המחנה הציוני

20,442 ( +0.00% בחודש האחרון, בקירוב)

טוען נתונים נוספים...

יוסי יונה / המחנה הציוני באתר כנסת פתוחה

  יוסי יונה בפייסבוק

  סטאטוס אחרון נאסף בתאריך: 9 בנובמבר 2018 21:16. מידע אודות העמוד נאסף בתאריך 18 באוקטובר 2018 15:41. זוהי כנראה תקלה, ונשמח מאוד לשמוע על כך!


מכתבו של ערן חרמוני, ליפעת קריב, בו הוא מודיע לה שהמפלגה מסירה את תמיכתה במועמדות שלה לראשות העיר הוד השרון, מתבקשת! המכתב נשלח אליה משום שהיא נתנה יד להוקעתו של אמיר כוכבי, יריבה בסיבוב השני, כשמאלן!

מפלגת העבודה אינה נרתעת מהשמאל ורבים מחבריה, וביניהם אני, נושאים הגדרה זאת בגאון. די להיכנע לרוחות הרועות הנושבות בציבור; די להיכנע לשיסוי; די להיכנע להסתה! לימין אין מונופול על אהבת הארץ! לימין אין מונופול על פטריוטיות!

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 76. הגיבו: 8. שיתפו: 4.
{% trans 'Tags' %}:

מטרת חוק ה״נאמנות״ היא לצייר חלקים מהעם כבוגדים כדי להביא למירי רגב ולימין עוד מנדט בבחירות

שרת התרבות מביאה את החוק לכנסת כדי לעשות הבחנה בינינו לביניכם-אתם ״הבוגדים״ ואנחנו ״הפטריוטים״. חלוקת העם! למה? כי זה יכול להועיל בבחירות. זאת הרי המטרה שלה. להביא עוד חוק ועוד חוק לפני הבחירות ולומר- "אלה השמאלנים אין להם בעיה לשרוף את דגל ישראל".

לא יש לנו בעיה עם הדברים הללו! אבל מה מבדיל אותנו- שאנחנו גם רוצים לשמור על האופי הדמוקרטי של המדינה הזאת. זה הדבר החשוב מבחינתנו, לשמור על האופי של הדמוקרטי של המדינה. אחד מהערכים המכוננים של הדמוקרטיה זה הסובלנות- אני יכול להכיל את מה שאני לא אוהב. אבל השרה לא רוצה להכיל את מה שהיא לא אוהבת. כל מה שהיא לא אוהבת יהיה מנוגד לחוק וכך היא תמנע אותו.

תארו לכם מצב שהשרה מזמנת יוצרים אל משרדה כדי לעשות להם שימוע! ויש לנו גם מלשינון שאליו יכול הציבור לפנות. מישהו לא אוהב איזו שורה בתסריט יוכל לפנות לשרה דרך המלשינון ויגיד ״גבירתי השרה, רעה גדולה מתרגשת על מדינת ישראל אנא זמני את היוצרים לשימוע לפני שיהיה אסון!!״

אנחנו מדינה חזקה ואין עלינו איום! האיום היחיד שהחוק הזה מתמודד איתו לפי מירי רגב זה שהשמאל-מרכז יקבל עוד מנדט!


אהבו: 463. הגיבו: 169. שיתפו: 139.
{% trans 'Tags' %}:

נא להכיר, דני אזולאי, מנהל התפעול של מפלגת העבודה. הוא דאג לשריין, כבר היום בבוקר, את כיכר רבין כך שהמפלגה תוכל לקיים בשנה הבאה עצרת זיכרון לרבין בדרכנו אנו, ברוח מפלגת העבודה וערכיה- ללא הדרה, חתירה לשלום, הגנה על הדמוקרטיה, נגד הסתה וצדק חברתי. תודה דני!

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 1,412. הגיבו: 105. שיתפו: 68.
{% trans 'Tags' %}:

מסקנות והחמצות מהעצרת:

1. ההסתה נמצאת בעיצומה גם היום נגד השמאל ולכן העצרת חייבת להתקיים בסימן מאבק נגד ההסתה!
2.מארגני העצרת מחפשים את ״המרכז המתון״. אז מדוע לא הוזמן אף נציג של אזרחי ישראל הערבים? מארגני העצרת יוצרים את הרושם שאזרחי ישראל הערבים שייכים לשוליים הקיצונים של החברה הישראלית. משגה חמור! האוכלוסיה הערבית בישראל היא חלק בלתי נפרד מאיתנו ולכן ההדרה שלה מהעצרת היא איוולת פוליטית.

3. ארגון העצרת צריך להישאר בידיה של מפלגת העבודה ולא היה מקום להפקיד אותו בידי ״דרכנו״! טעות!

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 1,226. הגיבו: 199. שיתפו: 114.
{% trans 'Tags' %}:

כל התורה על רגל אחת!

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 78. הגיבו: 3. שיתפו: 2.
{% trans 'Tags' %}:


מפלגת העבודה ויתרה השנה על חסותה לארגון העצרת השנתית לזכרו של יצחק רבין. זהו משגה חמור. ההחלטה בזמנו לקחת אחריות על קיומו של האירוע הייתה נכונה ומתבקשת, ואין כל סיבה לסגת ממחויבות זו. יתרה מזאת, אין זה נכון לתת יד לעמעום מסרים ולטשטוש דרכנו האידיאולוגית.

אין זה גם נכון לתת יד להדרה של תנועות ושל גופים בשמאל; אל לנו לנקוט באותם צעדים המופנים כלפינו על ידי הימין הקיצוני.

העצרת לזכרו של רבין צריכה לגלם את הערכים המכוננים של מפלגת העבודה ובראשם צדק, דמוקרטיה והחתירה לשלום, והיא זאת שצריכה להנחות את זהותם של הגופים המשתתפים.

בתמונה: עצרת לזכרו של רבין 2015 צילום: רובי קסטרו, וואלה NEWS

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 69. הגיבו: 14. שיתפו: 10.
{% trans 'Tags' %}:

ביום שישי התארחתי בתכנית "קבלת שבת" של הרב בני לאו ושוחחנו על פרשת "לך לך", מבין הנושאים שדנו בהם התמקדתי גם בזכות האלוהית של אברהם לרשת את ארץ כנען ומה הוא בחר לעשות עם הזכות הזאת-
האם קיים שוני בין חברון לבין חיפה? האם יש לנו זכות להתיישב בחיפה אך לא בחברון? הזכות להתיישב גם פה וגם שם קיימת אבל אין חובה לממש אותה, במיוחד לאור העובדה שמימוש הזכות להתיישב בחברון (ובמקומות אחרים בשטחי יהודה ושומרון) כרוך בכיבוש, אם לא של חבלי הארץ אז בטח בכיבוש של הפלסטינים החיים שם.

קיומה של זכות מבלי החובה לממש אותה באה לביטוי גם
בעמדתו של אברהם אבינו. הגם שהארץ הובטחה לו ל״חזקת עולם,״ הוא לא התעקש להבטיח את חזקתו על כולה; הוא גילה נדיבות ביחסו ללוט והיה מוכן לחלוקתה- ״הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה."


אהבו: 22. הגיבו: 5. שיתפו: 7.
{% trans 'Tags' %}:

אתמול ביום פתיחת כנס החורף העבירה הכנסת את "חוק הקולנוע" של השרה מירי רגב, אז נכון, הצלחתי עם חברי לאופוזיציה להוציא את העוקץ בנוסח הסופי של החוק ממה שהשרה רגב זממה מלכתחילה ותוך כדי הצלחנו גם להיטיב עם היוצרים בהגדלת התקציב המועבר להם אך בכל זאת לא עלה בידינו להוריד את החוק הזה מסדר היום והוא עבר שעות ספורות לאחר שנתניהו אמר במליאה ש"ישראל נמצאת באחת התקופות המזהירות בתולדותינו". החוק הזה הוא עוד אחד משורה של חוקים שפוגעים בדמוקרטיה במדינת ישראל, ממשלת ישראל פועלת בקדחתניות להצר את הדמוקרטיה הזאת ולפגוע בחופש הביטוי.
הרי אין פה מחלוקת בינינו, אין מחלוקת אצל רוב אזרחי ישראל באשר לאופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ההבדל העקרוני בינינו שאנחנו חרדים לאופי הדמוקרטי של המדינה שלנו והחרדה הזו היא גם זו שמאפשרת לנו והיא גם זו שמורה לנו לשמור על חופש הביטוי. גם כאשר עולות הצגות וגם כאשר מוקרנים סרטים, וגם כאשר נכתבים דברים שאינם עולים בקנה אחד עם הרגישויות שלנו, עם ההעדפות הערכיות שלנו. גם כאשר אלה הם פני הדברים אנחנו מכילים אותם כי אנחנו חזקים, והחוסן של הדמוקרטיה היא ביכולת שלה, ביכולת שלה להכיל גם את הדברים שאנחנו לא אוהבים.
אכן אנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אבל אם אנחנו נמשיך בדרך שהממשלה מובילה אותנו או אם אנחנו נאפשר לממשלה ללכת באותו הכיוון שהם פוסעים בו הרי שהעלטה תיפול על הדמוקרטיה הישראלית, כפי שהדבר בא גם לידי ביטוי בחוק שעוד עומד ליפול עלינו, חוק הנאמנות.


אהבו: 98. הגיבו: 62. שיתפו: 24.
{% trans 'Tags' %}:

היה לי העונג להתארח בתכניתו החדשה של Nitzan Horowitz - ניצן הורוביץ "תחנות רוח" בערוץ הכנסת. (לינק לתכנית המלאה למטה)

כמי שהתרבות ואמנות היא חלק מרכזי בחיי כמבקר, סופר ופילוסוף שמחתי לדון ולנתח עם ניצן מספר יצירות שבחרתי שמאגדות ברובן את תפיסת עולמי:

שוחחנו על המשמעות האוניברסלית-חברתית של הסרט "צל בבגדאד" של הבמאי דוקי דרור ולינדה מנוחין, על הדיסוננס של "גרמניה האחרת" המוצגת בספר "לבד בברלין" של האנס פאלאדה, על "הריאליזם המיסטי" בציוריו של מתן בן כנען וכמו כן על היסוד השמימי שנמצא בתוך הטבעי, בפסל "האם הבתולה" של דמיאן הירסט.

וכמובן השיר THIS LAND IS YOUR LAND , "הארץ הזו היא הארץ שלך" שנכתב על ידי וודי גאת'רי, זמר פולק ומחאה אמריקאי שהיה פעיל פוליטי למען זכויות עובדים ונגד גזענות. השיר הזה הוא בין שירי הפולק המכוננים של החברה האמריקאית, השיר נכתב בשנת 1940 בהשראת חוויותיו של גאת'רי במסעותיו ברחבי ארה"ב וכתגובה לשיר GOD BLESS AMERICA שכתב אירוינג ברלין שהושמע רבות ברדיו באותה תקופה. השיר, לדעת גאת'רי לא נתן ביטוי לצדדים הפחות חיוביים של המציאות האמריקאית: אבטלה גואה, עוני מרוד וגזענות קשה של אותה תקופה.

הגרסה המקורית של השיר כללה בתוכה שני בתים שנשמטו במהלך השנים משום שהם היו ביקורתיים מידי לאוזן האמריקאית. וכך השיר המצונזר הפך להיות ההמנון הבלתי רשמי של ארה"ב.

בינואר 2009 בקונצרט טקס ההשבעה הראשון של הנשיא ברק אובמה הופיע חברו של וודי גאת'רי - פיט סיגר עם נכדו וכשלצדם ברוס ספרינגסטין הם ביצעו את השיר יחד עם מקהלת ילדים. סיגר הציב תנאי אחד להשתתפותו: לכלול את הבתים המצונזרים בביצוע השיר. כך, בקור מקפיא הוא נעמד בין ספרינגסטין לנכדו ודקלם למאות אלפי הצופים את השיר בהופעה זכורה ומרגשת.

מילות הבתים המצונזרים:

"תחת צל צריח, את עמי ראיתי

מול לשכת הסעד, את עמי ראיתי

כשהם עמדו שם רעבים, עמדתי שם תוהה:

האם הארץ הזו נועדה לך ולי?"

"כשהלכתי, ראיתי שם שלט

ועל השלט כתוב "רכוש פרטי"

אבל על הצד השני לא היה כתוב כלום

הצד הזה נועד לך ולי"

מוזמנים לצפות ולשתף:
https://www.youtube.com/watch?v=2PXY-_Lxx2I


אהבו: 153. הגיבו: 19. שיתפו: 21.
{% trans 'Tags' %}: