בארגנטינה שנאו אותי כי אני יהודי.
כיום במדינת ישראל האהובה שלי, יהודים שונאים אחד את השני – רק בגלל שכל אחד חושב אחרת. כולם נלחמים יחד ונהרגים יחד במלחמות. ולאחר מכן מאחלים מוות אחד לשני באזרחות.
איך הגענו למצב הזה?
זו מדינת היהודים אותה הקמנו וטיפחנו?
זה מה שאנחנו מאחלים לעצמנו? לילדים שלנו? לנכדים?

לכל אחד ואחת מאיתנו יש אחריות על עיצוב דמותה של המדינה שלנו. גם עבורנו וגם עבור העם היהודי כולו.
מתחת לכל הויכוחים, כולנו חייבים לזכור: אין לנו מדינה אחרת. אנחנו חייבים להתייחס אליה בחרדת קודש ולכבד אחד את השניה, גם כאשר הדעות שונות.

יש לנו מספיק שונאים ואויבים מבחוץ. הטילים שמתפוצצים על הבתים שלנו ושורפים את אדמתנו, לא מבדילים בין ימני לשמאלני, בין חילוני לדתי, בין יהודי וערבי.

אחדות העם היהודי היא לא סיסמא – היא הכרח קיומי.
תתווכחו – אבל אל תשנאו.
תכעסו – אבל אל תפסלו את הלגיטימיות של דעות שונות משלכם.

אם הייתם פוגשים את האדם שמולכם בזמן רעידת אדמה בטיול בחו"ל – הייתם נחלצים זו לעזרתו של זה ללא היסוס, באהבה ובמסירות. הדעות שלו או שלה על פתרון מדיני לא היו רלוונטיות.
בואו נאמץ קצת מזה גם לחיי היום יום שלנו.
אל תלכו אחרי השונאים והמפלגים – לכו אחרי מי שמציע עתיד טוב יותר לכולנו, כמדינה מאוחדת שאוהבת, מכבדת ודואגת לרווחת כל תושביה.

#חוזרים_לעבודה

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 1,085. הגיבו: 136. שיתפו: 302.
{% trans 'Tags' %}: