ערב תשעה באב כמו תמיד קוראת את מגילת איכה בבית הכנסת שלי ברעננה. ״על זה היה דווה ליבנו על אלה חשכו עינינו״... וכמו בכל שנה אני לא יכולה שלא לחשוב על אחת התקופות הכי משמעותיות עבורנו כעם.
אני מדמה את האש שאחזה בירושלים, אחרי מצור ורעב כבד. את הרצח, הביזה, והנשים גברים וילדים שנותרו בחיים נלקחים לגלות לחיי עבדות ומותירים את ירושלים חרבה. אחרי מאות שנים של חיים יהודיים משגשגים, חיי תורה ועבודת המקדש, עם מוסדות וחיי חברה ותרבות, מלוכה ומשפט הכל נגדע בבת אחת. ואחר כך, במשך יותר מאלפיים שנה ייחלנו, חלמנו והתפללנו לחזור למה שכבר היה לנו ולקחנו כמובן מאליו.
היום, ערב תשעה באב אני מהרהרת על כמה חשוב עכשיו, יותר מתמיד, לשמור מכל משמר על מה שיש לנו.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 345. הגיבו: 37. שיתפו: 16.
{% trans 'Tags' %}: