אני רוצה לדבר רגע על שלושת האנשים שנפצעו היום בפיגוע הדקירה בעיר העתיקה. לא תקף אותם אסון טבע. לא בגלל צונאמי הם בבתי חולים עכשיו ולא בגלל רעידת אדמה. הם שם בגלל "המצב". הם שם בגלל שאנחנו והפלסטינים לכודים בחד-גדיא אכזרי וארוך, ובגלל שבממשלה ויתרו אפילו על הניסיון להקיץ ממנו. לא רק על שלום ויתרו בממשלה. הם ויתרו על הסיכוי שיום אחד אנשים יוכלו ללכת בעיר העתיקה בלי פחד. הם ויתרו על למנוע את הפצועים הבאים, את המתים הבאים, את המבצע המיותר הבא שיחזיר אותנו לאותו המקום בדיוק.

בממשלה חגגו אתמול את ההכרזות על עוד התנחלות חדשה, בעומק השטחים. הם לא חגגו סיכוי לפתרון. הם לא חגגו הסכמה לנסות ביחד, אנחנו והפלסטינים, להוציא את הראש מלולאת חבל התלייה המשותף הזה. לא. הם חגגו את הכנסת הראש עמוק יותר פנימה. עוד מכשול בכל הסכם עתידי. בכל שבוע דקירה, בכל שבוע רקטה, והדיון היחיד שהממשלה הזו עורכת הוא כיצד לפצות גנבי קרקעות בעוד קרקע גנובה.

50 שנה שאנחנו ככה, לפותים באחיזת חנק הדדית, מפחדים לשחרר. אבל פחד אינו תכנית, ועוד מאותו דבר יביא לנו רק עוד מאותו הדבר. מגיע לנו יותר מזה. מגיע לכל קורבנות הסכסוך הזה. 50 שנה. די.

(צילום: מההפגנה בירושלים הערב, נגד 50 שנות כיבוש ולמען תקווה)

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 594. הגיבו: 170. שיתפו: 43.
{% trans 'Tags' %}: