עבדות במסווה של חירות

***

הימין החדש-ישן מדבר גבוהה גבוהה על חירות וחופש. כשהם אומרים חירות וחופש, אני תוהה על איזו חירות מדובר? החירות להיות עבד? החופש של מעסיק להיות חזיר? החירות של ה-1% העשיר ממילא, להיות עוד יותר עשיר והכל על חשבון המנקה ופועל הבניין?

כשהם מדברים נגד זכות השביתה, נגד הוועדים, הם מדברים בעצם נגד האדם העובד, השכיר ובעל העסק הזעיר, הפועל והייטקיסט כאחד, בקיצור - 99% מהציבור.

נכון, שביתה היא לא תמיד דבר כיף, היא לפעמים מפריעה ליום יום שלנו, אבל חשוב להזכיר שוב ושוב מה בני האדם השיגו בזכות ההתאגדות והשביתה - שכר מינימום, שעות עבודה סבירות, ימי מחלה, ימי חופשה, ואלו רק על קצה קצהו.

ההיסטוריה מראה שרק סולידריות בין אנשים, בין עובדים, בין פועלים, שקמו והחליטו להתאגד ולעיתים גם לשבות, השיגה להם ולנו, לכולנו, זכויות שהיום נראות לנו מובנות מאליהן ואנו לא מדמיינים את חיינו בלעדיהן.

אז כשהם מדברים על החירות והחופש שלהם להגביל את הזכות שלכם, שלנו, להתאגד ולשבות, תדעו שהם בעצם מדברים על החירות והחופש שלהם להפוך אתכם, אותנו, שוב לעבדים, ואנחנו במחנה הדמוקרטי פשוט לא ניתן לזה לקרות.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 1,108. הגיבו: 185. שיתפו: 290.
{% trans 'Tags' %}: