הליכוד

38,866 ( +0.23% בחודש האחרון)

טוען נתונים נוספים...

אמיר אוחנה / הליכוד באתר כנסת פתוחה

  אמיר אוחנה בפייסבוק

  סטאטוס אחרון נאסף בתאריך: 22 בספטמבר 2018 21:14. מידע אודות העמוד נאסף בתאריך 8 בספטמבר 2018 19:40. זוהי כנראה תקלה, ונשמח מאוד לשמוע על כך!


בשמאל שכחו מה זה להיות פלורליסטים.

אנחנו חברה המורכבת ממגזרים שונים שצריכים לחיות כאן יחד, אלה לצד אלה.

כן, גם חרדים.

חיים כאן עשרות ומאות אלפי אנשים שלא יוכלו להשתתף באירוע אם הוא יהיה מעורב, זה יותר מכל המצביעים של מרצ גם יחד. איזה עניין יש למישהו להדיר אותם מהמרחב הציבורי ולהגיד להם – "הישארו בבית"?!

במרצ מדברים על פלורליזם וקבלת האחר, אבל הם תמונת מראה של החרדים הכי מיליטנטים. אלה שאומרים על להט"ב: "שיעשו מה שרוצים, אבל בבתיהם" או "מצעד הגאווה בירושלים פוגע בצביון העיר".

אז במרצ אומרים את אותו הדבר – רק על החרדים ועל האירוע שהם מתכננים לעשות בתל אביב.

לעומת זאת, את המחאה של מרצ נגד הבריכה הנפרדת ברהט לא שמעתי. מי שפנה למשנה ליועמ"ש בעניין זה היה מיכאל בן ארי.

החברה הישראלית היא מגוונת. זה יכול להיות מקור להשראה, לעושר אינטלקטואלי ולקירוב.

פעם הייתה סיסמה נהדרת "שונות איננה מצב המצריך תיקון".

אני חושב שכדאי לכולנו לאמץ אותה מחדש.

שבוע טוב!


אהבו: 442. הגיבו: 80. שיתפו: 86.
{% trans 'Tags' %}:

ישראל היא דמוקרטיה ליברלית וככזו, מי שרוצה להעלות בה הצגה או מחזה או מופע, גם כזה שמוציא את דיבתה, משחיר את חייליה וקובע את יום הקמתה כ"אסון" – שיבושם לו.

אבל לבוא ולבקש שמשלם המיסים הישראלי עוד יממן את זה – זו כבר חוצפה ויריקה בפנים.

רוצה לייצר מיצג אמנותי כדי לקלגס את ישראל? חפש מי שיממן אותך.

צפו בעימות ביני ובין ידידי חה"כ איציק שמולי שנערך בתכנית העולם הבוקר עם אברי ומיה ב"רשת" >>>


אהבו: 889. הגיבו: 173. שיתפו: 181.
{% trans 'Tags' %}:

ציפורן בתפוח

***

באר שבע. שנות השמונים. ואולי היו אלה סוף שנות השבעים. ואני, אפשר לספור את שנותיי עלי-אדמות בכף יד אחת, אולי קצת יותר.

חוויות ראשונות עוטפות אותי מכל עבר: להציץ מהמסדרון אל הטלוויזיה (הצבעונית כבר!) שבסלון ולראות חדשות כשאנחנו כבר אמורים לישון במיטה, לנסוע לשדרות לבקר את סבתא והדודים והדודות (היה מגניב), החופשות, השבתות והחגים.

ולכל חג המאכלים שלו, ואמא שלי אלופה בכולם. נכון, הסופגניות שלה היו קצת חומות ומוצקות מדי, אבל היא פיצתה על זה בספינג' האווריריים ומלאי הטעם שאי אפשר היה להפסיק לאכול.
אוזני המן טעימים כמו של אמא שלי לא מצאתי עד היום באף קונדיטוריה, גם בחלקים הכי שווים בעיר. הם היו עמוסים להתפקע בפרג ובצימוקים, שאותם בישלה בחלב שיתרככו, ואני אהבתי לאכול את המתוק המתוק הזה בכפית, ישר מהסיר. היא תמיד הייתה מכינה מעבר לכמות הנדרשת, כי הכירה את נפש ילדה.

וביום הכיפורים - צמים. עלינו הילדים לא הקפידו, אבל ההורים ודאי, וכך גם השכנים וכל הסובבים.
והיה מנהג ייחודי שראיתי רק אצל יוצאי מרוקו (ספרו לי אם גם אתם הכרתם אותו), מנהג שמאז מלווה את ימי הכיפורים שלי: ציפורן בתפוח.

התבלין הריחני הזה, שריחו המשכר נמהל בריח התפוח, היה אמור להקל על הצום. אתה אוחז את התפוח בידך, לוקח אותו לבית הכנסת, מקרב את התפוח לאפך, ומסניף.
הניחוח אמור היה להשכיח את הרעב ולהקל על הצום.

והיום אני שואל את עצמי אם לא היה מדובר במבחן. לא להקל על הצמים ביקש התפוח, אלא להקשות עליהם. שהרי אין בעיה אמיתית למנוע מזון מפיך ליממה, אלא שהמחשבות, והפיתויים, והדימיון, הם האתגר.

ונחבא לו בכיסך התפוח הלא מדומיין בעליל, שאם לרגע שכחת הנה עולה באפך ניחוחו המבושם בציפורן, וכל שעליך לעשות כדי להקל במעט על המצוקה – לנגוס בו.

וכמו שלימדונו בצבא שבמדבר כל קוץ הוא פרח, כך ביום כיפור כל תפוח עם ציפורן הוא הוא שטרודל התפוחים המפורסם של ההוספיס האוסטרי, במינימום.

אם היה זה מבחן או נחמה, איום או תרופה, אינני יודע – אבל ציפורן בתפוח עד היום הם הזיכרון המבושם שלי מיום הכיפורים. זה וניחוח בית הכנסת, של בגדי החג, הטליתות, הבלי הפה וריח הגוף של המתפללים (בחלקם - עם ניצוצות של ציפורן בתפוח שהכינו בעצמם).

אני יודע שחטאתי, אני יודע שפגעתי, אני יודע שציערתי, אני יודע שהכאבתי. אלה החיים, קל וחומר החיים הציבוריים.
אני גם בכלל לא בטוח שאהיה טוב ונוח יותר לבריות בשנה הבאה, אני בשליחות שלא תמיד נעימה לכולם. גם לא לקרובים לי ביותר.

אני רק מקווה שלא עשיתי עוול ואי-צדק. זה הדבר הנורא ביותר בעיני. ואם עשיתי – אני מצטער על זה צער גדול ומתנצל מעומק הלב, ומקווה שתקבלו את סליחתי.

קחו אותה עם ציפורן בתפוח, זה אמור להקל, ככה אומרים, וזה באמת משהו ממני.

גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה, לכל אחת ואחד מכם.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 260. הגיבו: 46. שיתפו: 4.
{% trans 'Tags' %}:

English follows Hebrew

אז, מה היה לנו עד עכשיו?

פרישה מהסכם הגרעין והשבת הסנקציות על איראן,

הכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות,

הפסקת התמיכה הכלכלית באונר"א וביטול טענת השיבה,

ועכשיו - סגירת "שגרירות" הרש"פ בוושינגטון (שהרעילה לא מעט פוליטיקאים ומובילי דעת קהל אמריקאיים נגד ישראל).

שנה טובה גם לך הנשיא טראמפ!

===

So, what have we already had so far?

A withdrawal from the Nuclear deal and the return of sanctions on Iran,

Recognition of Jerusalem as the capital of Israel and moving the embassy to it,

The cessation of economic support for UNRWA and the cancellation of the claim of return,

And now – the closure of the PA "embassy" in Washington (which has poisoned quite a few American politicians and opinion makers against Israel).

Shana Tovah to you too President Donald J. Trump!


אהבו: 560. הגיבו: 64. שיתפו: 56.
{% trans 'Tags' %}:

אז רגע לפני שנוסעים לסבא וסבתא,
אחרי המקלחות והתסרוקות (לבעלי הבלוריות 🤔),
רצינו לאחל גם לכן ולכם, שנמצאים איתנו כל השנה, לפעמים מחייכים ולפעמים כועסים,
לפעמים אוהבים ולפעמים פחות,
שנה טובה בטעם דבש,
מלאה באנרגיות חיוביות, בצמיחה ובשגשוג,
באהבה ובבריאות טובה,
מאיתנו (וגם גורי שנובח במחאה על שהוא לא בתמונה) אליכם.
חג שמח!

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 1,234. הגיבו: 219. שיתפו: 33.
{% trans 'Tags' %}:

תודה ל"מקור ראשון" על שבחרו בי כאחד מאנשי השנה שלהם לשנת תשע"ח.

לא מובן מאליו בכלל.

סוף שבוע טוב ושבת שלום לכולם!

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 1,674. הגיבו: 315. שיתפו: 256.
{% trans 'Tags' %}:

English will follow Hebrew ⬇

תודה לך על הביקור, תת מזכיר ביטחון הפנים של ארה"ב, דייויד גלאווי 🇮🇱🇺🇸

היה לי לעונג לסייר איתך בכותל המערבי ובמנהרות הכותל, להפגיש בינך לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו ולסייר איתך בכנסת.

תמיד טוב להכיר חברי אמת של מדינת ישראל.

נסיעה בטוחה חזרה הביתה למשפחתך הנהדרת, לך ולסגל שלך!

===

‏Thank you for your visit, Under Secretary of Homeland Security David Glawe 🇮🇱🇺🇸

‏It was my pleasure to show you the Western Wall and its tunnels, introduce you to Prime Minister Benjamin Netanyahu and show you the Knesset.

‏It is always good to meet true friends of the state of Israel.

Travel safe back home to your lovely family, to you and to your staff!

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 325. הגיבו: 14. שיתפו: 61.
{% trans 'Tags' %}:

תמיד שמח לפעול להקלת הבירוקרטיה, והפעם:
בשל חוקי המס הנוקשים, מצפים מרואי החשבון ויועצי המס להשלים את העבודה על הדו"חות במהלך סעודת ראש השנה בין הרימון לראש של הדג או בתפילת הנעילה ביום הכיפורים, ואם לא יספיקו - שיעבדו בסוכה!

רשויות המס: מרור זה בפסח. שחררו קצת.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 242. הגיבו: 26. שיתפו: 16.
{% trans 'Tags' %}:

סוף השבוע, שבת.
מה שבד"כ מתקשר עם רוגע, שקט ושלווה,
היה עבור יהודי ארץ ישראל לפני 89 שנים לסיוט דמים מתמשך, סוף שבוע של פרעות ושחיטות, אונס וביזה, תבוסה ובריחה.
חוץ מיהודי אחד, יהודי עם אקדח.

***

על הקשר שבין מאורעות תרפ"ט ליוזמה לאפשר את מימוש זכות ההגנה העצמית ליותר אזרחים (או כפי שהיא נשמעת בחלק מכלי התקשורת: "היוזמה המשוגעת להפיץ נשק לכל מטורף שתהפוך אותנו למערב הפרוע").

***

הימים ימי הכיבוש הבריטי על ארץ ישראל. המתיחות ארוכת השנים סביב זכויות התפילה בכותל - בשיאה.

יום קודם לכן, ביום שישי ה-23.8.29, שלהב המופתי ימח שמו (שלימים יקבל משכורתו מהאס.אס של גרמניה הנאצית) את ההמונים שהגיעו לשמוע את דרשת יום השישי במסגד אל אקצה שעל הר הבית.

"היהודים" אמר "בני השטן, זממו תכנית להפציץ את אל-חַרַם אל-קֻדְסי א-שַריף כדי לבנות על חורבותיהם את מקדשי שלמה מחדש" — עלילת דם שלא היתה ולא נבראה.

ההמונים הזועמים, שהגיעו "להתפלל" מצויידים בחרבות, פגיונות ואלות, החלו נעים בכמויות מאיימות לעבר השכונות היהודיות בירושלים.

בכניסה למאה שערים עמד הרב פישר, ואקדח בידו. כשראה את ההמון החמוש והזועם מתקרב לעבר השכונה, הוא כיוון וירה לעבר ראש הכנופיה — פגע בו והרגו. ההמון נמלט מהמקום.

בשכונות אחרות בירושלים נטבחו יהודים רבים. השמועה שהיהודים המבקשים לפוצץ את מסגד אל-אקצה פורעים ושופכים את דמם של הערבים בירושלים עשתה כנפיים — וכך החלו ערביי הכפרים שמסביב לחברון להגיע אל העיר כדי לטבוח, לשחוט, לדקור, לשרוף, לאנוס ולענות בעינויים קשים את תושבי חברון היהודים. מאוחר יותר הצטרפו אליהם גם ערביי העיר (וצריך לציין: היו גם אחרים, שבמעשה של חסד הצילו את שכניהם היהודים. למרבה הצער מעטים, מעטים מדי).

גם בצפת, ובמקומות נוספים ברחבי ארץ ישראל פרעו הערבים כך.

133 יהודים איבדו את חייהם באותו סוף שבוע מקולל, לפני 89 שנים, ומאות נפצעו קשה.

הפרס מאת שלטון הכיבוש הבריטי לפורעים הערבים היה פינוי היישוב היהודי בחברון, אליו שבו רק אחרי שחרורו מחדש במלחמת ששת הימים.

יהודי מאה שערים ניצלו בזכות אקדחו ותושייתו של הרב פישר, אבל במקומות אחרים, נרשמו עוד ועוד טרגדיות איומות.

***

ההיסטוריה של העם היהודי, שמאורעות תרפ"ט הם רק עוד פרק בה, ואפילו לא העקוב ביותר מדם, מלמדת שיש ערך רב וגדול בכך שיהודים לעולם לא עוד יישארו חסרי מגן.

הן כעם וכמדינה, והן כיחידים.

התמונה: מהשבוע הראשון שלי בכנסת, בשיא הסכינתיפאדה ששטפה את רחובותינו.

שבת של שלווה, של שלום ושל ביטחון.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 953. הגיבו: 131. שיתפו: 117.
{% trans 'Tags' %}:

כמי שפועל מיומו הראשון בכנסת להקלת החניקה הממשלתית על הזכות הבסיסית ביותר - הזכות להגנה עצמית,

מדיניות שסיכנה ומסכנת חיים רבים של אזרחים חפים מפשע,
מדיניות שנהגה פה כבר שני עשורים ואילצה את אזרחינו המאויימים להגן על עצמם בשלוש השנים האחרונות של הסכינתיפאדה עם גיטרות, עגלות קניה, מוטות סלפי, מגשי פיצה ומטריות -
אני מברך את ידידי השר ארדן על שסופסוף בניגוד לקודמיו, פועל לטובת האזרחים, ומאפשר לאזרחים אחראיים ומיומנים לשמש כמכפיל כח בידי רשויות הביטחון.

כיושב ראש השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי יריה פעלתי ואמשיך לפעול לכך שיותר אזרחים יוכלו לממש את זכותם.

אזרח שאין לו עבר פלילי ו/או רפואי רלוונטי, ושירת או משרת בצה"ל צריך להיות מסוגל להגן על עצמו ועל זולתו -
אדם כזה הוא איננו הבעיה אלא, במקרים רבים - הפיתרון.

היום התקדמנו משמעותית לחברה בטוחה יותר.

בתמונה: אלופת ישראל בירי מעשי, חברתי התותחית יעל דגן, שמוכיחה שנשק זה לא רק עניין לגברים.

גם הגנה עצמית איננה.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 544. הגיבו: 99. שיתפו: 48.
{% trans 'Tags' %}: