איזו מין שלווה.
פרשת "בהר" מקדימה בהרבה את זמננו עם בשורת השוויון החברתי, חשיבות שיווי המשקל המוסרי-כלכלי והאיזון בין חומר לרוח ובין עבודה למנוחה.

השבת אנו קוראים את פרשת "בהר", ובה מערכת ייחודית ומרתקת של מצוות סוציאליות, חקלאיות ואזרחיות, בהן שמיטת קרקעות בשנה השביעית, דיני שנת היובל בשנת החמישים, מצוות שחרור עבדים, מצוות צדקה ותמיכה בנזקקים, יחסי עובד מעביד, איסור הונאה במסחר, איסור ריבית ועוד.

שמיטה. איזה מין דבר זה שמדינה שלמה מכריזה אחת לשבע שנים "כאן שובתים"? לא סתם האטה כלכלית או מיתון, אלא ממש עצירה שלמה של כל המשק, כאשר השדות פתוחים לכולם, אין יבול פרטי וכל אחד מוזמן לאכול מהשדה של השכן כמה שרק ירצה? נשמע כמו מצב אנטי כלכלי.

חכמינו מסבירים, שכמו שהשביתה בשבת, בתום שישה ימי עבודה, מעידה על בריאת העולם בשישה ימים ועל יום שביעי של מנוחה - דבר המזכיר לאדם, ברמה האישית, שיש עולם רוחני ומוסרי שלם אותו הוא צריך ללמוד, ולא רק להשקיע ברכוש, כסף וחומר - כך גם שנת השמיטה מדי שבע שנים מזכירה למדינה, ברמה הלאומית, שיש אמת רוחנית ומוסרית מעבר לרכושנות ולכלכלה מצליחה ושאין הצלחה חומרית ללא פיתוח רוחני והקדשת תשומת לב לאוכלוסיות חלשות בחברה.

כך, אחת המצוות המרכזיות והלכאורה לא כלכליות של השמיטה הינה מתן אפשרות לכל אחד ובפרט לעניים ליהנות מהרכוש והיבול הכללי. מצווה מרכזית נוספת מחייבת שחרור עבדים מלא ומתוך כבוד ועושר בשנת היובל, המתרחשת מדי שבע שנות שמיטה.

על פי התורה, השמיטה לא רק שלא גורמת להפסדים כלכליים אלא הפוך, קיומה מביא לשפע כלכלי גדול יותר ולהצלחת המדינה בכל.

השבוע זכינו לראות את הביטוי הכי מרגש של בשורת הפרשה על שוויון ועל איזון כלכלי-חברתי. פעם אחת, בהופעתם המיוחדת של חברי להקת שלווה הנפלאים, שהתקבלו בתשואות וחיבוק חם של מאות אלפי צופים, ופעם שנייה, בתזכורת לסיבת המחווה בהופעתם הלא שגרתית, כלהקה אורחת, משום שדבקו בערכי מורשתנו, ובחרו לקדש את השבת ולוותר על הופעה בגמר האירוויזיון. כך, לעיני כל העולם, לימדו אותנו שיעור באמת פנימית ובערכים נצחיים.

שנזכה לשבת של שלווה ומנוחה. שבת שלום.


אהבו: 244. הגיבו: 45. שיתפו: 6.
{% trans 'Tags' %}: