המפגשים והשאלות שנשאלתי השבוע באירועים סביב יום האשה - על הדרך, המחיר, הכישלון, הניצחון, השילוב הנכון, הפערים והאי שוויון , ההישגים וההעצמה - החזירו אותי אל אשה אחת שהשפיע על חיי. 10 שנים נדרשו לי להוציא את ספרה לאור. כמעט ולא מצאתי אזכור על עבודתה פורצת הדרך, וככל שחקרתי העדויות למדו על אשה אמיצה אחת ששינתה - האשה הראשונה בהסטוריה היהודית שהוציאה ספר תפילות לנשים ולנערות. כה רבה היתה הפופולריות סביבו - רק ששכחו לספר לנו.
משתפת במילים מההקדמה שכתבה פאני נוידא לפני 160 שנים לנשים ולנערות היהודיות שלהן כה דאגה:

"לא מעט סידורים ואוספי תפילות כתבו עבורנו הנשים, גברים חכמים ונבונים, ואיני יודעת אם התפילות פרי עטי יוכלו לעמוד במבחן הביקורת המפכחת. ואולם הרגשות שאלה מעוררות בנפשה של המתפללת הם אבן הבוחן לערכן וחשיבותן. יודעת שאני שתפילותיי רחוקות מן השלמות, אבל כולי תקווה שכתפילות שנולדו בלב אישה ימצאו תהודה בלבן של אחיותיי הנשים. גם הגדול והנבון שבגברים אינו יכול להעתיק את עצמו לנסיבות או למצבים שבהן נתונות הנשים, לחדור לפינות הנסתרות שבנפש האישה, לצותת לנעימות העולות ממיתרי נפשן ולאחר מכן לתת להן ביטוי במילה הכתובה. בעוד שהאישה, די לה בהצצה לתוך נבכי ליבה, כדי לקרוא את המתחולל בנפשותיהן של אחיותיה, להתוודע אל הקורות אותה כדי להבין לאושרן ולסבלן של בנות מנה" (צ'כיה, 1855).

יום אשה שמח, שבת שלום וחודש אדר טוב - שיהיה מרובה בשמחה.
ותודה אורנה ארנפריד על הפרחים - ריגשת.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 236. הגיבו: 22. שיתפו: 2.
{% trans 'Tags' %}: