הבית היהודי

32,394 ( +1.04% בחודש האחרון)

טוען נתונים נוספים...

בצלאל סמוטריץ / הבית היהודי באתר כנסת פתוחה

  בצלאל סמוטריץ בפייסבוק

  סטאטוס אחרון נאסף בתאריך: 12 באוגוסט 2018 10:30. מידע אודות העמוד נאסף בתאריך: 20 באוגוסט 2018 07:05


‏זכתה מדינת ישראל ורבבות רבבות תלמידי הישיבות ששוקדים בה על תלמודם יומם ולילה מתחילים היום, ראש חודש אלול, את "זמן אלול" ואת שנת הלימודים החדשה. שנזכה כולנו להגדיל תורה ולהאדירה מתוך נעם ה' וברכתו ומתוך תחושת שליחות גדולה "בשם כל ישראל". חודש טוב ושנת לימודים פוריה.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 397. הגיבו: 24. שיתפו: 14.
{% trans 'Tags' %}:

עזה היא פצצת זמן שמכוונת נגד מדינת ישראל, ולמען האמת מצליחה לגרום לנו לכאב ראש לא קטן כבר הרבה מאוד שנים. כדי לנטרל את הפצצה הזו צריך להבין טוב את מנגנון ההפעלה שלה.

>>>
רצועת עזה היא מוטציה גיאוגרפית ודמוגרפית שאין לה יכולת קיום עצמאית. היא לא נבראה כזו בששת ימי בראשית אלא נבניתה ונשמרת באדיקות ככזו על ידי מדינות ערב ככלי נגד מדינת ישראל.

1.4 מתוך 1.8 מיליון תושביה הם "פליטים" שעברו אליה משטחי מדינת ישראל לאחר מלחמת השחרור, ומאז מוחזקים בה כבני ערובה בצפיפות, בעוני ובתנאים מחפירים, ומתחנכים על "תקוות השיבה" לבתיהם בעכו, יפו וחיפה, במקום להיות משוקמים ולהתחיל חיים חדשים במקומות אחרים.

מדינות ערב מקפידות לשמר אותה ככזו, ולכן גם כאשר בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו לאחר מלחמת העצמאות שויכה עזה למצריים, החילה בה מצריים ממשל צבאי ולא התייחסה אליה כטריטוריה מצרית.

>>>
לרצועת עזה אין יכולת קיום עצמאית. היקף כזה של אוכלוסייה בחבל ארץ קטן ודל במשאבי טבע זה לא משהו שיכול להחזיק את עצמו. עזה נשמרת במכוון על ידי הערבים כ'תחנת מעבר זמנית' בדרך לשיבה לארץ ישראל. וזה לא דבר שיכול להחזיק לאורך זמן בלי להתפוצץ.

הדיבורים על "הסדרה" הכוללת כמה פתרונות קוסמטיים בתחום הכלכלי הם קשקוש מקושקש שלא מחזיק מים. המחשבה שאם רק יהיה בעזה נמל ימי אז "צינור החמצן" הזה יספיק לה היא מגוחכת.

כדי להחזיק את עצמה עזה צריכה הרבה יותר מנמל ימי וכמה אזורי תעשיה. היא צריכה פתרון שורש שיתאים את כמות האוכלוסייה שמתגוררת לתא השטח, למאפייניו, ולמקורות הפרנסה שלו.

עד איוולת אוסלו ב 1994 עזה היתה פתוחה למדינת ישראל, שהיוותה את מקור התעסוקה וההכנסה העיקרי של תושביה. הסכם אוסלו של השמאל "המוסרי" הביא לרישושה של עזה והרעבת תושביה. מעט מאוד התעסוקה וההכנסה שעוד נותרה להם מההתיישבות הישראלית בה התייבשה בהחרבת גוש קטיף.

>>>
עכשיו תחשבו על דור רביעי וחמישי שחי ומתחנך ברצועת עזה ב"מסירות נפש" ובתנאים בלתי אפשריים על ברכיה של שאיפת השיבה ועל אידיאולוגיה הדוגלת בהשמדת מדינת ישראל, כמוצא היחידי לחיים הקשים ברצועה. רק השמדת מדינת ישראל ושיבת הפליטים אליה תשים סוף לאנומליה שמתקיימת ברצועה כבר שבעה עשורים ותפסיק את הסבל של תושביה. זו האנרגיה שזורמת ברצועת עזה ומניעה את תושביה ומנהיגיה.

>>>
השמאל הישראלי מבין את הבעיה הזו ו"הפתרון" שהוא מציע לעזה הוא חלק מתכניתו הכללית להקמת מדינה ערבית בארץ ישראל. השמאל מבין שעזה לא יכולה לקיים את עצמה ולכן חייבת להיות חלק מישות מדינתית אחרת ולהיות נסמכת על שולחנה.

הימין שמתנגד, מסיבות אידיאולוגיות ופרקטיות כאחד, להקמת מדינת טרור בלב-ליבה של ארץ ישראל לא הציב עד היום על השולחן פתרון לרצועת עזה. ושוב, תרשו לי לגחך על "פתרונות" ה"הסדרה" שמועלים מצד גורמים מסוימים בימין ככאלה שיש בהם בכדי לתת מענה אמיתי לפצצת הזמן האנושית ששמה רצועת עזה.

>>>
וזה מקור החידלון המתסכל של נתניהו וליברמן אל מול הרצועה. כשאין אסטרטגיה הולכים לאיבוד.

למוטט את חמאס רק כדי להמליך תחתיו את אבו-מאזן זה להחליף פרה בחמור. בהעדר אסטרטגיה כוללת מה שנשאר זה לתמרן ולמשוך זמן, ובאסטרטגיית התמרון הזו הבידול בין עזה ליהודה ושומרון משרת את האינטרס הישראלי. למוטט את חמאס ולקחת אחריות במקומו אין לנתניהו אומץ. אז מה שנשאר זה לנהל מול חמאס "סבבים" עם ידיים קשורות מאחור, וכשחמאס יודע שיש לו חסינות ולאף אחד בצד הישראלי אין כוונה להכניע ולחסל אותו. ומי שיש לו חסינות לא יכול להיות מורתע. כל מה שנשאר זה להתווכח על עוצמת "הפגיעה הקשה" שחמאס ספג.

צריך להודות שבתוך דרך האין מוצא הזו השר בנט הציע תכנית טקטית יצירתית ונכונה, שגם אם לא תמוטט את שלטון חמאס יכולה בהחלט להוריד אותו על הברכיים ולגרום לו להניף דגל לבן. כל זאת ללא צורך בכניסה קרקעית ובסיכון חיילים. אי אפשר לפרט על התכנית הזו מסיבות של ביטחון מידע, אבל בהחלט יתכן שהיא יכולה לתת מענה טקטי זמני שיעניק כמה שנות שקט לתושבי הדרום. אבל גם זה לא ינטרל את מנגנון הפצצה.

>>>
מענה ימני אמיתי ושורשי לרצועת עזה, כזה שינטרל את מנגנון הפצצה ולא רק ישהה מעט את הפעלתו, חייב להתבסס על העקרונות הבאים:

* כיבוש מלא של הרצועה ולקיחת אחריות מחודשת של מדינת ישראל על הנעשה בה.

* גדיעת תקוות השיבה של תושביה לתחומי מדינת ישראל. התקווה הזו היא שמתחזקת את המוטיבציות שמניעות את כל מה שקורה ברצועת עזה כבר שבעה עשורים, וכל עוד היא תמשיך להתקיים היא תמשיך לתדלק את אותן המוטיבציות, שיניעו את אותם התהליכים, וחוזר חלילה... גדיעת התקווה תהווה, כמובן, את הנדבך המרכזי במיגור הטרור (הנובע מאותה תקווה ונועד לממש אותה).

* דילול אוכלוסיית הרצועה והתאמתה לתא השטח ולפוטנציאל הכלכלי שלו באמצעות פיזור ושיקום הפליטים במדינות ערב או באירופה. במילים פשוטות - עידוד הגירה מאסיבי. לאחר שלא תהיה תקווה לשוב לישראל לא תהיה תוחלת להמשך הסבל והחיים הקשים (אין "מטרה מקודשת" שנכון לסבול ולהקריב למענה) ויהיה היגיון רב ברילוקשיין ובהתחלת חיים חדשים מעבר לים.

* הקמה מחודשת של ההתיישבות הישראלית המפוארת באזור הרצועה. היא, ביחד עם שוק התעסוקה במדינת ישראל - שבהעדר טרור יפתח מחדש לתושבי הרצועה - יאפשרו לאלו מתושבי הרצועה שיבחרו להישאר ולחיות תחת השלטון הישראלי להתפרנס בכבוד.

>>>
ואם הגעתם עד לכאן וזה מזכיר לכם את עקרונות תכנית ההכרעה שפרסמתי ליהודה ושומרון - אתם לא טועים. סדנא דארעה חד הוא. הערבים אותם ערבים, הארץ אותה ארץ, והים אותו ים... ואם זה כך אז כנראה גם הפתרון הוא אותו פתרון.


אהבו: 384. הגיבו: 65. שיתפו: 65.
{% trans 'Tags' %}:

סר הביטחון!

‏הפסקת האש היא שגיאה קשה. גם כניסה קרקעית חסרת תוחלת היתה שגיאה קשה. או להיכנס כדי לכבוש ולהישאר ("מתקנים את טרגדיית אוסלו, עזה תחילה"), או לשטח מהאוויר את כל מה שקשור לחמאס ברצועה ולהכניס את אנשיו למחילות לחודשים עד שיעלו עובש ויצאו עם ידיים למעלה וגופיה לבנה תלויה על מקל.


אהבו: 400. הגיבו: 51. שיתפו: 31.
{% trans 'Tags' %}:

דיון מיוחד על חוק הלאום.

שוויון במישור האזרחי - כן
שיוויון במישור הלאומי - לא.

צפו.


אהבו: 372. הגיבו: 54. שיתפו: 77.
{% trans 'Tags' %}:

לא יקום ולא יהיה.

חוצפה שנושא כזה עולה בכלל אחרי חמישים שנות התיישבות מפוארת. אזרחי ישראת תושבי יהודה ושומרון אינם אזרחים סוג ד' ולא ניתן להפלות אותם על רקע מקום מגוריהם.

אפנה בימים הקרובים לראש הממשלה ולשרים הממונים - שר הדתות, שר הביטחון ושרת המשפטים, בדרישה לבצע לאלתר את התיקונים הנדרשים בחוק כדי שתושבי יהודה ושומרון לא יודרו מהליך הבחירה, ולדחות עד אז את הבחירות למועצת הרבנות הראשית. זהו אבסורד שלא ניתן לקבל ואין לי ספק שיתוקן.


אהבו: 158. הגיבו: 27. שיתפו: 8.
{% trans 'Tags' %}:

‏קמפיין כואב ומביש שפורסם הבוקר מטעמנו בבחירות המוניציפליות בירושלים נעשה שלא על דעתנו ואנחנו מתנערים ממנו באופן מוחלט ודורשים את גניזתו. מבקש להתנצל באופן אישי בפני מי שנפגע. נתחקר ונוודא בע"ה שטעויות חמורות כאלו לא יישנו. תודה לכל מי שהסב את תשומת ליבי לכך מהבוקר.


אהבו: 159. הגיבו: 13. שיתפו: 4.
{% trans 'Tags' %}:

בשבועות האחרונים, אנו עדים לשלל פרסומים מטרידים הנוגעים למספר פרשיות שאירעו ביחידת להב 433.
ההתנהלות הלכאורית שעולה מכלל הפרסומים מציירת תמונה שאמורה להדיר שינה מכל אזרח במדינת ישראל שהדמוקרטיה ושלטון החוק חשובים לו.

פניתי הבוקר לשרה שקד ולשר ארדן בבקשה שישתמשו בסמכותם להקים ועדת בדיקה ממלכתית לבחינת התנהלות יחידת להב 433.

מהלך קריטי להשבת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 121. הגיבו: 20. שיתפו: 5.
{% trans 'Tags' %}:

חתמתי והצטרפתי.

הצטרפו גם אתם!
https://goo.gl/iEAgMh

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 239. הגיבו: 22. שיתפו: 27.
{% trans 'Tags' %}:

אחרי שבועות של ויכוח סביב פונדקאות לגברים וכשיש מי שחושב שיש מה להתגאות בדבר שאין מה להתגאות בו, אני מרגיש שצריך לעשות קצת סדר בוויכוח על ערכי המשפחה והקדושה מול תרבות הלהט"ב.

>>>
אז קודם כל, על מה הדיון *לא* נסוב.

הדיון הוא לא הלכתי. בעניין הזה אין הרבה מה לדון. הנטיה אינה איסור. המימוש שלה הוא איסור חמור (עריות, תועבה, כרת, הארץ מקיאה על זה, וכו' וכו). על מה שבין אדם לאלוקיו אנחנו יכולים לכאוב ולהתפלל, ויש לנו אחריות מדין כל ישראל ערבים זה לזה, אבל אנחנו לא יכולים ולא רוצים לכפות ולכן לא זה הדיון. השאלה האם העבירה הזו עצמה היא חמורה יותר מחילול שבת או לא היא מעניינת, ויש לי מחשבות לגביה, אבל היא לא רלוונטית. החומרה היתרה של התופעה הנוכחית היא לא בגלל צד העבירה הפרטית שבדבר (שאז שייך להשוות לעבירות פרטיות אחרות) אלא מצד ההקשר הרחב של הדברים, כמו שאפרט בהמשך.

בהערת סוגריים כמעט מיותרת אני מרשה לעצמי להתעלם מאמירות מופרכות שנשמעות מעת לעת על כך שההלכה ידעה לאורך הדורות להתאים את העצמה למציאות... "אני מאמין באמונה שלמה שזאת התורה לא תהא מוחלפת..."! התפתחות של ההלכה היא משהו מאוד מדויק עם כללים מאוד ברורים ולא המצאות של כל ילד שמשהו נראה לו דורש התאמה...

הלאה. הדיון הוא גם *לא* על שוויון ועל 'זכויות' במובן המצומצם של פתרון למצוקות, צרכים וקשיים - מעשיים או נפשיים - של בעלי הנטיות ההפוכות. דוגמאות אישיות רובינו מכירים כנראה למכביר והן אכן קורעות לב, אבל המאבק שמתנהל היום בציבוריות הישראלית הוא ממש לא שם. אם זו היתה דרישתם היינו במקום אחר לחלוטין וכמובן שהיתה לנו יכולת להיות הרבה יותר משוחררים לחפש פתרונות כדי להקל עליהם כמה שרק אפשר להתמודד עם הקושי והסבל.

אבל הדיון כבר מזמן לא שם.

הדיון היום הוא על כל הנורמליות של החברה. על הטבעיות של החיים. "זכר ונקבה בראם". על מושגים של קדושה, שכינה ביניהם, המשמעות של זוגיות ומשפחה, האחריות להמשכיות קיום העולם. שיח של חובות מול שיח של זכויות, ועוד ועוד. זה מרחב הדיון.

>>>
הבעיה עם תרבות הלהט"ביזם אינה עם הקושי של האדם הפרטי או הקבוצה המסוימת אלא עם הרצון שלה לקעקע את המושג "נורמה" רק כדי לא להרגיש חריגה ולא נורמלית.

כדי להמחיש נשווה את המאבק של בעלי הנטיות ההפוכות למאבק של בעלי המוגבלויות. בעלי המוגבלויות דורשים הנגשה. הכי לגיטימי בעולם. הם מודעים לכך שהם שונים והם מבקשים מאיתנו כחברה לאפשר להם להשתלב בחברה על אף המוגבלות שלהם. וחובתנו כמובן להיענות להם. אבל עכשיו תתארו לעצמכם שהנכים, שמן הסתם מרגישים מאוד לא נעים מכך שהם שונים מכולם, היו דורשים שכולנו נחתוך לעצמנו רגל ונהפוך לנכים כדי שהם לא ירגישו לא נעים עם השונות שלהם. מישהו מאיתנו היה מקבל דרישה כזו?! זה בדיוק מה שמבקשים הלהט"בים לעשות. קשה להם להרגיש חריגים, וזה כמובן מובן מאוד, ולכן הם דורשים למעשה לקעקע את המושג "נורמה" של משפחה וזוגיות ובכך הם מבקשים להפסיק להרגיש לא נורמליים. וזה הרסני ומסוכן לחברה.

וזו, חברים, הבעיה הלאומית שלנו. לא אחוז מסוים מהאוכלוסיה, שאפשר להתווכח על הגודל שלו, שנולד עם נטיה הפוכה ומתקשה או לא יכול להקים משפחה וזוגיות רגילה ובריאה. גם לא הקושי של הקבוצה הזו והצורך לעזור לה ברמה האישית. הבעיה היא שהקבוצה הזו קוראת תגר על כל הנורמליות של החיים רק כדי שהיא תוכל להרגיש נורמלית עם הלא נורמליות שלה. וזה אומר לקעקע על הדרך את כל מושג המשפחה היהודית כמשהו קדוש שנושא באחריות לקיום העולם. אז כבר בכלל לא צריך איש ואשתו. ולא צריך להתחתן. ואפשר לחיות בקומונות ובכל מיני צורות של בריתות וקשרים, בשלשות, ברביעיות, ומי יודע לאן זה עוד יגיע (רק צריך להקשיב למירב מיכאלי באנגלית כדי להבין...). הכל כדי שאותו קומץ שלא מסוגל לקיים חיי משפחה נורמליים לא ירגיש חריג.

ואז כמובן זה הופך לאופנה. והרבה מאוד אנשים שנמצאים באמצע, וקצת מבולבלים, ויכולים בעבודה ובהשקעה להיכנס למסלול חיים נורמלי בוחרים בדרך הלוא נורמלית כי זה נאור ולגיטימי. ומתחילה תנועה שלמה שהופכת את הלא נורמלי לאידיאל בשם ערכים נשגבים כמו "שוויון" ו"קבלת האחר" ו"החופש לאהוב". ומיד אחר כך מי שמנסה להיאחז בנורמליות הטבעית של החיים ולחנך את עצמו ואת ילדיו ואת סביבתו לאותה נורמליות, ואולי אפילו לקדושה, הופך לחשוך, והומופוב, ומפלה, ואכזרי, וכזה שמתעלם מקשיים של אחרים, וממילא הוא ודעותיו הן מוקצים ולא לגיטימיים. והנה לך 'עולם הפוך ראיתי'.

וזו כבר סכנה ממש שמאיימת על כל ההמשכיות של החברה. כי מה לעשות ועל פי הטבע רק גבר ואישה יכולים להביא חיים לעולם.
ומה לעשות וכדי להביא חיים לעולם, ואז לגדל ולחנך אותם, צריך לגדול על *החובה* *והאחריות* שבהורות ולא על *"הזכות להורות"*. כי זכות היא משהו שאפשר לבחור, ולתזמן, ולתכנן, ואפשר גם לוותר עליו בכל שלב, וכמובן בלי הרבנות ובלי דת משה וישראל (שכובלת אותנו ובנויה על מחויבות שאנחנו מאוד לא אוהבים לאהוב...).

כל צורות החיים האחרות יכולות אולי להיות טובות לאנשים מסוימים. הן יכולות להצליח במקרים מסוימים, ואפילו להביא אושר לזוגות מסוימים. הן יכולות להיראות נוצצות ונאורות בטווח הקצר. אבל לרוב, לכלל, בטווח הארוך, זה הרסני וזה לא מביא לאושר אלא להרס ולכאב. למה? כי זה טבע העולם. כי הקב"ה ברא את העולם וטבע בו טבע, והניסיונות להתכחש לטבע הזה ולהתחכם איתו הסבו ומסיבים כל כך הרבה סבל ומכאובים לעולם ולאנושות. ההבנה הזו נובעת אצלנו גם מאמונה ותורה, אבל גם מניסיון החיים.

>>>
אחת הנקודות הנוספות שצריך לתת עליהן את הדעת בהקשר הזה, וזו אולי אחת הסיבות שהתורה כל כך מחמירה באיסור הזה, היא שתרבות הלהט"ב הופכת אמצעי למטרה. הזוגיות ויחסי האישות הם אמצעים לקיום העולם. אמצעי להמשכיות הדורות. קשר חד מיני לא יכול בשום אופן להביא חיים לעולם וממילא הוא לא אמצעי אלא הפך למטרה בפני עצמה. וכשייצר חזק כל כך הופך מאמצעי למטרה בפני עצמה הוא פורץ גבולות ומהרס. זה לא סתם שמצעדי הגאווה הם מופעי פריצות ושכרון חושים. כשהאדם במרכז, והצרכים שלו במרכז, והיצרים שלו במרכז, ככה זה נראה (בזה עצמו יש הרבה מאוד מה להאריך ואין כאן מקומו...).

>>>
הלאה. ואז, על הדרך האיגואיסטית של "הזכות להורות", אפשר להתעלם מהבעיות האתיות הקשות הכרוכות בסחר בגופן של נשים למטרת פונדקאות, ואפשר להתעלם מהטבע הכללי של איש ואשה, והאיזון וההשלמה שהקב"ה ברא ביניהם, באופן שבד"כ ילד זקוק למיזוג התכונות של שניהם באקלים שבו הוא גדל כדי לגדול בריא. וזה כמובן על דרך הכלל, וממש לא אומר שלא ייתכן שיש זוגות חד מיניים שיכולים לגדל את ילדיהם טוב יותר מהרבה זוגות של איש ואשה, אבל אלו תמיד יהיו החריג שלא מעיד על הכלל, ושוב חזרנו למי שמבקש בשם החריג לבטל את הכלל כדי לא להרגיש חריג, וחוזר חלילה...

וכמעט שכחתי... אם כדי להקים משפחה לא צריך איש ואשה אז כנראה שבכלל אין דבר כזה איש ואשה, ושהכל זה רק תוצר של 'הבניה חשיבתית', והנה עברנו מנשים למגדר... ואז כמובן כבר אין כישרונות ותפקידים ושליחויות בעולמו של הקב"ה, ואין איזון והשלמה במערכת הזוגית, ויש יחידות קרביות מעורבות, ובעיקר אין בריאות טבעית של חיים ויש בלבול ומבוכה. וגיל הנישואין עולה, ואחוז הגירושין עולה, ועוד ועוד. ובכל הזמן הזה כמובן הטבע לא הולך לישון וגם אחרי שייכתבו עוד הרבה מסמכי יוהל"ם יישארו גברים ונשים ותהיה ביניהם משיכה, והרמה בצבא תרד, ושוב חוזר חלילה...

>>>
ועכשיו, אחרי שדיברנו וגינינו את *התופעה*, באנו לאתגר הגדול, והוא היחס *לפרט* שסובל, והצורך לתת לו מענה ולעזור לו. וכאן הדילמה הגדולה. כי את הפרט אנחנו כמובן אוהבים ומאוד רוצים לעזור לו, עד כמה שניתן. אבל מתנהלת כאן *מלחמה* על דמותה של החברה. ובמלחמה קשה לאבחן בין "האויב" (כמטאפורה בלבד!!!) לבין הפרטים ומרכיבים אותו. וכן, במלחמה נפגעים גם חפים מפשע (וזה לרגע לא הופך את המלחמה לפחות מוסרית או פחות לגיטימית). וכשכל מענה שתתן לפרט יתפרש כלגיטימציה לתופעה וכהישג שמעצים אותה וממילא את הנזקים שהיא גורמת לחברה אז קשה מאוד לבוא לקראת הפרט, והאמת שזה גם לא מוסרי לבוא לקראתו בסיטואציה הזו. כי בברירה בין טובת הפרט לטובת הכלל המוסר מחייב לדאוג לכלל ולא חלילה לפגוע בו (ובהרבה מאוד הפרטים שמרכיבים אותו). אין שום דבר מוסרי בלדאוג לפרט, גם אם הוא סובל ומסכן, אם המחיר של זה הוא פגיעה גדולה בכלל. זה אולי מרגיש מוסרי כי הפרט עומד לפנינו כאן ועכשיו, ואנחנו רואים את הסבל שלו בעיניים ומרגישים את הדחף העז לעזור לו. הנזק שיגרם לכלל, לעומת זאת, הוא שכלי ורחוק ואנחנו אולי יודעים שהוא מחכה מעבר לפינה אבל לא רואים ולא מרגישים אותו. הכלל סובל מנחיתות רגשית מובנית ביחס לפרט ולכן זה קשה. אבל התפקיד שלנו במקרה הזה הוא לעבוד מהראש ולשעבד אליו את הרגש, לא להיפך.

ואחרי שאמרנו את זה, האם כל עזרה לפרט תבוא על חשבון הכלל? בוודאי שלא. ובמקום שבו אין התנגשות אנחנו *חייבים* לעשות *הכל* כדי לעזור לפרט ולהקל על מצוקתו. ובמציאות דווקא נושאי דגל המאבק בלהטבי"זם בעולם הרבני הם שעסוקים בזה במסירות נפש יום-יומית ממש. הרב יהושוע שפירא, והרב ארל'ה הראל, ועוד ועוד. להקשיב, לתמוך, לייעץ, לחבק, לאהוב, להפנות לכל עזרה אפשרית, ועוד ועוד. אבל בכל שלב חשוב לא להתבלבל ולא לתת שום סוג של לגיטימציה לתופעה כתופעה. כאן חייב לעבור גבול ברור מאוד.
וזה אותו הגבול שעובר בין לבקש עזרה והבנה לבין הניסיון המגוחך לצעוד בגאווה עם מום וחיסרון.

אז חברים יקרים, תחבקו את החברים האלה שלכם. תבינו לליבם ולקשיים שלהם במישור האישי ותנסו לעזור בגבולות ההלכה. אבל תזכרו ותזכירו שזה החריג הלא נורמלי. צריך לקרב ולהנגיש אבל בשום אופן לא לתת לזה לבלבל את מושגי הבריאות הפשוטים והבריאים שעליהם בנויים על החיים.

>>>
ומילה אחת על סגנון הדיון:
בשנים האחרונות אני משתדל לומר דברים ברורים בעניין אבל להימנע מלפגוע באנשים פרטיים באמצעות שימוש במילים קשות. אבל, וזה אבל גדול, תרבות השיח צריכה להיות הדדית. אנחנו לא 'הומופובים' ולא 'חשוכים'. אנחנו בכלל לא 'פובים' ולא מפחדים משום דבר. פשוט כי מי שמאמין לא מפחד... אנחנו אנשים שחושבים שתרבות הלהטב"זים הורסת את החברה ומביאה אותה לעברי פי פחת ולכן אנחנו מתנגדים לה ומבקשים לחזק את ערכי המשפחה המסורתית. אז חברים, אם אתם מבקשים שנכבד אתכם תכבדו אותנו.

מכאן ולהבא אני קובע את הכלל הבא: מי שיבקש לנהל איתי שיח ענייני ומכובד ימצא בי בר שיח נחוש אבל מכבד. מי שינסה להשתיק אותי ויקרא לי או לרבנים שלי הומופובים, חשוכים, מתועבים, או כל כינוי גנאי אחר, אחזיר לו באותה מטבע. "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו".


אהבו: 1,614. הגיבו: 1,119. שיתפו: 475.
{% trans 'Tags' %}:

עוד תחקיר חשוב של 'הקול היהודי'.

http://www.hakolhayehudi.co.il/item/security/חשיפה__המחבלים_הכלואים_מבזבזים_מים_בשווי_מיליוני_ש_ח

נותרו יומיים לפרוייקט הקמת מערכת התחקירים של "הקול היהודי". התחקירים הללו ממחישים כמה חשובה תקשורת עצמאית בישראל. כנסו ותתמכו.

https://t.co/i9HKcKXXLZ‎


אהבו: 76. הגיבו: 12. שיתפו: 6.
{% trans 'Tags' %}: