישוביים - אנחנו אתכם במאבק הצודק!


אהבו: 158. הגיבו: 45. שיתפו: 30.
{% trans 'Tags' %}:

האם ילדינו חוזרים לבית הספר עם תקווה, או בחשש?
.
מה קובע זאת? האם איכות המורים? 'אקלים' בית הספר? מצבו החברתי?
ואולי מה שקובע זה התקצוב של משרד החינוך???
.
בבתי הספר היסודיים מיושמת מזה 4 שנים רפורמה של תקציב דיפרנציאלי – כל בית ספר מקבל תקצוב לפי המצב החברתי-כלכלי של תלמידיו. בזכות רפורמה זו, הצטמצמו הפערים בהשקעה בכל תלמיד בבתי הספר היסודיים: התלמידים מהרקע החלש ביותר קיבלו תוספת של 6%-9%, ואילו התלמידים מרקע בינוני קיבלו רק 4% תוספת.
.
לעומת זאת, בבתי הספר התיכוניים נותרה השיטה הישנה של תקצוב לפי מגזרים ושם הפער רק גדל – המגזר הדתי-לאומי קיבל העלאה של 27% בתקצוב ב-5 השנים האחרונות, לעומת כ-20% בתיכונים הממלכתיים והערביים. התיכונים המוחלשים ביותר קיבלו הכי מעט - תוספת של רק 14.7%!
.
התוצאה: תיכון דתי-לאומי מקבל בממוצע 67% יותר מאשר תיכון ערבי ו22% יותר מכל תיכון ממלכתי, על כל תלמיד!
.
עיני אינה צרה, ויש לציין לטובה את ההתגייסות של הציבור הדתי-לאומי למען איכות החינוך וההשקעה ב. ילדיהם. אבל הגיע הזמן שההתגייסות הזו תהיה אוניברסלית ולא שבטית.
.
אז האם אפשר לחזור לבית הספר עם תקווה? זו האחריות שלנו בכנסת ובממשלה, שאכן כך יהיה. הגיע הזמן שתקצוב דיפרנציאלי יהיה גם בתיכונים, ובעצם בכל המערכת.
.
.
הגרפים מתוך הכתבה ב TheMarker Online - https://www.themarker.com/news/education/1.4363124

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 175. הגיבו: 18. שיתפו: 38.
{% trans 'Tags' %}:

"הקמנו מדינה, אך טרם כוננו אומה"

קובי אוז תהה למה אני מתכוון באמירה הזו על מדינת ישראל, אז יצאה מזה שיחה מעניינת על אתגרי החברה הישראלית, על השבת ועל גיוון ושילוב אמיתי בתעסוקה ובחברה.

#אוזשבת כאן ב, בשישי האחרון.

החל מדקה 5:
http://www.kan.org.il/Radio/item.aspx?pid=7069

CC: יפעת יוגב - עננה בע"מ

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 14. הגיבו: 0. שיתפו: 1.
{% trans 'Tags' %}:

לאן צריכים ללכת מיליארד ש"ח? להורדה במס-חברות, או לצמצום תשלומי ההורים לבתי הספר?

במה אתם תבחרו?
.
אתמול התקיים הטקס השנתי בו מציג משרד החינוך את תשלומי ההורים לשנה הקרובה. המשרד עושה עבודה מאומצת ואמיתית להפחית תשלומים אלו, ואכן ישנם שיפורים מסוימים בנושא, רובם בעקבות המלצות הועדה שעמדתי בראשה.

לא ייתכן ש-6 שנים אחרי המחאה החברתית, ועדיין לא נעשה מספיק. אנו ניצבים בפני אותן הבעיות, ושומעים את אותן אמירות. עדיין תשלומי ההורים הם הנטל הכבד ביותר על המשפחות הצעירות, שני רק ליוקר הדיור.

בדיון הצעתי מחווה סמלית ופעולה אמיתית. הצעתי שנפחית שקל סמלי אחד בכל אחד מסעיפי התשלומים של ההורים. הצבעה כזו תאותת להורים ולממשלה שזה הכיוון שבו מאמינים חברי הכנסת - מהקואליציה והאופוזיציה כאחד.

אך הפעולה האמיתית שעליה תיבחן ממשלת ישראל היא הפחתת מס החברות המתוכנן לחודש ינואר הקרוב. כרגע הממשלה בוחרת לתת את אותם מיליארד השקלים לכיסי בעלי החברות; היא יכולה לבחור אחרת, ולהעביר את כל מיליארד הש"ח לכיסי ההורים בישראל, ולבטל 66% מתשלומי ההורים לבתי הספר.

במה אתם תבחרו?


אהבו: 135. הגיבו: 85. שיתפו: 28.
{% trans 'Tags' %}: