זוכרים את האסון בנחל אשלים? בניסיון להבין מה בדיוק קרה שם ואיך נגרם האסון, הגעתי היום שוב לאזור - לנחל, ולמפעל רותם אמפרט. בהמשך לסיור שערכתי לפני כחודש עם רשות הטבע והגנים, הפעם היה זה סיור עם הנהלת המפעל יחד עם חברת הכנסת עליזה לביא.

להזכירכם, נחל אשלים זוהם קשות מקריסת בריכת חומצה ובה חומרים מסוכנים ורדיואקטיביים, מתוצרי הפעילות של מפעל רותם אמפרט.

לטענת המפעל הם הופתעו מהאירוע שבו תוך שעתיים הפך זרם חלש שפרץ בבסיס דופן הבריכה לזרם של צונאמי ששטף את הנחל לאחר שהדופן קרסה. לטענתם, לא יכלו לראות כל סימנים מקדימים להתמוטטות זאת. עוד נאמר כי זאת התקרית הראשונה מסוגה גם במפעלים אחרים הפועלים באופן דומה.

הופתעתי לגלות שהבריכות, שהלכו וגבהו באופן מתמיד וזאת כחלק מהתפעול השוטף שלהן, לא נדרשו לכל היתר עם כל הגבהה ולא לביקורת הנדסית חיצונית, כל תפעולן נסמך על ההיתר הישן שניתן להן בשנות ה-70, כאשר החברה היתה עדין חברה ממשלתית.

לאחר האירוע, נאסרו הבריכות לשימוש והושמשה במהירות מחדש בריכה ישנה. את אותה בריכה ביקשו להפעיל בטכנולוגיה חדשה, אולם היא הופעלה עוד לפני שהליך ההרשאה שלה הושלם ומבלי שההכנות להפעלתה הושלמו. בתהליך החדש המים זורמים למרכז ולא לאחת הדפנות, מה שמוריד את הלחץ על הדפנות, ומקטין את הסיכון להישנות האסון.

פוספוגבס הוא הפסולת העיקרית של תעשיית הדשנים הזאת. באופן מדהים וללא אח ורע בישראל, מפעל רותם אמפרט מגדל ״הרי גבס״ המכילים לא רק גבס, אלא גם חומרים מסוכנים כמו מתכות כבדות ואף חומרים רדיואקטיביים. הפסולת פשוט יושבת לה שם, בכמות של 50 מיליון טון, ובכל שנה עוד 3 מיליון טון. המפעל והמשרד להגנת הסביבה לא יודעים מה לעשות עם החומר הזה, מגדירים אותו כפסולת מסוכנת רדיואקטיבית אך לא כזאת שדורשת הטמנה של חומר רדיואקטיבי, ובקיצור - המפעל לא עושה עם החומר דבר, וגם לא נדרש לעשות דבר. מעבר לאסון הנחל, נראה לי שזאת פשוט שערורייה.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 111. הגיבו: 19. שיתפו: 28.
{% trans 'Tags' %}: