לזכר האבא של החיילים הבודדים והנשמה הגדולה, צביקה לוי

צביקה לוי היה עבורי לא רק אדם שעושה הרבה טוב, הוא היה חבר. הכרתי את צביקה לפני 11 שנים כאשר הוא רצה למצוא בית חם לחיילים הבודדים בעוטף עזה. במהלך החיפושים התחברנו. כמי שהיה חייל בודד בעצמו, דאגתי לפתוח בפניו את את כל הדירות הריקות שיכולות לעמוד בפני קליטה. יחד עם גרעיני צבר, צביקה הביא למועצה אזורית אשכול מעל 300 חיילים בודדים.

בכל שנה כאשר אירוע פרלמנט העמק היה מגיע לעוטף עזה הוא היה בא לתמוך ולעודד את התושבים. צביקה, עם הקול והאנרגיות שלו חיזק את השירה המרגשת בכוחותיו. הוא לא רצה כבוד על מה שעושה, הוא רצה שיכירו במפעל חייו, שיכירו בחיילים הבודדים. גם כשחלה הוא לא הפסיק, וכוח הרצון שלו לנשום אוויר צח ולהיות מחוץ לבית, הצריך כוח נפשי שקשה לתאר ושמור רק לו.

צביקה לוי היה איש מדהים. הוא היה נשמה גדולה, שעשה הרבה גם בלי שיידעו, רק כדי לתת חיבוק ענק לאחר. אני אתגעגע, יהי זכרו ברוך.


אהבו: 99. הגיבו: 17. שיתפו: 24.
{% trans 'Tags' %}: