המחנה הציוני

21,919 ( +0.01% בחודש האחרון, בקירוב)

טוען נתונים נוספים...

איילת נחמיאס ורבין / המחנה הציוני באתר כנסת פתוחה

  איילת נחמיאס ורבין בפייסבוק

  סטאטוס אחרון נאסף בתאריך: 12 באוקטובר 2018 12:46. מידע אודות העמוד נאסף בתאריך 18 באוקטובר 2018 15:41. זוהי כנראה תקלה, ונשמח מאוד לשמוע על כך!


לפעמים, בעצם כמעט כל יום, אני נתקלת בעניינים וארועים שאוזלת היד של הרשויות בטיפול בהם, פשוט מדהימה אותי.
כך היה השבוע כששמעתי שמשפחת אריאל, ששכלה את בתם הנווטת תמר אריאל במפולת שלגים, עדיין מתמודדת עם תמהוני/מטרידן סדרתי/עבריין, תחליטו אתם, שאינו מפסיק מלפגוע במשפחה.

מאז השבעה, אריאל שטסמן אינו חדל מלהטריד את המשפחה ובשלב מסוים גם "לקח בעלות" על חלקת הקבר של תמר ז"ל. לאחר עשרות מקרי הטרדה, הוצא צו הרחקה כנגדו אבל כידוע מה שווה אותה חתיכת נייר, ללא אכיפה ראויה.

השבוע שטסמן הגיע שוב להקרנת סרט לזכרה של תמר, ושם תקף את הוריה ומשפחתה. כמה מכמיר לב. כשראיתי את הסרטון דמיינתי את ההורים כשליבם מתכווץ, גם ביאוש. מה עוד הם צריכים לעשות כדי להרחיק את האיש הזה מעליהם?

לא רק שהמשטרה לא מנעה את הגעתו של שטסמן לאירוע, אלא הסתבר שהוא שוחרר, למרות שנדרש לחקירה נוספת בעניין אחר. חלם.

פניתי השבוע אל השר לבטחון פנים, ח"כ גלעד ארדן, ואל שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, בדרישה להתערבותם האישית. לכאורה למה הם נדרשים להתערבות אישית שכזאת, אולם הם במישור המשפטי והן באכיפה, נדמה שכאן מדובר במקרה קיצון רגיש ובלתי נסבל.

אם שטסמן אינו שפוי, ולי אין את הכלים על מנת לבחון זאת, יתכבדו המשטרה והפרקליטות להרחיקו באמצעות הגורמים המתאימים. ואם הוא שפוי מבחינה משפטית - הרי שיש לפעול נגדו במלוא האמצעים העומדים לרשותם, חקירה ומעצר על הפרת צו הרחקה, ועד אז - הגברת השמירה סביב משפחת אריאל.

איבדנו את זה. ממש כך. הפסקנו לעטוף את המשפחות השכולות, ולא משנה איך נגרם השכול. אמא של תמר אריאל שלחה 3 טייסים (כולל תמר) ולוחם בסיירת מטכ״ל. אנחנו חייבים לדאוג להם כשהם זקוקים לרשויות, ולנו כחברה ישראלית חזקה שזוכרת את אובדנם.

אני מצפה להתערבות מהירה וסיום הפרשה המעציבה. הם לא אמורים לעמוד לבדם.
שבת שלום.

http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-664974

מעריב אונליין Maariv Online יניר קוזין


אהבו: 100. הגיבו: 10. שיתפו: 12.
{% trans 'Tags' %}:

יש ימים שבהם אני משוכנעת שהאור יגבר כאן על החושך ואין הרבה דברים בחיים שמרגשים כמו אנשים שמחברים בין חלקי החברה הישראלית.

השתתפתי היום בארוע של עמותת אלומה שגרם לי התרגשות רבה. העמותה שהוקמה בקיבוץ הדתי, פועלת על מנת ליצור חיבורים בין כל הקבוצות השונות בחברה הישראלית, תוך חשיבה על קידום אישי של כל אחד, לצד התחזקות כל קבוצה כשהשאיפה היא כמובן חיזוק החברה כולה.

ידידי Amit Segal עמית סגל שהנחה את האירוע, שאל את חברי הפאנל מה היה הדבר בביוגרפיה שלנו, שהוביל אותנו להיכן שאנו נמצאים היום - חברי כנסת ומנהיגי ציבור בישראל. לצד העובדה שבגיל 17 נדרשתי לראשונה לדבר על מדינת ישראל במסגרת משלחת של משרד החוץ, תמיד מהדהדת בי העובדה שזכיתי לעבוד עם ראש הממשלה יצחק רבין, והלילה המטלטל בו נרצח החיבורים נגדעו, הגדיר כנראה את מרבית הבחירות שלי בחיים. כשאני ממשיכה להיאבק למען הידברות,ונגד שנאה ופילוג, זה התחיל שם.

מאות ישראליות וישראלים גדשו את האולם - דתיים, חילוניים, יוצאי אתיופיה, ויוצאי מברית המועצות, ערבים - כולם יחדיו, בשולחנות עגולים, מדברים, צוחקים, שואלים שאלות, מתעניינים - חיים כאן יחד ופועלים יחד לחברה ישראלית עשירה ומגוונת יותר.

כשגדלתי נהגו לדבר על החברה הישראלית בתור כור היתוך - כלומר שכל אחת מהזהויות המיוחדות שלנו כמי שהגיעו מכל קצות תבל וגן מכאן, פשוט נמחקת אל תוך כור דימיוני שהופך אותנו לחברה אחת. זאת הייתה טעות אבל כזאת שניתן לתקן בהבנה שאנחנו ״סלט ישראלי״. יש מרכיבים שאנחנו אוהבים יותר ואוהבים פחות, אבל הכל ביחד פשוט משגע.

נהניתי היום בכנס, ויצאתי בתחושה שצריך את אלומה בכל מקום בארץ, אז עם חברתי פנינה תמנו- שטה כבר החלטנו שנשחזר את היום הזה בקרוב בכנסת.
ח״כ מיקי זוהר Micki Zohar
عيسوي فريج Esawi Freige עיסאווי פריג'

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 68. הגיבו: 5. שיתפו: 3.
{% trans 'Tags' %}:

בשבוע שעבר ראש הממשלה נתניהו רצה להתגאות בפני קנצלרית גרמניה בתעשיית ההיי טק הישראלית המופלאה.
הוא צדק.
כל כך צדק שהצליח שתצא תמונה שאין בה אף אשת היי טק ישראלית.
זאת הייתה הזדמנות פז להראות שלא רק שהתעשייה הזאת פורחת, היא גם מגוונת.
נעלבתי בשביל חברותיי הרבות בתעשייה הזאת, רבות מהן השתתפו בכנס נשים בהיי טק שערכתי לפני חצי שנה בכנסת.
אבל במוצאי שבת פניתי לראש הממשלה בתפקידו כשר חוץ ודרשתי ממנו להפסיק להתנצל על הארועים האלה בדיעבד. אף אחת מהן לא זקוקה להתנצלות הזאת.
מה שכן כל אחת מהן זקוקה מדי פעם לדחיפה הזאת שבאה באופן כל כך טבעי כשמדובר בגברים.
אבל נשות מעשה הן נשות נעשה, רבות מהן התכנסו היום בכיכר רבין והצטלמו עם דמותה של הקנצלרית.
הן ישלחו לה את התמונה כדי לוודא שהיא יודעת כמה הנשים הללו דומיננטיות בתעשיית ההיי טק בישראל.
אלה טעויות מיותרות ומרגיזות, אבל אנחנו נתקן אותן. אנחנו יודעות איך.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001255976

Fiona Darmon,
Darya Henig Shaked,
Chedva Kleinhandler


אהבו: 148. הגיבו: 11. שיתפו: 20.
{% trans 'Tags' %}:

לפני יותר משנתיים, סיירתי בשומרון.
היו לי שיחות וויכוחים עד לב שמיים עם יוסי דגן ראש המועצה, אבל כמו ששיתפתי אתכם לא אחת - אני תמיד אעדיף את הויכוח על השתיקה והניתוק.
הבוקר היה ארוע ירי קשה ביותר, פיגוע על רקע לאומני, ובו נפצעו קשה מאוד שלושה ישראלים. אני מתפללת לשלומם.
כשסיירתי בשומרון ביקרתי במפעל טאיטופלסט באיזור התעשייה ברקן כיו״ר שדולת התעשייה, והתרשמתי מאוד ממערכת היחסים ההדוקה שבין הישראלים לפלשתינים.
היה מכמיר לב לשמוע קודם ברדיו את משה לברן, סמנכ״ל במפעל, מסרב להאמין שמדובר בפיגוע שהמניע שלו רק לאומני. הוא ממש נאחז בציפורניו בכל אפשרות אחרת.
גם מי שמאמין שישראל חייבת להיפרד מהפלשתינים, יודע שמערכות היחסים הכלכליות הן תשתית חיונית לשני העמים ועל כן הבוקר הזה העובר עלינו, הוא גורלי קודם כל למשפחות היקרות שנפגעו, אבל גם לרעיון העקרוני שיכולה להימצא דרך לחיות זה לצד זו בדרך הראויה.
אני מבקשת לחזק מכאן את הנפגעים ומשפחותיהם, ואת כל עובדי המפעל ואיזור התעשייה.


אהבו: 17. הגיבו: 3. שיתפו: 1.
{% trans 'Tags' %}:

אני מקווה שעבר עליכם שבוע טוב.
אחרי 150 ויותר ימים של שריפות, תושבי הישוב כרם שלום מתקשים לעמוד בהשלכות הבריאותיות של העשן.
כבר פניתי בעניין כמה פעמים והזהרתי מהמשמעויות הבריאותיות שפוגעות בכרבע מיליון תושבים בעוטף ישראל אבל במיוחד האלה שסופגים את העשן יומיום כבר חודשים.
לויכוח הבלתי נסבל בין השר בנט לשר ליברמן לא נכנסתי. זה היה קצת כמו גנון על גבם של תושבים שאינם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהאינטרסים הביטחוניים והאזרחיים שלהם נמצאים בידיים הכי מתאימות, ובעיקר הכי אמינות.
דווקא לויכוח שבין נציב קבילות חיילים האלוף מיל. יצחק בריק לבין הצבא והעומד בראשו רב אלוף גדי אייזנקוט, בנוגע לרמת המוכנות של זרוע היבשה למלחמה, נאלצתי להיכנס.
כחברת ועדת החוץ והביטחון אני מכירה מקרוב את טענותיו של האלוף בריק - אין ספק שמדובר באיש אמיץ וחכם, שאותותיה של מלחמת יום כיפור עודן צורבות את נשמתו.
זה ברור שמי שהיה שם ויצא בחיים, המלחמה הזאת וחוסר המוכנות לקראתה הותירה בו טראומה גדולה.
גם מהסיבה הזאת אבל לא רק בגללה, לקחתי וקראתי בעיון את כל מה שבריק ביקש להציף בפנינו. אבל סביב העימות הגדול שנוצר, טענתי שועדת החוץ והביטחון צריכה להתכנס ולשמוע שוב את בריק אבל גם את הרמטכ״ל ולנסות לגשר על הפערים.
עם זאת אתמול חצה העימות קו אדום כשבריק פנה במישרין לשר הביטחון וטען שהועדה שמינה הרמטכ״ל לא תוכל להיות אובייקטיבית, למעשה בתוקפנות רבה יותר הוא הביע חוסר אמון מוחלט בועדה וברמטכ״ל. כאן כבר מדובר במהלך מיותר.
זה לא שדברי האלוף בריק לא נשמעו, זה לא שלא הייתה גם לנו כוונה להמשיך ולהתעמק בחלקים מהדוח - אחת מועדות המשנה החשובות של הועדה כבר התכנסה לפני ראש השנה יחד עם מפקד זרוע היבשה כדי ללמוד את הנתונים.
כלומר לאף אחד אין כוונה להתעלל מהעניין, גם לא לצבא.
אבל כאן כבר מדובר בפגיעה פוטנציאלית ולא נחוצה לחלוטין בהרתעה.
אני מאמינה בביקורת, תמיד האמנתי וגם יישמתי, בכל אחד מתפקידיי.
אני מעריכה מאוד את האלוף בריק אבל התוקפנות כלפי הצבא, עברה לפאזה מסוכנת.
מערכת הביטחון חייבת להיות תחת ביקורת, היא השלייקס של כולנו. לכן אנחנו קשובים. מאוד. אבל גם למי שמשמיע את הביקורת יש אחריות.

אני משתפת אתכןם היום בסוגיה הזאת כי עוד נכונו התפתחויות, אבל גם בראיון שנתתי לרועי כץ ברדיו 102 על נושאים נוספים שבערו השבוע ותפסו כותרות.

שבת שלום


אהבו: 99. הגיבו: 5. שיתפו: 3.
{% trans 'Tags' %}:

בערבי חג, אני מעדיפה לכתוב פוסטים שמחים, מחברים, שמבין השורות צצה לה התקווה.
בערב שמחת תורה הזה, אני פשוט לא מצליחה לעשות את זה.

וכך אכתוב לכם על מוות מיותר, רכיבה על אופניים חשמליים וההתעקשות להפוך את המוות לנס קטן עבור אנשים אחרים.

ארי נשר ז״ל בסך הכל בן 17, לא יוצא לי מהראש.
כמו אילון שלו אמסלם בן ה 13, שבקושי חלפו 3 חודשים מאז נהרג במוות מיותר כל כך, ואינו יוצא לי מהראש.

בשני המקרים מי שפגעו הם נהגים שבמודע עלו על הכביש שיכורים. לאחר מכן ביקשו את רחמי בית המשפט לחלופת מעצר. אלי בר זכאי שהרג את אילון, התפלל ביום כיפור בבית הכנסת שלו. איזה סליחות הוא יכול היה בדיוק לבקש, איני יודעת. יצחק אספה כמעט יצא למעצר בית, אולם אז השופט עצר זאת.

הרבה מילים נכתבו בימים האחרונים על האופניים החשמליים. הרבה ביקורת הושמעה על ההחלטה שלנו להוריד את הרוכבים עליהם, לכביש.
אני מבינה את הביקורת.

מי שעוקב יודע כמה עסקתי בקטל בדרכים ובמיוחד בכך שהמדרכות ומעברי החצייה פשוט נשללו לחלוטין מהולכי הרגל וסכנה של ממש אורבת להם במקום שבו בטיחותם הייתה אמורה להיות מובטחת.

אבל ארי נשר ז״ל לא יוצא לי מהראש. כמו ליאל בבלר ז״ל, טובת הלב והנהדרת, שנהרגה לפני קצת יותר משנה בתאונת דרכים איומה.
אצל שניהם ההורים המופלאים והאצילים, החליטו לחולל נס קטן ותרמו את איבריהם לאנשים אחרים.
לפני 8 חודשים הקמתי את השדולה לקידום תרומת איברים בכנסת. חולשתה של ישראל בעניין זה מוכרת לכם.

אחד הדברים שחיוני לעודד הוא מודעות לצורך לחתום על כרטיס א.ד.י ולומר באמצעותו שאם חלילה קורה משהו, אתה, אני, אנחנו מבקשים להציל חיים של אחרים. לא משנה מי, העיקר להציל.
אבל במקרה של ארי וליאל חייבים לעשות עוד דבר והעניין הזה בידי שר החינוך. הצעירים האלו, תלמידים במערכת החינוך, תרמו במותם תרומה ערכית יוצאת דופן שחייבת להילמד ולמצוא את מקומה דרך הנצחה, לימוד, הבעת הערכה פומבית לכוחם הנדיר של ההורים ברגע הקשה ביותר שלהם.
פניתי לשר החינוך בנט בעניין הנצחתה של ליאל, אולם הדבר טרם צלח.

הם לא ביקשו להיות סמל, אבל זה בדיוק מה שהם - סמל צעיר, נדיר ויפה לאנשים הטובים שהם היו אמורים להיות עד שיבה שלעולם לא יזכו לה.
הלב בוכה עם המשפחות, אבל ההודעה על ההצלחה להשתיל את האיברים מקמטת את זוויות הפה לחיוך.

הייתי חייבת לכתוב היום על המוות המיותר, אופניים חשמליים ונס אחד קטן ל 5 משפחות בישראל.

אלה ניסים שהביאונו עד הלום, אבל את הניסים האלה מחוללים אנשים כמו משפחת נשר ומשפחת בבלר.

פתקא טבא, חג שמח.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 352. הגיבו: 50. שיתפו: 35.
{% trans 'Tags' %}:

אתמול בערב, כאשר נאמתי באירוע של ידידי ישראל בלייבור הבריטי במסגרת הועידה, הייתי נחושה להתעמת עם ג׳רמי קורבין. ראיתי מקרוב את ההתמודדות האיומה של חברי פרלמנט שאוהדים את ישראל, כולל איומים על חייה של אחת מחברות הפרלמנט, לוסיאנה ברגר, אשר נלחמת כנגד האנטישמיות הגואה במפלגה.

הגעתי כדי לומר לקורבין את הדברים הבאים: "אני ומפלגתי מוטרדים מאוד מהדוגמאות המזעזעות של אנטישמיות בתוך מפלגת העבודה הבריטית, ועל הכישלון, ונכון יותר לומר מה שנדמה כאי-רצון, לטפל בה כהלכה. ואני שואלת אותך מר קורבין - איזה סוג של מנהיגות הפגנת על מנת לעקור זאת מהשורש? כאשר אתה מתווכח על היקף ההגדרה של IHRA, אתה למעשה רומז שאתה יודע טוב מיהודים, מה היא אנטישמיות.
איך אתה יכול לטעון דבר שכזה, עם כל מה שמתרחש במפלגתך? כחברת כנסת לעולם לא אתעלם מאנטישמיות העולה מימין - ואנחנו חווים זאת מממשלות מסוימות באירופה, אבל אני איתנה באותה מידה ומצפה לאותו חוסר סובלנות, כאשר השנאה העתיקה בעולם עולה משמאל.

יתרה מזאת, אנחנו בישראל לא מצליחים להבין כיצד ניתן לקיים קשרים והזדהות עם טרוריסטים שרצחו ישראלים, תוך התעלמות ברורה מחוסר האנושיות והשנאה שבכך. דבר זה אינו מסייע בשום אופן לתהליך בניית השלום; אם בכלל, קשרים אלו מועילים רק לאלו שממילא איבדו כל סוג של אמון בסיכוי להסכם עתידי.
אז אנא מר קורבין, הפסק להתנהג כאילו אתה הקורבן בכל העניין. אתה נפגשת עם יותר רוצחי ישראליים מאשר ישראליים. זוהי הבחירה שלך, אבל אל תצפה מאיתנו להפנות את הלחי השנייה".

מחיאות הכפיים ריגשו אותי, במיוחד אלה שהופנו לחברת הפרלמנט ג׳ואן ריאן אשר מנהלת מאבק חסר פשרות לטובת הקהילה היהודית וישראל, לצד הביקורת הלגיטימית שהיא משמיעה על מדיניות ממשלת ישראל.

אבל היה זה רגע אחד שבו הדמעות חנקו את גרוני והיה זה כשסיפרתי על הרצח המתועב של ארי פולד ז״ל ועל ״המשכורת״ שתקבל משפחתו בשל כך שהצליח להרוג ישראלי.

בסוף הנאום, ביקשתי לעשות את הדבר הסמלי אך משמעותי עבורי, כשפתחתי את דגל ישראל ועמדתי מאחוריו יחד עם ידידינו ועם השגריר מרק רגב. אל מול תמונת הצירים המניפים דגלי פלשתין, נמשיך לעמוד עם הדגל שלנו, ואני יודעת שלעולם לא באמת נהיה לבד.


אהבו: 326. הגיבו: 56. שיתפו: 41.
{% trans 'Tags' %}:

מועדים לשמחה.
מאז אתמול אני נמצאת בועידת הלייבור בליברפול בפגישות עם חברי פרלמנט בעלי תפיסות עולם מגוונות.

חלק מהם נלחמים עבור ישראל ונגד אנטישמיות, גם אלה שמבקרים את מדיניות ממשלת ישראל, חלקם רואים בהחלטה שלנו להתנתק מג׳רמי קורבין פגיעה קשה ביחסים בין המפלגות.

מאז ומעולם נאבקתי בקשרים של הממשלה עם ממשלות ימין אנטישמיות באירופה ואין לי שום כוונה לקבל אנטישמיות כשהיא מגיעה משמאל.

בעזרת הצוות הבלתי רגיל של ידידי ישראל בלייבור - בראשותה של חברת הפרלמנט ג׳ואן ריאן, ובניצוחה של ג׳ניפר גרבר עם הצוות הקטן והנבון שלה, אני נפגשת עם חברי פרלמנט ואומרת את אשר על ליבי.
זה לא פשוט כי גם לי יש ביקורת רבה על הממשלה ועל אוזלת ידה המדינית, ולא כל ביקורת היא אנטישמיות.

אבל כפי שאומר הערב לקורבין, שלא בנוכחותו, שלא רק שאינו נלחם באנטישמיות, הוא מאפשר לה להתחזק וכי עד כה הוא פגש יותר טרוריסטים שרצחו ישראלים מאשר ישראלים - מה בדיוק יש ללייבור במשותף עם הטרוריסטים האלה ?

חלק מהפגישות אינן קלות, אבל לישראל יש הרבה חברים טובים כאן - יהודים ולא יהודים, ולהם, אומר הערב, מכל הלב, ובשם כולנו, תודה רבה.
Israel Hayom ישראל היום אריאל כהנא

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 23. הגיבו: 4. שיתפו: 3.
{% trans 'Tags' %}:

סוכות הוא אחד החגים האהובים עלי.
הפעם אני מבלה אותו בבריטניה בשל השתתפותי הצפויה בועידת הלייבור.

מי שעוקב יודע שנפל דבר במפלגת האחות של מפלגת העבודה ויושב הראש שלה ג׳רמי קורבין, הטוען שהוא תומך בשתי מדינות לשני עמים, נוהג באופן בעייתי ביותר גם ביחסו לישראל ובעיקר לא טיפל כראוי בגילויי אנטישמיות קשים במפלגתו.

הגעתי לכאן כדי לחזק את ידידי ישראל בלייבור
(ה LFI) שהיא קבוצה בעלת חשיבות אדירה במפלגה. חברי הפרלמנט מטעמה נלחמים עבור ישראל ונגד אנטישמיות באופן מעורר השתאות, כולל מחירים אישיים כבדים.

מי שעקבו אחר פעילותי נגד האנטישמיות הגואה באירופה, יודע שאפעל כנגד השנאה הזאת כשהיא באה מהימין הפוליטי ואפעל כנגדה במלוא העוצמה כשהיא מגיעה מהשמאל הפוליטי כפי שהדברים מתרחשים כעת בלייבור הבריטי.
דברי בועידה יהיו נוקבים ובלתי מתפשרים.

מותר לבקר את ישראל מבלי שהעניין ייחשב אנטישמיות. לא כל ביקורת היא שנאה כלפי יהודים או ישראל.
אבל אם חברי פרלמנט מוכנים לוותר על מקומם בשל אוזלת היד של יו״ר המפלגה, אם אנשי הקהילה היהודית המופלאה בבריטניה שהיו מסורים ללייבור כל חייהם אומרים שיעדיפו לעבור לישראל אם קורבין ייבחר לראשות הממשלה, אם הוא אינו מוכן לקבל את ההגדרה הבינלאומית המקובלת לאנטישמיות (IHRA) ואינו מטפל ביד חזקה בגילויים כאלה בתוך המפלגה, הוא אנטישמי.

אם הוא מתרועע עם אנשי חמאס ומחבלים מזרועות שונות ו״שוכח״ מה הם מייצגים, או מגן על השגריר המייצג את הרשות הפלשתינית באופן שפוגע במובהק בישראל וגם ביהודים ומתעלם מ״משכורות המחבלים״ הוא לא יוכל ליהנות מהספק יותר לעולם.

שום חרטה או התנצלות הוא לא השמיע עד כה.
אבל הלייבור הבריטי עמד לצידה של ישראל לאורך שנים ארוכות וידידינו שכאמור הם אחת הקבוצות החזקות ביותר במפלגה ממשיכים להגן על ישראל ועל הקהילה היהודית ללא הרף, אני צריכה להיות כאן בשם הקול השפוי והחזק גם כדי להודות להם וגם כדי לוודא שכולם זוכרים איזו מין מדינה היא ישראל ולמה הוקמה.

ג׳רמי קורבין לא יהיה בנאום שלי ואין לי כוונה לפגוש אותו אבל אני מאמינה שדברי יהדהדו הרבה מעבר לאולם שבו ייאמרו.

אני חושבת עכשיו על הסוכה והכנו היום קישוטים עם הילדים. חג מקסים לכולכםן.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 171. הגיבו: 16. שיתפו: 3.
{% trans 'Tags' %}:

עם צאת הצום הסתבר לנו כי מתחוללת דרמה של ממש בגבול הצפוני שלנו. 14 אנשי צוות אוויר רוסים איבדו את חייהם, כאשר מערכת נ"מ סורית טעתה לחשוב כי מדובר בכלי טיס ישראלי, והפילה את המטוס.
אני מצרה כמובן על אובדן החיים של הצוות, ועל נפילת המטוס הרוסי בסוריה. זהו אירוע קשה ביותר.
אבל משמעויות הארוע קשות לא פחות לתיאום הישראלי-רוסי, מאחר שאנו יודעים כמה רבים ה"כמעט-אירועים" שמתרחשים במרחב האווירי הזה, וסביב המאמצים להרחיק את האיראנים מגבולנו עם סוריה.

אנחנו חייבים לשמר את היכולת שלנו לפעול מול מהלכים של אויבנו לשינוי מאזן הכוחות האזורי. אנחנו חייבים לשמור על היחסים עם רוסיה, ואנחנו חייבים לשמור על הגיבוי האמריקאי למהלכינו.

כחברת ועדת החוץ והביטחון, התראיינתי אתמול בבוקר ברדיו כאן-מורשת על ההתפתחויות והסיכונים ועל האתגר הכולל של ניהול היחסים עם רוסיה בעלת בריתנו מחד, אולם בעלת אינטרסים מורכבים מאוד עבורנו מאידך. דיברנו על ההשלכות המידיות לתושבים בצפון, אשר נמצאים בתת מיגון בעייתי ביותר לקראת הסיכויים להסלמה, על היחסים הדיפלומטיים בין נתניהו ופוטין, שאין לזלזל בה, אך יש לעבות אותה במימדים נוספים, על האופקים לבריתות אחרות וחדשות וכיצד יש לנהוג בהם.

לפני שאזמין אתכם להאזין אתכם לראיון אומר בהמשך לאזהרות הרמטכ״ל ביחס למתרחש ביהודה ושומרון כי אנחנו מצויים במה שמכונה המערכה שבין המערכות. זאת אינה מלחמה רגילה והיא דורשת מצד אחד את חיזוק ההרתעה ומצד שני מהלכים מדיניים לא שגרתיים. הרמטכ״ל אמר את מה שמובן לכל מי שמכיר את ריבוי החזיתות מול ישראל - לא לעולם חוסן ואין די במאמץ האדיר שמתבצע למנוע פיגועים מיו״ש.
תזכורת קשה לכך קיבלנו השבוע עם הרצח הנורא של ארי פולד ז״ל.

על החיכוך המורכב בצפון:
אני מזמינה אתכם להקשיב בלינק הבא: https://youtu.be/CPqmVyU2ZOo

{% trans 'Apologies, your browser does not support displaying videos.' %}

אהבו: 37. הגיבו: 5. שיתפו: 2.
{% trans 'Tags' %}: