יום האשה הבינלאומי. אמא שלי היא הגיבורה שלי.

סיפור חייה שזור בסיפורה של המדינה. היא עלתה כפעוטה בחיק משפחתה, שניתקה משושלת מפוארת בעירק הרחוקה- עם מנגינה קטנה שהתנגנה בליבם של יהודים רבים להקים כאן, בציון, בית לאומי לעם היהודי.

על תעודת הזהות שלה הוטבע המספר 00.00.1948, כלידתה של המדינה. את חיי הנוחות והממון הרב שהותירה משפחתה שם החליפה תלישותה ועליבותה של המעברה, את המעמד הרם החליפה עגלת נפט מפורקת שבה היתה תלויה פרנסת המשפחה כולה. מה לא עברה? קליטה קשה, מחלות, מלחמות, צנע.. קרובים שאבדו בדרך; כל כך הרבה הקרבה כדי לפדות את ארץ מכורה.

אבל ניצחונה הגדול של אמא נוגע לפני הכל ביכולתה להעניק לילדיה ולעוד מאות ילדים שאותם חינכה ובהם טיפלה ערכי אמת של קבלה ואהבת האדם באשר הוא אדם. גם בימים של מלחמה לא הפסיקה להאמין בשלום; גם בתקופות של מחסור תמיד חשבה באופן סולידרי עם מי עוד תוכל לחלוק את המעט שהיה. לימים, את השיעורים החשובים ביותר על צדק חברתי למדתי ממנה- בצנעה, בדוגמה האישית, בשולחן השבת שתמיד מכיל קשיש או חייל הזקוק לעזרה.

אמא שלי היא הכל בשבילי והדרך שלה היא הניצחון הגדול ביותר שלי, כי יותר מכל דבר היא לימדה אותי שגם תחת נסיבות קשות מחר טוב יותר הוא תמיד אפשרי אם יש אנשים שיהיו מוכנים להאמין בו ולהיאבק עבורו.

תקלה בטעינת התמונה. אפשר ללחוץ על כפתור הפייסבוק הקטן מצד שמאל כדי לראות את הסטאטוס המקורי

אהבו: 2,693. הגיבו: 362. שיתפו: 208.
{% trans 'Tags' %}: